לא גרע ישיבה מזרחיסטית, שלפחות לא מפרנסים מחללי שבת, ויש בה בית מדרש מסודר (אם כי חשים זרות מסויימת בגלל העדר הסטנדרים...).

כמובן אופי הפעילויות וההתנהגות המקובלת במסגרת הקמפ משתנה מישיבה לישיבה. וזו כבר כן אינדיקציה לרמה של הבחורים.

אז יהיה ישיבות שהבחורים רגילים לשמוע מוסיקה לאו דווקא "חסידית" אז יביאו להם זמר ללא כיפה. וכן על זה הדרך.

אבל לא צריך להיות כך. חברה צריכה לתת מקום לאינדיוידואליזם. ואם יש בחור שבוחר ללבוש בטיול חולצה לבנה, או אפילו ישיבה-חלאט... הוא צריך לחוש בנח לעשות זאת מבלי להרגיש שהוא "מורד" בחברה שלו.

אבל ישיבה כ"כלל" לא צריכה לספק משהו שהוא לא לכתחילה. הן בעצם. והן לרמת כל הבחורים.

הראש ישיבה או המשגיח משרטטים את הקו לפי שיקול דעתם. מכאן ואילך, תחליט אם הישיבה מתאימה לך או לא.

לא הייתי אף פעם בקעמפ (אולי אני כותב מתוך חסכים...). אבל אני מנסה לדמיין איך עושים מסלול בשטח. הרי לא ניתן לסגור את המרחב הציבורי. אז נכון שהישיבה מתעלמת מכך שבחורים גם לא בקעמפ מסתובבים ברחוב ויש פריצות. אך כשחלק מסדרי הישיבה זה מסלול רטוב זה כבר משהו אחר. יש כאן סוג של נתינת הכשר. אז נכון שגם ברחוב של הישיבה כשבחור בא לסדר א' הוא יכול להתנגש בכל מיני דברים. אבל קעמפ אף אחד לא מכריח לעשות. מגיעים מנקודת הנחה שחובה לעשות קעמפ ומסלול רטוב ואז אומרים ליכא דרכא אחרינא.

אכן. כשאתה עובר על תמונות של קעמפים לפעמים אתה בטוח שזה צולם בפורים...

אין בנמצא ישיבות שבנויות ר ק על יחידי סגולה. אם כי יש ישיבות שבנויות בעיקר מכאלו שאוחזים בהליכותיהם של יחידי הסגולה, בטרם הגיעו לידי כך.
בחורים יקרים אלו שנוטים שכמם לסבול, אין קץ למעלתם. אבל הם בודאי זקוקים לקמפ יותר מכולם...

אבל פעילויות קבועות ונורמות התנהגות שחוזרות שנה אחרי שנה, בהכרח קיבלו מראש הישיבה אישור שבשתיקה.