קבוצות דיון
פורום אברכים
נושא #63801
|
מנהל
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
|
מאמין בדרך
חבר מתאריך 31.7.15
188 הודעות | יום ראשון ח' באלול תשע''ה
01:29 23.08.15 |
|
מדינה בשגעון
| |
ערכתי לאחרונה בתאריך 23.08.15 בשעה 01:35 בברכה, מאמין בדרך מספרת סיון רהב-מאיר בטורה השבועי במוסף השבת של ידיעות (עמ' 24): על מצבו של יובל אפל לא שמעתי השבוע מילה. יובל נפצע יחד ירין אשכנזי בפיגוע הדריסה ליד שילה לפני כשבועיים. שניהם נפצעו קשה, אבל בעוד שני לוחמי צה"ל נלחמים על חייהם – מדינה שלמה עוסקת בויטמין בי שכנראה חסר למוחמד עלאן. בקבוצות הווטסאפ של שכני משפחת אפל למושב מעדכנים בדאגה מסביב לשעון, אבל רק שם. אז צלצלתי השבוע למירי, אימא של יובל, כדי לאזן קצת. הנה מה שיש לה לומר: "אני חושבת שיובל היה מוקף, מרגע הפיגוע, בשרשרת של מלאכים. עבר שם זוג מהיישוב עלי מייד אחרי הדריסה. הם החזיקו לו את היד. גם המ"מ וגם הפרמדיק וגם הרופאה שהגיעה מהתאג"ד וגם הצוות של 669 שטיפל בו במסוק, כולם מלאכים, ואיתם כמובן כל אנשי בית החולים כאן. אנחנו מלאי הכרת תודה. כולם כל כך עוזרים ובעיקר, יובל עוזר לעצמו. החייל ירין כבר התעורר, אבל יובל עדיין לא. "יובל רוצה לחיות, והוא שולח לנו סימנים לכך. הוא הגיע במצב אנוש, ועכשיו הוא יציב, ועדיין מונשם ומורדם, אבל יש פה ושם איתותים קטנים ממנו. בליל שבת נכנסנו לחדר ועשינו קידוש ושרנו לו. הוא פתח את העיניים, וראינו את הדופק שלו עולה. זה היה נראה שהוא מתאמץ לפתוח את העיניים, כאילו יש טון של בטון עליו, אבל זה קרה. האחים שלו גם ביקשו ממנו ללחוץ להם את היד והוא לחץ. הרופאים אומרים שזה אולי רפלקס, אבל זה לא משנה. מבחינתנו הוא נלחם. זה לא סתם רפלקס, אלא רפלקס של רצון להביע שהוא שומע אותנו. השבוע הזיזו לו את צינור ההנשמה. לפני שהוציאו אותי מהחדר אמרתי לו: תקשיב, יובל, עושים לך פרוצדורה כדי שיהיה לך יותר טוב בנתיב הנשימה, לקראת ניתוח בפה ובלסת. אני רק מבקשת סימן קטן ששמעת אותי. אם שמעת אותי – תמצמץ חזק. והוא מצמץ. מבחינתי זה דבר גדול, פנטסטי, אפילו שיש עוד הרבה דברים שהוא לא עושה. אנחנו חיים משעה לשעה. הוא ילד חזק ועקשן ואני מאמינה בו. הרופאים יגידו שאני סובייקטיבית אבל אני בתור אימא מרגישה אותו, וחושבת שגם הוא מרגיש אותי, ואת אבא שלו ואת שלושת האחים שלו שכאן". עד כאן קולה של אימא. השמות של החיילים לתפילה, אגב, הם יובל רפאל בן מרים חיה וירין בן רבקה. |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה |
|
0
|
|
|
|
מאמין בדרך
חבר מתאריך 31.7.15
188 הודעות | יום ראשון ח' באלול תשע''ה
01:44 23.08.15 |
|
1. כיצד ניצח טרוריסט שובת רעב, מדינה??
בתגובה להודעה מספר 0
| |
כך כותב יו"ר מפלגת "זהות" משה פייגלין הבוקר בפוסט החדש שלו. כיצד ניצח טרוריסט שובת רעב אחד, מדינה שלמה? ברגע שנכנסה ישראל למשא ומתן, מוחמד עלאן - ניצח. זה כבר לא משנה לכמה זמן יישלח לחו"ל – ההימור שלי הוא שגם זה לא יקרה ובצורה כזו או אחרת הוא פשוט ישוחרר. הוא פשוט ניצח – זה ברור. מדוע? כיצד ניצח טרוריסט שובת רעב אחד, מדינה שלמה? התשובה היא שבמו ידנו הפקידנו בידיו את הנשק החזק מכל - את הצדק. זה החל בכך שב 67 כששוחררה ארצנו הקדושה מהכיבוש הירדני, ויתרנו על הצדק שלנו וקראנו למכורתנו – "שטחים". ארץ התנ"ך, המקום בו נטועה ההיסטוריה העתיקה ביותר שלנו – וחשוב הרבה יותר – המקום בו נעוץ עתידנו' משום שהוא המקום אליו שמרנו אמונים ואליו חזרנו ובו טמון היעוד ולכן המשמעות וטעם קיומנו – למקום הזה הפנינו עורף והפכנו אותו לנדל"ן לצורכי משא ומתן. וזה נמשך בכך שב 95 – באוסלו – אימצנו "צדק" אחר, הכרנו בקיומו של "עם" חדש על פני הגלובוס, "עם" שהומצא רק בכדי לייצר צדק אחר – צדק חלופי לצדק שלנו – צדק חדש בארץ הקודש. "עם" שמעולם לא היה ומעולם לא שמענו את דרישותיו בכל ס"מ מרובע שאינו תחת שליטה יהודית – עם שתכלית קיומו אינה מדינה משלו – אלא שלילת מדינה משלנו. לא מסרנו לידיו של מוחמד את נשק הצדק, כי רצינו שלום - או כי הדמוגרפיה הכריע אותנו. הרי הוויתור על הצדק הוביל רק לשפיכות דמים נוראה. גם לבעיה הדמוגרפית יש פתרון פשוט, צודק והומני (אפשר לצפות בו בסרטון היו-טוב האחרון שפרסמתי). מסרנו בידיו של מוחמד את נשק הצדק, משום שאנו פוחדים מעצמנו, ומקפידים לברוח מזהותנו וממשמעות קיומנו. כך הפכנו לכובשים בארצנו המנוכרת. כך הפכנו רוצחים צמאי דם – ללוחמי חופש. וכך הפכנו את העולם שלפני מאה שנה – בהצהרת בלפור – הכיר בריבונותנו המלאה משני עברי הירדן והתגייס לסייע לנו (באמצעות המנדט שנתן לבריטים) לשוב לארצנו ולהקים בה את הריבונות ואת תרבות התנ"ך המתחדשת כאור החירות לאומות (כן – כך בדיוק הם דיברו!) – כך הפכנו את העולם הזה לעולם שיותר ויותר רואה בישראל – 'טעות' - ובישראלים - את הנאצים החדשים... את הצדק שאבד, ניסינו בכל כוחנו להחליף בחזות נאורה ומוסרית. אנו אמנם "כובשים" מחוסר ברירה, נלך ברגע שיתאפשר, הנה תראו – עשינו זאת בעזה וקיבלנו רק טרור אז אנחנו חייבים להיות זהירים, אנחנו כובשים ללא אויב – אנחנו בכלל לא רוצים את ארצו של מוחמד, הרי חתמנו הסכמי שלום וברגע שיכנסו עמנו למשא ומתן – נלך העולם כבר לא קונה את המריחה הזו – אם זה לא שלך אז פשוט תלך - מצידנו אתה יכול לחזור לפולין. אבל מה שחשוב לענייננו הוא - שעם מוחמד לא יכולה להיות לנו מלחמה. אנחנו זקוקים לו בכדי שיקבל מאיתנו את הארץ הכופה עלינו את זהותנו. לכן איננו מתייחסים אליו כאל חייל אוייב שנפל בשבי אלא כאל סוג של אזרח סורר. אזרח (בשונה מחייל אויב) אי אפשר לגרש מארצו, להחזיק בשבי או פשוט לחסל אם הוא ממשיך להיות מסוכן, לאזרח יש - ובצדק - זכויות משפטיות. וכך, הוא – מוחמד – הורג נשים וילדים ונשאר צודק. ואילו אנו, מתייחסים אליו כאל אזרח עוין של ישות לא ברורה, וגם מתחפרים בחוסר הצדק ובעוינות הבין לאומית - גם אוכלים את כל הדגים המסריחים וגם מגורשים מהעיר. איננו מתייחסים אל מוחמד לא כאל חייל – לא כאל שבוי – לא כאל אויב – ולכן מעבירים אותו דרך מערכת שפיטה אזרחית במהותה. אך ברור שהמערכת הזו אינה מסוגלת להתמודד עם סוג כזה של 'פשיעה", ולכן נאלצת המדינה לפנות לנשק המעצר המנהלי – נשק פסול, נשק שאסור להשתמש בו – ובהמשך נאלצת המדינה לאמץ שיטות של הזנה בכפיה. מעצר מנהלי, הזנה בכפיה – הרי אלו המאפיינים של שלטון כיבוש, של משטר רודני! מתברר שאי אפשר להחליף צדק במוסריות והומניות – תמיד בסוף אתה חוזר למחוזות הרודנות. אין דבר כזה כיבוש נאור – חזק ככל שיהיה, תמיד ינוצח הכובש הנאור על ידי שובת רעב אחד נחוש. הנה כי כן, בכדי לנצח,לשרוד ולשגשג בארצנו, אין מנוס מן השיבה לצדק – השיבה אל עצמנו. השיבה אל הזהות. https://m.facebook.com/story.php?story_fbid=899433100135806&id=230709873674802
|
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
 |
|
 |
מאמין בדרך
חבר מתאריך 31.7.15
188 הודעות | יום ראשון ח' באלול תשע''ה
03:00 23.08.15 |
|
3. בעיקרון אני מסכים עם דבריך.
בתגובה להודעה מספר 2
| |
הבגץ במתכונתו הנוכחית הוא האיום החמור ביותר על מדינת ישראל מכל בחינה שהיא, חלק ממלחמתו בדת הוא בערעור זכותינו על ארץ ישראל וזאת מכיון שזכות זו מגיעה מהתורה וזה הכי מפריע להם, בשל כך אני תומך בשרת המשפטים איילת שקד ואומר די לאקטביזם השיפוטי , לעם נמאס מכך העם לא בחר בדרכיכם ואתם מנסים לכפות אותה בכוח על העם. בהחלט חשוב שהמחנה הדתי יתאחד יחדיו למאן שלמות העם התורה והארץ (אגב, זוהי אחת הסיבות שתמכתי במפלגת יחד על אף שהן בדעותיה המדיניות והן בהלכתיות איני שלם עימם), ורק כך נוכל להגן על העם והארץ מפני אותם שבאים לפגוע בנו. לצערי לפעמים ההרגשה שהמחנה החרדי מפנה עורף למחנה הלאומי, כמו בדברי בכירים בציבור החרדי שטוענים שהם אינם בעד ההתנחלויות אלא מבחינתם שיתנו שטחי ארץ אלו לערבים, וכמו באי ההסכמה לשלב כוחות עם מפלגת הבית היהודי דבר שבין היתר הביא לכך שדווקא המפלגות החרדיות לא היו בקואליציה הקודמת. אם נשכיל להתאחד נצליח יותר כי אין כוחו של העם היהודי אלא באחדותו. אגב, לגבי עניין הגיוס אמנם אני תומך בהחלת הגיוס על כל מי שאינו ממש עסוק בתורה אלא יותר עסוק בלבלות את הזמן (מלשון בלאי), אך אין ספק שדורית בייניש והתקשורת לא עשו זאת מטענות עניניות אלא משנאה לציבור החרדי, ולכך אני מתנער מדבריהם. אך חשוב להביא בהסכמה למציאות בא כל אחד יתרום את חלקו בבנין העם אחד מתוך בנין העולם הרוחני של העם והאחר מתוך בניית המדינה למען עצמאותו של העם. והלוואי שבאיחוד השורות בין חלקי העם (כולל אנשים רבים שאינם שומרי מצוות אך אוהבים את התורה והארץ) נזכה להביא את המשיח. כי אין אומתינו אומה אלא בתורותיה.... |
|
תגובה עם ציטוט | תגובה מהירה (ניהול: מחק תגובה) |
|
|
|
|
 |
|
|