וזה לשון הרמב"ם בפרק א מהלכות מלכים, הלכה ז:
"ומאחר שמושחין המלך, הרי זה זוכה לו ולבניו עד עולם. שהמלכות ירושה, שנאמר: "למען יאריך ימים על ממלכתו הוא ובניו בקרב ישראל".
"וכל הקודם בנחלה - קודם לירושת המלוכה. והבן הגדול קודם לקטן ממנו. ולא המלכות בלבד, אלא כל השררות וכל המינויין שבישראל ירושה לבנו ולבן בנו עד עולם.
"והוא שיהיה הבן ממלא מקום אבותיו בחכמה וביראה. היה ממלא ביראה אף על פי שאינו ממלא בחכמה - מעמידין אותו במקום אביו, ומלמדין אותו. וכל מי שאין בו יראת שמים אף על פי שחכמתו מרובה - אין ממנין אותו למינוי מן המינויין שבישראל".

כי אין אומתינו אומה אלא בתורותיה....