הסערה סביב סמינר מאיר לא נרגעת. הגר"א שכטר שיגר מכתב זועם לרה"ע חנוך זייברט: "נזדעזענו כי כבודו לא עמד בדיבורו. איך לא רעדה ידו לחתום ולתת יד למעשה נבלה, גזל ושפיכות דמים" (חרדים)

ישראל כהן|כ' באלול תשעה 16:36 04.09.15

הסערה סביב סמינר מאיר בבני ברק לא נרגעת. הגאון הרב אהרון שכטר שיגר מכתב זועם לראש העיר חנוך זייברט, בו הוא טוען כי זייברט הפר את הסיכומים עמו. המכתב נשלח כהמשך לשיחת טלפון שהתקיימה ביניהם ביום שישי לפני שבוע.

בשיחת ועידה שנערכה בין זייברט לגר"א שכטר וראשי ישיבות מגדולי ישראל שבארה"ב, ביקשו ממנו ראשי הישיבות שלא לתת יד למהלך שמתבצע נגד דעתו של הרב מאיר. בתגובה התחייב להם זייברט כי לא ינקוט בצעדים ללא הסכמתו הברורה של הרב מאיר וכי לא יסתמך על שמועות אלא ייפגש בעצמו עם הרב מאיר כדי לשמוע את דעתו.

אולם ביום שני, כשהתברר לגר"א שכטר כי זייברט הפר את הבטחתו וחתם על מינויה של הרבנית בורנשטיין למנהלת הסמינר למרות ביקורו בבית הרב מאיר, שם שמע על התנגדותו למינוי הגברת בורנשטיין, כמו גם את הדרישה למנות לסגניתו את הרבנית אריאל באופן זמני, שלח הגר"א שכטר את מכתבו החריף לחנוך זייברט בו הוא דורש ממנו שוב לקיים את הבטחתו ולבטל את מינוי הרבנית בורנשטיין.

במכתב, שמתפרסם לראשונה ב"כיכר השבת" כותב הרב שכטר: "לאחר שיחתנו מיום שישי האחרון, מה מאוד נזדעזענו כי כבודו לא עמד בדיבורו אלינו שלא לתת ידו לשום שינוי מהמצב הקיים מבלי הסכמתו של מנהל ומייסד הסמינר המחנך הנודע הרב שמואל מאיר שליט"א, ואיך לא רעדה ידו לחתום ולתת יד למעשה נבלה גזל ושפיכות דמים כנגד מי שמסר נפשו משך עשרות בשנים למען העמדת המוסד החשוב הזה על מכונו.

במקביל, עיתון הפלס של "הפלג הירושלמי" יצא היום במתקפה נגד מה שהוא מכנה "שורה של מעשי השתלטות בכח הזרוע על מוסדות וגופים ציבוריים". פרשת סימנר מאיר אינה מוזכרת במאמר, אך גורמים בתנועת "בני תורה" אומרים כי המאמר מבטא גם את הטענות שבפיהם כלפי המהפכים המינהליים שהתחוללו בעתון יתד נאמן ובמערכת הכשרות שארית ישראל.

"מדובר בתהליך מתמשך של ירידה מוסרית והשחתת המידות המתרחש לנגד עינינו בשנים האחרונות, המעורר יהודים חרדיים רבים לעמוד תוהים ונבוכים לנוכח התהום הנוראה של אובדן כל גישה אנושית בענינים של בין אדם לחברו המתחוללת לנגד עיניהם" נכתב במאמר.

"התדרדרות מחרידה זו, שמפניה כבר התריעו גדולי תורה ויראה שהשמיעו זעקתם בדם ליבם, אינה מתחוללת כתופעה אקראית, אינדבידואלית ופרטית, אלא כשינוי מהותי וכוללני, כמהפכה המטביעה 'נורמות' חדשות ומעוותות ומטפחת אטמוספירה שלילית ושלוחת כל רסן, היוצרת 'תורה חדשה' ח"ו בעניינים שבין אדם לחברו. בספרי קורות היהדות החרדית עוד ייכתב בדמע, והדורות הבאים יתקשו להאמין, כיצד בשלוש השנים שחלפו הידרדרו חלקים בעולם התורה להשחתה פנימית ולשפל מוסרי מחריד, מתוך ליבוי שנאה והתרת דמו של ציבור שלם הצועד בדרך רבותיו".

עוד נכתב כי "אותם עסקנים השקועים ברדיפת רבנן ותלמידהון, לרמוס ולדרוס את זולתם בשם הסיסמא של 'אני ואפסי עוד' – באים מפעם לפעם באירועים מקוממים ומחפירים נוספים וחדשים, ומלמדים אותנו כי אין גבול לשחיתות".

"אובדן הנורמות התורתיות והאנושיות הבסיסיות מתבטא בשנים הללו גם בשורה של מעשי השתלטות בכח הזרוע על מוסדות וגופים אשר מרנן זצוק"ל יסדום בדם התמצית שלהם וכוננו אותם מהמסד ועד הטפחות ע"י שסמכו ידיהם על שלוחי דרבנן שעמלו ויגעו לבנותם רבות בשנים".

"שורה של עסקנים וכל מיני ממורמרים למיניהם, שעמדו מן הצד ולא נקפו אצבע בימים בהם נתבעה מסירות נפש כדי ליצור את הגופים הללו יש מאין - חלקם אף ייחלו בגלוי לנפילתם והציבו מכשולים בדרכם – ראו לימים את פריחתם המרשימה וחלמו על הרגע שבו יוכלו להעבירם לרשותם ולנכסם אליהם בקנייני גזילה. וכך אכן עשו ביום שבו החליטו כי השעה משחקת להם".

"איזו עליבות היא זו, אנשים שאין להם את היכולת לכונן ולייסד מאומה בכוחות עצמם, מנסים להיבנות רק מכח גזילת עמלו ותושייתו של זולתם. מי שמפחדים להעמיד את כוחם ויכולתם במבחן האמיתי של ייסוד גופים ציבוריים – ביודעם עד כמה הם חסרי יכולות ואין בכוחם לגייס את אמון הציבור לפעול במסירות נפש לכינון מפעל חדש על אף חבלי הלידה וההתחלות הקשות – פונים אל 'הדרך הקלה': לוטשים עיניהם וחומדים מפעלים ציבוריים שהצליחו לשרוד ולפרוח רק לאחר שהושקעו בהם דם ויזע".