אולי אני נאיבי,
אבל מהי המציאות האמיתית, לפי דעתך?

הם אוהבים אותם כי יש להם אשליה שהם שולטים בהם. פני הדור כפני הכלב הרץ לפני אדוניו וסבור שהוא מתוה לו את הדרך. בשלב זה כבר נודע בבירור כי הכלבים דנן לא מעניין אותם כהוא זה לאן פונה אדונם. הם השתחררו מידו והולכים בשרירות ליבם, אבל בכל אשר יפנו יתהדרו בקולר שבצווארם וברצועה הארוכה שנגררת אחריהם על הארץ... כביכול יש בסופו אדון שמנהיגם ומגבה את מעשיהם. איך יתכן שדבר כזה קורה? זהו הנסיון שלנו בדור עיקבתא דמשיחא - לבחון אחרי מי נלך ובאיזו דרך נבחר. לא לחינם הודיעונו חז"ל מראש כי נסיון כזה יבוא, כדי שנדע לא להכשל להרהר אחרי תלמידי חכמים או חלילה לדבר על צדיק עתק. "מינסנא לך, ועבידנא מילתא בהדך. דלדידהו - לא הודעתינהו. ואילו אנא קא מודענא לך דמנסינא לך..." (סנהדרין קז) ציטוט מאת: נהוראי עילם