מסכת נזיר דף כג ע''ב - כד ע''א''אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: מנין שאין הקדוש ברוך הוא מקפח אפילו שכר שיחה נאה? דאילו בכירה דקריתיה מואב, אמר ליה רחמנא: (דברים ב, ט) אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה, מלחמה הוא דלא, אבל צעורי צערינן; ואילו צעירה דקריתיה בן עמי, אמר ליה: (דברים ב, יט) אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם, אפילו צעורי לא תצערינן כלל.
אמר רבי חייא בר אבין אמר רבי יהושע בן קרחה: לעולם יקדים אדם לדבר מצוה, שבשכר לילה אחת שקדמתה בכירה לצעירה, זכתה וקדמה ארבעה דורות בישראל למלכות''.
לכאורה יש מחלוקת בין המימרות, למימרא הראשונה הצעירה היתה זכאית יותר, ולמימרא השניה הבכירה עדיפה. אמנם מדובר במעשים שונים, אך היא גופא קשיא, כיון שנתעלתה בדבר אחד הכיצד נחלשה בדבר האחר?
אלא דהא בהא תליא, הבכירה כבכורתה היתה המנהיגה, תקיפה ועזה יותר. השבח בכך הוא בזריזותה, אך הגנאי הוא בעזות דברי פיה. ואילו הצעירה היתה בושה, הן בפני אחותה והן באמרי פיה.
זו דרכם של אומות העולם – איש איש כמידתו, ואילו ישראל יודעים להשתמש בכל מידה ומידה במקומה הנכון ובמידתה הנכונה. כמו שאמרו על דוד מלך ישראל במסכת מועד קטן דף טז ע''ב: ''הוא עדינו העצני - כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שיוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ''.
וראה עוד בקישור זה. http://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=27876
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
