מסכת נזיר דף לב ע''ב''ואמר רבא: אף על גב דאמור רבנן אין פותחין בנולד, אבל פותחין בתנאי נולד. היכי דמי? אמרי להון: אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בית המקדש, מי הוה נדריתון? אמר רב יוסף: אי הואי התם, הוה אמינא להון הכתיב: (ירמיהו ז, ד) הֵיכַל י''י הֵיכַל י''י הֵיכַל י''י הֵמָּה - זה מקדש ראשון ומקדש שני! נהי דידעין להון דיחרוב, מי יודעין לאימתי. אמר אביי: ולא ידעין לאימת? והכתיב: (דניאל ט, כד) שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ! ואכתי מי ידעינן בהי יומא?''.
קשה,
א. אימתי מתקיים הדין שאין פותחין בנולד? הרי תמיד ניתן לנסח את הפתח באופן של תנאי נולד – ''אילו אתא איניש ואמר לכון'', ומדוע סתמו במשנה במסכת נדרים דף סד ע''א שאין פותחין בנולד? ולמה לא הביא הרמב''ם דין תנאי נולד?
ב. מדוע דברי רבא לא נאמרו בעיקר הסוגיה של פתיחה בנולד – על המשנה במסכת נדרים דף סד ע''א?
ג. מה כלל טען רב יוסף? וכי אינו מודה לדברי רבי יהושע בן לוי בירושלמי סנהדרין פרק יא הלכה ה, שירמיה עצמו אמר לחנניה בן עזור שאין ודאות שנבואתו אודות חורבן הבית תתקיים היות שזו נבואה לרעה?! ומדוע נצרך אביי לתרץ שרק יום החורבן לא היה ידוע?
אלא יש לפרש שדברי רבא, רב יוסף, ואביי שבסוגיה קשורים זה בזה. גם אם לא נגרוס בפירוש בסוף דברי רבא: ''דאמר רב יוסף'', עדין יש לפרש שדברי רבא נסמכים על דברי רב יוסף רבו שהחורבן היה ידוע וצפוי, ורק בכגון אופן זה ניתן לפתוח בתנאי נולד. וכן אמרו גם במסכת נדרים דף כג ע''א דהיכא דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן אין זה נחשב לנולד.
ודברי אביי לא באו לחלוק על רב יוסף רבו אלא על רבא חברו, שהקשה מה בכך שהמקדש יחרב ביום כלשהו, הרי כל עוד לא נודע שנחרב הריהו בודאי בחזקת בנוי. כשם שסוף כל אדם למיתה, ואף על פי כן מודה רבא עצמו במסכת גיטין דף כח ע''ב: ''שמא מת – לא חיישינן''. ובזה מתורצת קושיית הבית יוסף יורה דעה סימן רכח אות יג (ב) ד''ה ואע''פ שאין: ''ואיני יודע למה השמיט הרמב''ם דין זה דהא משמע דליכא מאן דפליג עליה דרבא בהא''. שאפשר שלרמב''ם רבא שתק והודה לדחיית אביי שנאמרו בתרא. א''נ השמיט דין תנאי נולד כי ממילא רבא איירי רק בנולד הצפוי כגון חורבן הבית.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
