'משפחה' במגזין לחג הסוכות - ''ראשונים במלכות'' על המקורבים, אנשי הצללים, הנאמנים ואנשי הסוד של גדולי ישראל • מיוחד: אנשי אמונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן (חרדים)

יוסי אליטוב וכתבי 'משפחה'
|
י''א בתשרי תשעו 15:55 24.09.15

מרן הגראי''ל שטיינמן (צילום: פלאש 90)
הנכד - הרב דוד שפירא

הפנים המזוהות ביותר עם מרן הגראי''ל שטיינמן, עד לפני כשבע שנים, היו פניו הבוערות של משמשו בקודש רבי יצחק לוינשטיין זצ''ל, שגדל כשכן למשפחת שטיינמן ברחוב חזון איש 5 בבני ברק. מיום שנחלה, הוא הותיר אחריו לצד ישיבות שבהן כיהן, גם את האחריות על בית הגראי''ל. עם הזמן, התרגל הציבור לדמות חדשה, שהופיעה בציבור לצד הגראי''ל ומשמשו הרב איסר שוב. היה זה אברך צעיר, בתחילת שנות ה-30 לחייו, העונה לשם הרב דוד שפירא, נכד ראש הישיבה, בנו של הגאון דב שפירא, משגיח ישיבת 'יד הלוי' שעל ידי ישיבות בריסק.

שפירא הצעיר, בוגר ישיבות קמניץ ובריסק, הפך עד מהרה למי שכל ניהול הבית עובר דרכו. הוא מצוי בכל החלטה וטביעות אצבעותיו ניכרות למשל בסדרי קבלת הקהל שהפכו לדבר מסודר המחולק לשעות קבועות. בשל היותו האדם אולי הקרוב ביותר לראש הישיבה, אישי ציבור ורבנים רבים מבקשים את קרבתו על מנת לזכות ב'זמן איכות' אצל סבו, ובכלל כמי שאמון על שמירת זמנו של סבו ראש הישיבה שגילו נושק ל-102 ושומר לבל יכבידו עליו יותר מדי, הרי שכח רב ישנו בידיו. זאת ועוד, אופיו הדומיננטי והחקרני לא מאפשר לאיש 'לעקוף' אותו בדרך לרצון כלשהו. היותו למשב''ק-העל, לא באה כמובן על פי בחירתו, אלא 'אושרה' על ידי סבו, שעל אף היותו דקדקן לגבי אנשי סודו, הביע מספר פעמים את שביעות רצונו מהיותו של נכדו ר' דוד לצידו, כשהוא אף מסביר בטון מחויך כי לכל אדם ישנו אינטרס, אבל יש כאלה שהוא מעדיף את קרבתם היות שהם לפחות אינם מסתירים או מתרצים את נגיעותיהם.

דוד שפירא ומרן הגראי''ל שטיינמן (צילום: שוקי לרר )

עדות לאהבה שחש כלפיו ראש הישיבה, מצויה במקרים שבהם מתבצע דבר מה שמתקבל בתמיהה אצל הגראי''ל (כצביעת חדר בבית למשל..) וכאשר אי מי מסביר כי זוהי הוראה של הנכד - מחייך ראש הישיבה ונחה דעתו. לרוב לא יתבטא שפירא באופן פומבי או רשמי, ויותיר את העניין לדוברים אחרים, למעט מקרים ספורים כמו דיון מסוים לגבי דעת הגראי''ל כלפי עזיבת ישיבה כלשהי, בה בשעת ליל מאוחרת פורסמה הקלטה שבה הוא מסביר את דעת סבו ראש הישיבה.

החברותא - הרב משה יהודה שניידר

''מספיקים לי בסך הכל שני כרטיסי טיסה'', התבטא מרן הגראי''ל שטיינמן לקראת מסע החיזוק הראשון בארצות הברית לפני כ-17 שנה, ''אחד לי ואחד לרבי משה יהודה''. ואכן, במצטבר, מי שהיה על יד ראש הישיבה ברוב שעות הטיסות למסעות לחוצה לארץ, היה החברותא - רבי משה יהודה שניידר, שמיום היותו תלמיד ישיבת 'גאון יעקב' בראשותו של הגראי''ל, הוא מצוי בקרבת רבו, כשעטו מרצד על מחברת, רושם את כל מוצא פיו של ראש הישיבה. כמעט 30 שנה שידו כותבת את כל השיעורים הנמסרים בידי מרן הגראי''ל, זאת במקביל להיותו חברותא, אולי החברותא המפורסם ביותר, של ראש הישיבה, ומי שאיתו ישב מרן הגרא''ל לפני הכנת שיחה או שיעור כללי, במשך שעות.

בשל בקיאותו ההלכתית ונאמנותו של הרב שניידר, הוא היה נשלח פעם אחר פעם להעלאת שאלות הלכתיות להכרעת מרן הגרי''ש אלישיב. לימים, ימליץ עליו ראש הישיבה לארגון העוסק בטהרת המשפחה כמומחה למעשה בהלכות מקוואות, דבר שהפך לתפקידו בשנים האחרונות.

הרב שניידר בקיא באופן מעורר השתאות בתורתו של מרן הגראי''ל, והוא יכול 'בשליפה' להשיב על כל נושא מה אמר בעבר הגראי''ל, ואולי אף 'מראי מקומות' - מה יגיד על כך בעתיד. הוא הוציא לאור ספרים רבים משיחות הגראי''ל ואמון על עריכת שלושת כרכי 'איילת השחר' על מסכת זבחים. מדי שבוע הוא מוציא לאור עלון בשם 'פרי חיים', בו הוא מביא את דברי הגראי''ל על אקטואליה בכלל, ומן השבוע האחרון בפרט. העלון זוכה לפופולאריות מרובה, ובעת החלפת הנהלת ביטאון דגל התורה בהוראת הגראי''ל, אמר לו ראש הישיבה בסרקזם: ''זה בסדר, אתה יכול להמשיך לשלוח להם את העליון''.

ה'חוזר' - הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי

בהנהגת הציבור הליטאי בדור האחרון, היו שתי דמויות שתמיד הקדימו לדבר לפני רבם או מקריאים את מכתבו באירועים הציבוריים שמהם הוא נעדר. האחד, הגאון רבי יוסף אפרתי - נאמנו של מרן הגרי''ש אלישיב זצ''ל, והשני הוא הגאון רבי חזקיהו יוסף מישק ובסקי - נאמנו של מרן הגראי''ל שטיינמן שליט''א. הגר''ח מישקובסקי השני, נכדו של רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - נאמנם של גדולי ליטא כמרן החפץ חיים ומרן הגרח''ע גרודזנסקי ממקימי עולם התורה בליטא ובארץ - תלמיד ישיבת 'חברון', משמש כמנהלן הרוחני של כל הישיבות שבראשות מרן הגראי''ל, מ'אורחות תורה' שבבני ברק ועד 'רנה של תורה' שבכרמיאל. הוא מנסה באופן כמעט בלתי אפשרי להיות אביהם הרוחני של מאות תלמידים כמו גם שאר שומעי לקחו, ומנגד, להיות זמן רב לצד רבו מרן הגראי''ל, שהקשר עמו החל בהיותו של רבי חזקיהו שכנו של ראש הישיבה וכמשגיח ישיבת 'גאון יעקב' מיסודו.

שער מגזין 'משפחה'

פעמים רבות משמש הגר''ח מישקובסקי כפה למרן הגראי''ל, ומביא את דבריו ומסריו בעיקר בנושאים רוחניים ציבוריים, כשאופן דיבורו הלוהט, משווה לדבריו הרגועים של ראש הישיבה נימה של סער. בעת שהיו מי שתקפו את בית הגראי''ל בהאשמות שונות הנוגעות להנהגה, היה זה הרב מישקובסקי שכתב מאמר שבו תיאר כיצד לאחר פטירתו של מרן הגראמ''מ שך, נשלח על ידי הגראי''ל לביתו של מרן הגרי''ש אלישיב לבקשו כי ייטול על עצמו את עול ההנהגה.

ניתן לראות הבעת אמון של ראש הישיבה בתפקידו של הרב מישקובסקי כחבר בוועד החינוך העצמאי וכמי שבעצמו נוסע לחוץ לארץ לגייס כספים ל'קרן ההסעות'. בכלל, זאת יש לדעת, מרן הגראי''ל מודע לכל מקורביו, לרמת השפעתם הציבורית ואף להאשמות שונות כלפיהם, כביכול הם מנסים להשפיע על דעתו. אירע ומאן דהוא אמר באזני ראש הישיבה כי מקורביו מטעים אותו ומציגים בפניו משאות שווא. בתגובה, שלף מרן הגראי''ל מהארון את ספר משלי, החווה בידו על הפסוק ''קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו'', והצביע על דברי המפרשים שגם אם יהיה מי שינסה להסתיר דבר מה, הרי שקסם - הכרעותיו תהיינה נטולות טעות...

הנאמן בדרכים - הרב יצחק רוזנגרטן

בשקט ובצנעה כבר ארבעה עשורים שפניו הממושקפות עם הזקן הלבן-כתמתם של הרב חיים יצחק עוזר רוזנגרטן ניבטות מעם ההגה כל אימת שמרן הגראי''ל נצרך לרכב. את משפחת רוזנגרטן הכיר מרן הגראי''ל עוד מתקופת לימודיו בישיבת 'מונטרה' שבשוויץ, אליה הגיע יחד עם ידידו מנוער הגאון רבי משה סולובייצ'יק. הנגיד רבי וולף רוזנגרטן דאג לבחורים הצנומים שבאו מבריסק, ותמך בהם כשהוא אף מממן להגראי''ל את נישואיו, ואולי אף תומך בו בהמשך הדרך. בתקופת ארץ ישראל, עוד היה מקבל ראש הישיבה מעטפות תמיכה שהגיעו מר' וולף ונועדו למרן הסטייפלער.

כעבור שנים, יבוא הבחור יצחק רוזנגרטן לארץ הקודש ללמוד בישיבת פוניבז', תוך שהוא זוכה לקרבה גדולה מראש הישיבה לצעירים, מרן הגראי''ל, שיזכור לאביו את חסדי ימי שוויץ, ויקרב את בנו אליו ללימוד בחברותא, שיהפוך לקשר עז. כעבור שנים, שנזקק הגראי''ל לנסוע לרופא עיניים בירושלים, הציע הרב רוזנגרטן את רכבו לצורך כך, אך נתקל בסירוב מוחלט של הגראי''ל שלא רצה ליהנות ממנעמי העולם הזה והתעקש לנסוע בתחבורה ציבורית. בכמה הזדמנויות נוספות, ניסה שוב ושוב רבי יצחק להסיע את ראש הישיבה, ולבסוף זה השתלם. הוא לקחו פעם אחת, פעם שניה, ולבסוף הפך לנהגו הקבוע עד עצם היום הזה, מלבד פעמים שבהן מחליפו הרב יצחק ויזל.

מלבד זאת, מופקד הרב רוזנגרטן על כל ענייני בריאותו של מרן הגראי''ל, ומתוקף כך היה מעורב היטב בסידורי ודרכי הטיסה בכל מסע של ראש הישיבה לחו''ל. בנוסף, כל מי שחפץ כי מרן הגראי''ל ישמש סנדק לבנו, באחת מהבריתות המתקיימות מדי יום בבית, הרי שעליו לתאם זאת עם הרב רוזנגרטן. בעת הקמתה של ישיבת 'ארחות תורה', היה הרב רוזנגרטן אחד מעמודי התווך של ביסוס תשתיות הנגידים שיסייעו בהקמתה.

בעת יציאתו לאחת מטיסותיו של הרב רוזנגרטן לארצות הברית לצורך ישיבתו של הרב לבל ברוסיה, ליווהו מרן הגראי''ל עד לפתח ביתו והרעיף עליו איחולים. בעת הטיסה, אירעה תקלה בכנף המטוס ורבי יצחק מצא את עצמו אומר פרקי תהלים בחרדה כשהוא משחזר את הליווי החריג שזכה לו מראש הישיבה. לא היה לו מושג שבאותן הדקות בדיוק, עדכן מארחו את בית מרן הגראי''ל בסכנה שבה מצוייה הטיסה, וראש הישיבה ישב לאמירת פרקי תהלים עד שהתבשר כי בחסדי שמיים הטיסה נחתה בשלום.

המבצע-המנהל - הרב יעקב וירז'בינסקי

מאותו פורים, לפני קרוב לעשרים שנה, השתנו חייו של הרב יעקב וירז'בינסקי לבלי הכר. הטלפון בביתו צלצל, ועל הקו היה יהודי שהודיע כי הוא מחפש אותו מספר שעות בדחיפות. סלולארים עוד לא היו מצויים אז בכל כיס, ולמצוא יהודי ביום הפורים - זו היתה משימה בלתי אפשרית. לקראת שקיעת החמה, נמצא הרב וירז'בינסקי בביתו של אביו. ''ראש הישיבה קורא לך'', אמרו לו, ''הוא חפץ לברך אותך עוד ביום הפורים עצמו. ר' יעקב הופתע, אך לא שאל דבר. הוא זינק אל רכבו ועשה את הדרך במהירות האפשרית לבית ברחוב חזון איש. מאותו הרגע שבו זכה לברכה חמה ומלאת לבביות, הוא נותר שם לצד ראש הישיבה כשהוא מהווה עד היום איש אמונו של ראש הישיבה לניהולם של מוסדותיו ועוד פרוייקטים רבים נוספים.

מספר שבועות לאחר אותו פורים מפתיע, הוא נקרא לראש הישיבה, ואז נחתה עליו בקשה, אף היא לא צפוייה: ''ברצוני להקים ישיבה'', אמר מרן הגראי''ל, ''אתה, זה שמתאים להיות מנהלה''. המום ומופתע, מתוך ציות מוחלט, קיבל על עצמו וירז'בינסקי את התפקיד, ובאלול תשנ''ח כבר הייתה הישיבה לעובדה. בתשע''ו היא כבר מונה מספר מוסדות ובהם למעלה מ-2,500 בחורים ואברכים.

הרב וירז'בינסקי משמש כיום גם חבר מועצת עיריית בני ברק ומחזיק את אחד ממשרדי יועצי המס הנחשבים בישראל, כשבעצמו כיהן מספר שנים כנשיא לשכת יועצי המס. התבטלותו וצייתנותו להוראות ראש הישיבה וכישרונו המוכח, הביאו אותו להיות האיש המבצע בכל פרויקט שיטיל ראש הישיבה. בתחום אחריותו גם כספי הצדקה הרבים המגיעים למרן הגראי''ל על ידי נדיבים מהארץ ומחו''ל, וכבר יותר מפעם אחת נמנע הגראי''ל מלחתום על קריאת תמיכה בגופי צדקה גדולים, משום שהרב וירז'בינסקי בירר את הנושא והגיע למסקנה כי הניהול הכספי לוקה בחסר.

חיבת מרן הגראי''ל אליו באה לידי ביטוי בין היתר במצות מן החבורה של ראש הישיבה שהוא מקבל בערב פסח בשליחותו של מרן הגראי''ל, באתרוג המהודר שנשלח אליו בכל ערב סוכות, כמו גם בשיחות הטלפון של 'גוט שאבעס' של ראש הישיבה, כל אימת שהוא נמצא בחוץ לארץ לצורך החזקת מוסדות התורה.

הפוליטיקאי-איש הציבור - הרב יעקב אשר

לקראת הבחירות הראשונות לעיר אלעד שהתקיימו בחודש אלול תש''ס, הגיע הרב יעקב אשר, איש ציבור העובד בעיריית בני ברק, די אלמוני במושגים ארציים - יש שבכלל חשבוהו לנציג 'מרביצי התורה הספרדים' - וביקש לשכור דירה בעיר לקראת התמודדותו על ראשות העיר. את הבחירות הוא הפסיד בכמה עשרות קולות, ומאוחר יותר יוחזר לבקשת הגראי''ל לבני ברק, בה יכהן כממלא מקום ראש העיר וכראש העיר נטול בחירות, כשהוא מתגלה כבעל יכולות עשייה אדירות וכמי שדעת התורה חשובה לו, לא פחות.

אשר, כיום מזכ''ל 'דגל התורה' ולשעבר חבר כנסת וראש עיריית בני ברק מטעמה, התחיל את שליחותו הציבורית המשמעותית בעולם הפוליטי כשאוזנו כרויה לדעתו של מרן הגראי''ל בכל צעד ועם השנים הפך לאיש הציבור המקורב ביותר לראש הישיבה, כשהוא אף משובץ במקום השלישי בדגל התורה, מה ששם אותו כחבר כנסת במקום השביעי מטעם רשימת 'יהדות התורה' בכנסת ה-19.

הרב יעקב אשר מקפיד להתייעץ עם מרן הגראי''ל שטיינמן לא רק בענייני עשייתו הפוליטית, כי אם גם כתלמיד ממש, על כל ענייניו האישיים.

בבחירות האחרונות, בשל תנודות אחוז החסימה והמסתעף, למרות עלייה בפועל במספר קולות המצביעים, הרי שיהדות התורה ירדה במנדט ואשר נותר מחוץ לכנסת. כאשר נכנס לחדרו של ראש הישיבה, אמרו לו הגראי''ל בחביבות כי ''עכשיו אתה כמוני. לא חבר כנסת ולא ראש עיר''. אשר שמע את הדברים ואמר בהתחכמות כי ''בסופו של דבר, לראש הישיבה באים לקבל ברכות, ואלי לא''. על כך הגיב הגראי''ל: ''זה שאנשים לא באים לקבל ממך ברכות, זו כבר טעות שלהם''
המקרב - הרב אליעזר סורוצקין

הרב אליעזר סורוצקין, הוא האיש שנכנס אל חדרו של מרן הגראי''ל שטיינמן עם השאלות הצבעוניות ביותר. הוא עומד בראש ארגון הפעילים הגדול 'לב לאחים' העומד בנשיאותו של מרן הגראי''ל ויקר ללבו, והינו הזרוע המבצעת של אחד הדברים החשובים ביותר לראש הישיבה: קירוב רחוקים. תפקידו השולח אותו אל מקומות מגוונים, מציג בפניו שאלות רגישות ומקוריות שהכרעתן מגיעה מיידית אל שולחן ראש הישיבה. תחת חיקו של הרב סורוצקין - נכדו של הגר''ז סורוצקין, שכיהן, בין היתר כיושב הראש של מועצת גדולי התורה, ועד הישיבות והחינוך העצמאי - מצויות שעות אין ספור של עצה ושיח עם ראש הישיבה שנמלא שמחה בכל פעם שבה הוא מתעדכן על הפעילות האדירה.

את מעמדו הציבורי התחיל בהיותו רב שכונה בנתניה, תפקיד שבו הוא משמש עד היום. הרב הצעיר ומלא הכריזמה, חתנו של הגרי''מ לאו, מלפנים רב העיר, נקרא על ידי מרן ה'אבי עזרי' לעמוד בראש הארגון החדש שהוקם כהמשך לארגוני הפעילים שקדמו לו.

במערכת הבחירות האחרונה לכנסת ה-20, משהו השתנה. הרב סורוצקין התבקש על ידי מרן הגראי''ל להצטרף לרשימת יהדות התורה כנציג הרביעי של 'דגל התורה' ולהפעיל את כוחותיו בקרב עמך ישראל לטובת המערכה. למרות מעמדו כיושב ראש 'לב לאחים', אמנם היה מעורב בבחירות המקומיות בנתניה, אך השתדל להיות אדם א- פוליטי המקורב לכל הזרמים והחצרות, ולכל חלקי האוכלוסייה. למרות הסיכויים הבלתי ריאליים של המקום השמיני ברשימת 'יהדות התורה' ולמרות הפגיעה שיכולה להצטרף לתדמיתו, קיבל הרב סורוצקין את הציווי וציית בלא עוררין, הציב את מועמדותו ועבר מעיר לעיר על מנת לעשות נפשות להצלחת הרשימה.

ראשי 'לב לאחים' עלו עם רבי אורי זוהר לביתו של הגראי''ל והביעו את חששם מפגיעה בעולם הקירוב עם הפיכתו של הרב סורוצקין לחבר כנסת, הגראי''ל שמע אך נותר איתן בדעתו. ''אפשר לקיים את שניהם'', פסק, ''הדור צריך אותו''.

לאחר הבחירות, צורף כחבר המזכירות הארצית של 'דגל התורה', מה שמותיר את האפשרות פתוחה בעתיד
הנגיד - הר''ר שמעון גליק

באחד מערבי ראש השנה, ממטוס פרטי שנשכר במיוחד לצורך טיסה זו ונחת בנמל התעופה בן גוריון אחר שעות טיסה רבות מניו יורק, ירד יהודי אמריקני אפור זקן, ועלה על רכב שייקח אותו בנסיעה מהירה לרחוב חזון איש בבני ברק. הוא נכנס להתברך ב'כתיבה וחתימה טובה', ומשם יצא בחזרה אל נמל התעופה, עושה שוב את שעות הטיסה חזור לניו יורק. זו, אם תרצו, רמת הדבקות שיש לנגיד רבי שמעון גליק במרן הגראי''ל.

גליק, עשיר ניו יורקי, היה תלמידו וקרובו של מרן הגראמ''מ שך, שבעצמו היה זה ששלחו להתייעץ בענייני צדקה עם מרן הגראי''ל. אחד הפעילויות הראשונות של גליק בהוראת הגראי''ל, הייתה בעת שהמדינה הפסיקה את המימון למערך הסעות ילדי 'החינוך העצמאי', דבר שהשפיע בעקיפין גם על אפשרויות הקירוב. כחתנו של רבי עמוס ביונים ז''ל, מחשובי יהדות ארצות הברית שדאג רבות לחינוך העצמאי, התגייס גם ר' שמעון גליק למשימה, ולבקשת ראש הישיבה שינה מן העיקרון שלו לתרום אך ורק ללימוד תורה נטו.

כבר שנים ארוכות שהוא עושה את פעילותו הציבורית ותרומותיו רחבות ההיקף בכפוף למרן הגראי''ל, אלא שבאופיו הוא נוהג בצניעות ונמלט מכל אפשרות של פרסום. רק בשנים האחרונות, שמו נחשף בצורה נרחבת לאחר החלפת הנהלת ביטאון 'דגל התורה', צעד שיכול היה להתבצע בזכות הגב הכלכלי שהעניק גליק לפי בקשת ראש הישיבה, אז, גם החלו לרדוף אחריו צלמים ולתעד אותו למרות אי הנוחות שחש בכך.

כך, בכל פעם שטס מרן הגראי''ל במטוס שחכר עבורו הרב גליק, היה מחכה האחרון במטוס עד שאחרון הצלמים שהמתין לבואו של מרן הגראי''ל ילך לדרכו, ורק אז היה יורד ונוסע במונית למקום שבו התאכסן, שלרוב היה בית מלון ולא האכסניה שבה התאכסן מרן הגראי''ל, כדי לא להיחשף יותר מדי לכבוד ולפרסום כמקורב. באחד מן המסעות הללו, הבחין כי צלם שהתלווה אל הפמליה צילם גם אותו לצד ראש הישיבה. הוא ניגש אל הצלם והודיע לו בצורה ברורה: 'או שהתמונה נמחקת, או שאינך משתתף במסע'.

הבנים - הגאון רבי משה שטיינמן / הגאון רבי שרגא שטיינמן
מה לעשות עם חינוך הילדים? זו השאלה שהציב מרן הגראי''ל בפני מרן החזון איש בעת מעברם לבית הקטן ברחוב כרמל שבכפר סבא, שם שימש בהוראת מרן החזון איש כראש ישיבת 'חפץ חיים'. הוראת החזון איש הייתה כי הבן הגדול, הגאון רבי משה, כיום מראשי ישיבת 'אור אליעזר', יישלח לתלמוד תורה בפתח תקווה, שם גם יתאכסן בימות השבוע (!) בביתו של הצדיק רבי וולוול איידלמן ידידו של הגראי''ל מבריסק, בעוד את הילד הקטן, שרגא, ישאיר בבית וילמד עמו. ''גם אני למדתי עם אבי'', סיפר החזון איש, ''ואינני חושב שזה הזיק לי...''
הילד שזכה למלמד פרטי כזה, היה צועד עם אביו לתפילת שחרית בישיבה, ולאחר מכן יושב ולומד עמו כשהחברותא מופרעת מדי פעם על ידי תלמידים הבאים עם שאלותיהם לראש הישיבה. מרן הגראי''ל מצידו, היה מעודד את בנו להאזין לשאלות, ולפעמים גם היה אומר - ''נו, תענה להם אתה...''

אחד מתנאיו של הגראי''ל להיות מראשי ישיבה פוניבז' לצעירים שנפתחה כעבור כמה שנים, היה כי יוכל להביא את בנו כתלמיד מן המניין למרות גילו הצעיר.

הגאון רבי משה שטיינמן עושה מדי שבוע כמה פעמים את ציר ירושלים-רמת בית שמש-בני ברק. הוא מתגורר במקום אחד, מלמד בעיר אחרת, ומגיע לעיתים קרובות לבית אביו בבני ברק. ניתן לראות את מעורבתו בענייני הבית ואת היותו הבן שישהה לצד אביו במסעות ברחבי הארץ ומחוצה לה. הרבה ידונו בבית כיצד ומה לעשות, אבל בסופו של דבר, את האישור יצטרכו לקבל מהבן הגדול רבי משה.

הגאון רבי שרגא שטיינמן, חתנו של שר התורה מרן הגר''ח קנייבסקי, משמש ראש ישיבת 'קהלות יעקב'. מרן הגראי''ל סומך מאוד על שיקול דעתו בנושאים רבים כמו גם בנושאי ממונות, ויש האומרים כי הוא מזכיר את אביו בתכונות רבות באופיו ומידותיו. לפני מספר שנים, כאשר עבר ראש הישיבה טיפול שהצריך הרדמה, ציווה על בנו רבי שרגא שייטול שליחותו להעברת כל כספי הצדקה ליעדם. בדומה לזה, כאשר נפרצה הכספת בבית הגראי''ל ונגנבו ממנה כספי צדקה רבים - ביקש הגראי''ל דווקא מבנו לשחזר מזיכרונו את הסכומים שהיו בה לפרטיהם.

אומרים, כי לרוב כאשר בספרי 'איילת השחר' ישנה אמרה המתחילה ב'והעירו', הכוונה היא לגר''ש שביקש להשמיט את שמו. בנושאים ציבוריים, ימעט רבי שרגא להתערב. כשנשאל על כך - הסביר: ''למדתי מאבא, שלא בכל דבר מוכרחים להתערב, מלבד במקום שזה מוכרח להציל עשוק מיד עושקו''. וגם תגובה זו, מלמדת הרבה.

• מקור: http://www.kikar.co.il/181782.html

'משפחה' במגזין לחג הסוכות - ''ראשונים במלכות'' על המקורבים, אנשי הצללים, הנאמנים ואנשי הסוד של גדולי ישראל • מיוחד: אנשי אמונו של הראשון לציון והרב הראשי הגאון רבי יצחק יוסף (חרדים)

יוסי אליטוב וכתבי 'משפחה'
|
י''א בתשרי תשעו 15:55 24.09.15

הראשל''צ הגאון רבי יצחק יוסף (צילום: כיכר השבת)
הנאמן - הרב יעקב צדקה

הרב יעקב צדקה, נכדו של ראש ישיבת פורת יוסף הגאון רבי יהודה צדקה זצ''ל, ובנו של הגאון רבי דוד צדקה שליט''א - רבה של פרדס חנה. את עיקר תורתו ואת מרבית זמנו הוא מקדיש לראשון לציון, אליו הוא מחובר בעבותות של אהבה וקרבה משחר נעוריו.

הקשר ביניהם החל לפני כשלושה עשורים, בעת לימודיו של שהרב צדקה בישיבת 'חזון עובדיה' בירושלים, אותה ייסד הגר''י יוסף ועמד בראשה. הוא היה אז אחד מהתלמידים המקורבים ביותר לראש הישיבה, עד כדי כך, שגם לאחר נישואיו הרבה לפקוד את מעונו של הראשון לציון והתקשר אליו בצורה אישית ממש.

יעקב צדקה והגר''י יוסף

הרב צדקה בעצמו תלמיד חכם ומחזיק בתעודת רבנות לאחר שלאורך השנים בעידוד הראש''ל השלים את לימודיו וסיים את כל מבחני הרבנות.

עוד קודם מינויו של הגר״י לראשון לציון, היה רגיל הרב צדקה לצאת יחד עימו לשיעורים הרבים שהיה מרבה למסור בכל רחבי הארץ דבר יום ביומו, על מנת להביא את דבר השם בישיבות ובכוללים המפוזרים ברחבי הארץ בשיעורי ההלכה הנודעים.

למרות שהוא מתגורר בפרדס חנה, הרב צדקה מלווה את הגר''י לאירועים שונים, שמחות וכינוסים בכל רחבי הארץ. ''זו הסיבה שהרב צדקה כיום אחראי על הקשר הרציף שמקיים הראשון לציון עם קהילות הספרדים ועדות המזרח בכל עיר ומושב, ואחראי מטעמו על חיזוקי בדק הבית וביצורי הדת בכל אתר. הרב יצחק יוסף מצידו סומך עליו ביותר, ומתייחס לכל המידע שהוא מוסר לו באמון עצום''.

עדות לאותו קשר הדוק הדדי ניתן למצוא בספר האלבומי הראשון על הגר''ע יוסף זצ''ל, 'פוסק הדור', אותו ערך והדפיס הרב יעקב צדקה. לצורך זה, הפקיד הראשון לציון בידיו של עוזרו הנאמן מסמכים היסטוריים רבים, תמונות נדירות ומכתבים שעין לא שזפתם
שומר החותם - הגאון רבי יצחק דניאל

הגאון רבי יצחק דניאל הוא בן גילו של הרב הראשי הספרדי. תלמיד חכם מופלג, פוסק ומורה צדק לרבים, מתלמידיו ומקורביו של הגר''ע יוסף זצ''ל, חברו ואיש סודו של הגאון רבי יצחק יוסף מזה שנים רבות. הקשר ביניהם נוצר מאז היותם בחורי ישיבה צעירים כאשר למדו שנים רבות כחברותא לימודי רבנות ודיינות בבית מדרש 'חזון עובדיה', במחזור ההיסטורי הראשון שהוקם על ידי הגר''ע יוסף זצ''ל.

הרב יצחק דניאל עם הגר''י יוסף (צילום: כיכר השבת )

לאחר מספר שנים כשהקים הראש''ל את ישיבת 'חזון עובדיה', מינה את הגר''י דניאל לכהן כר''מ בישיבתו, ולימים כיהן בה גם כמשגיח רוחני הנערץ מאד על בחורי הישיבה בשל אישיותו הנפלאה, כובשת הלבבות. כשנתמנה הראשון לציון לתפקידו, נקרא לשמש כרב הלשכה באופן רשמי ולהשיב לאחר התייעצות עם הגר''י יוסף על שאלות רבות שמגיעות ללשכה מכל רחבי הארץ והעולם, שנבצר ממנו לענות עליהן בשל העומס הגדול המונח על כתפיו, כאשר את השאלות כבדות המשקל הוא מפנה אל שולחנו של הראש״ל בבחינת - ׳ואת הדבר הגדול תביאון אלי׳.

גם מחברי הספרים שמבקשים הסכמות, אישים ציבוריים שמבקשים את חתימתו של הראשון לציון על מכתבים ותקנות - יודעים היטב שהכתובת לכל משאלה כזו עוברת דרך הרב דניאל. ברצונו יאשר, ברצונו יתנגד, ועל פיו ישק דבר. הראשון לציון מצידו מרבה לשתף אותו בדיונים בנושאים הלכתיים שונים, וגם בענייני ההנהגה הציבורית
הגביר - הר''ר רפאל הררי

היה זה בעיצומו של היום הקדוש בשנה, יום הכפורים, לפני כשלושים וחמש שנה. המקום: בית הכנסת 'חזון עובדיה', ליד בית הכנסת הגדול בירושלים, ברחוב המלך ג'ורג', שם התפלל הראשון לציון דאז, מרן הגר''ע יוסף, יחד עם בניו, את תפילות היום הקדוש. בין המתפללים נמצא גביר יהודי מצרפת העונה לשם רפאל הררי, המתרשם ממראהו נורא ההוד של מרן, ורוכש עבורו ועבור בנו, רבי יצחק, עליה לתורה. הם הודו לו מאוד, והררי מצידו ניצל את ההזדמנות כדי לשאול ולברר נושאים שונים הקשורים לעולם היהדות.

כך החל הקשר בין הגאון רבי יצחק לגביר שהיה רחוק מעולמה של תורה, ולאט לאט החל לקבל מושגים שונים כשהגר''י משמש לו חברותא. מידי יום למדו השניים הלכות, כאשר הררי מאריך את חופשת החגים שלו בארץ ומסתער על החומר החדש. כך נקפו השנים, ר' רפאל שינה את אורחות חייו והפך ליהודי חרדי תלמיד חכם ויודע ספר המקורב לגדולי ישראל ותורם בקביעות למוסדות התורה והחסד.

מספר פעמים בשנה מגיע הררי לארץ הקודש ונפגש עם הראשון לציון. פעם בשנה, בליל הושענא רבה, מגיע הגר''י יוסף לביתו שבירושלים, שם הם לומדים בחברותא כל הלילה. הררי מצידו, מקדיש את כל נדבות-העליות שהוא רוכש במיטב כספו בימים הנוראים, למען מוסדותיו של הראשון לציון.

הדיין והחברותא - הגאון רבי יעקב זמיר

זה קורה כל שבוע מחדש, ולעיתים יותר מפעם אחת: נקישות עדינות נשמעות על דלת הבית בשכונת סנהדריה, בו מתגורר הראשון לציון. את האורח רם המעלה מכירים היטב כל בני הבית: זהו ראב''ד נתניה, הגאון רבי יעקב זמיר. מזה חמישים שנה הוא לומד בחברותא עם הראשון לציון שיעור שבועי קבוע, ולעיתים קרובות גם בשבתות. לעיתים הם לומדים ב'חזון עובדיה' ופעמים רבות הלימוד נעשה בבית.

שער מגזין 'משפחה'

ההיכרות בין הרב יעקב זמיר לבין הראשון לציון החלה עוד כאשר שניהם היו בחורים צעירים, תלמידים בישיבת פורת יוסף שבקטמון. לאחר מכן נפרדו דרכיהם: הרב זמיר המשיך לישיבת פורת יוסף בגאולה ולאחר מכן ב'תורה והוראה' בתל אביב, ואילו הגאון הרב יצחק יוסף למד בישיבות חברון והנגב. אבל הלימוד המשותף - המשיך כל העת.

משהחליט הגר''י זמיר לפנות ללימודי דיינות, הכתובת הטבעית היתה כולל 'חזון עובדיה' בראשות הגר''י יוסף, כאשר השניים ממשיכים ללמוד יחד במשותף. גם כאשר התמנה לתפקידו כראב''ד נתניה, לא זנח את החברותא הקבועה, והקשר ביניהם התהדק אף ביתר שאת לאחר מינויו של הגר''י יוסף לראשון לציון. שניהם טרודים ועמוסים עד למעלה ראש, אבל על הלימוד המשותף - איש מהם לא מוותר.

ולא זו בלבד: מידי שבוע, ביום ראשון, הם יושבים יחד בהרכב של בית הדין הגדול. הרב זמיר מכהן שם כדיין זמני כאשר בקרוב הוא יתמנה לדיין קבוע.

הרב מחאלב - הגאון רבי יום טוב ידיד

זה אירע לפני שמונה עשרה שנה. הם ישבו שניהם, בבית גדול ומרווח בניו יורק, מנותקים מכל השאון של התפוח הגדול ולמדו בהתמדה מרובה. הבית, ביתו של הרב מאיר ידיד, רב הקהילה החאלבית המפורסמת 'שערי ציון' שנחשב ככוכב עולה בשמי הקהילה. בחדרו הפרטי ישב הרב יום טוב ידיד, רבה האחרון של חאלב ואביו של בעל הבית, שמאז שהגיע לניו יורק הקדיש את חיו לתורה וישב ספון במשך כל ימות השבוע בביתו של בנו. בחדר אחר ישב האורח מארץ ישראל, הגאון רבי יצחק יוסף, ראש מוסדות חזון עובדיה שהגיע למסע חיזוק בקהילה ולמען החזקת הישיבה, אבל בפועל לא הצליח להתנתק מהספרים.

הפגישה ביניהם היתה אקראית, כשניגשו למטבח לקחת כוס שתיה, ומיד מצאו שפה משותפת בדברי תורה. הגאון רבי יום טוב אף הכיר היטב את סבו של הגר''י יוסף - רבי אברהם פטאל שהיה רב בדמשק ושמר כל העת על קשרים הלכתיים שוטפים עם הרב ידיד.

רבה הישיש של חאלב לא הצליח שלא להתפעם מהתלמיד-חכם שלא יכול היה להתנתק מהספרים, עד שקרא לבנו, רבי יצחק ידיד, וציווה עליו לדאוג לאחזקתה המלאה של הישיבה, כדי שראש הישיבה יוכל להמשיך ולשקוד על תלמודו. מאז, נהג רבי יצחק לפקוד את ביתה של משפחת ידיד ארבע פעמים בשנה, כאשר בכל פעם הביא לרבי יום טוב הישיש מנחת שי: ספר הלכתי חדש, על מנת שרבי יום טוב יציין עליו את הגהותיו.

גם כיום, בכל ביקור כזה, נוהג רבי יצחק לפקוד בחשאי את עזרת הנשים של בית הכנסת אחיעזר שבניו יורק, שם הוא מתפלפל בדברי תורה עם הרב יום טוב, שלמרות ישישותו הוא צלול ורענן ותורתו כיין המשתבח.

הרל''ש - הר''ר יצחק אלחרר

היה זה לפני כעשר שנים, בעת שהפולמוס סביב בחירת רב ראשי לירושלים הגיע לשיאו. מרן הגר''ע יוסף זצ''ל, שחפץ בכל ליבו שבנו רבי יצחק יזכה בתפקיד החשוב, ביקש את עזרתו של ר׳ יצחק אלחרר, שכיהן אז כראש מטהו של שר השיכון דאז אריאל אטיאס ומאחוריו רקורד מרשים כשניהל את מוסדותיו של הגאון רבי יצחק גרוסמן במגדל העמק ועוד מוסדות רבים ברחבי הארץ. רבי יצחק התגייס למשימה, וכך נוצר הקשר הראשון בין השניים שאף נושאים שם משותף: יצחק בן מרגלית.

ראש הלשכה יצחק אלחרר עם השר אזולאי (צילום: כיכר השבת )

ההמשך - ידוע: הבחירות נדחו, אבל אחר כך היו הזדמנויות רבות לקשר אמיתי בין השניים. הגאון רבי יצחק הטיל על אלחרר משימות חשאיות, בברורים הלכתיים עם זיקה ציבורית, וכמובן כאשר היה הגר''י יוסף מועמד לכהונת הראשון לציון - ריכז אלחרר את כל הפעילות הציבורית סביב הגוף הבוחר.

כידוע, בתקופה זו היה מרן הגר''ע בימיו האחרונים ממש, ובאחד הימים, בעודו שוכב על ערש דווי בבית החולים, בקש לקרוא לאלחרר וביקשו שלא להעמיס יותר מדי על בנו כדי לשמור על בריאותו - דברים שאליהם מתייחס אלחרר כצוואה.

אך טבעי היה שכאשר יישב הגר''י יוסף על כס הרשל''צ, יהיה זה יצחק אלחרר שישא בתפקיד ראש הלשכה ויהיה אחראי על הסיורים ברחבי הארץ, הפגישות הציבוריות, הקשר עם שרי הממשלה וחברי הכנסת ועם הרשויות המקומיות וכמובן - כל הנושאים הקשורים לקשר שבין ממשל-יהדות-ורבנות כשהרב אלחרר עושה הכל כדי לקיים את ה'צוואה' שהופקדה בידיו.

האח - השר אריה דרעי

לפני כארבעים שנה ייסד הגאון רבי יצחק יוסף - שהיה אז אברך צעיר לאחר נישואיו - סדר לימוד ליל שישי. הוא התגורר בשכונת גאולה הירושלמית, והבחורים שלמדו עימו בחברותא היו האחים הרב יהודה ור' אריה דרעי, שחבשו את ספסלי הישיבה הקטנה 'פורת יוסף' שבגאולה. בבוקרו של יום, עם הגיע הנץ, היו הולכים השלשה אל מניין ותיקים הידוע של ראש ישיבת פורת יוסף הגר״י צדקה זצ״ל בבית הכנסת ׳משכיל אל דל׳, הגר״י צדקה נהג להעניק עשרה שקלים לכל צעיר המשתתף במניין על מנת לחזק את הלימוד בליל שישי. ר' אריה המשיך עוד שנים רבות להגיע ללימוד השבועי בקביעות הן כשעבר לישיבת חברון והן כאשר הקים את ביתו והתגורר ביישוב מעלה עמוס.

הלימוד התמקד בספרי הבן איש חי, 'רב פעלים', כאשר רבי יצחק מעלה קושיה, מסתיר את התשובה שכתב ה'בן איש חי', והחברותא הצעיר קולע לתשובה הנכונה, עם הנימוקים הרלוונטיים. כאשר השתלם בלימודי הרבנות, בחר דרעי בכולל 'חזון עובדיה'. גם לאחר הקמת הישיבה שמר על קשר עם המוסדות והבחורים שם הכירוהו היטב, והוא אף היה טורח להגיע לחתונותיהם.

הגר''י יוסף ואריה דרעי (צילום: יעקב כהן)

במשך שנים רבות, גם כאשר הפך ליו''ר ש''ס, מסר דרעי בישיבת 'חזון עובדיה' שיעור שבועי קבוע על מסכת שבת. השיעורים הללו אף ראו אור בקובץ שיעורים מיוחד, כאשר הראשון לציון, שהיה החברותא הקבועה של אריה והעריך תמיד את חריפותו ובקיאותו, התבטא לא פעם שעולם התורה הפסיד ראש ישיבה גדול - לאחר שפנה לעשייה ציבורית.

שנים חלפו, תמורות רבות עברו על השניים, בעיקר על הצעיר מביניהם, אך הקשר ביניהם המשיך במתכונתו התורנית: לימוד משותף מידי שבוע בביתו של רבי יצחק בסנהדריה.

ההיסטוריה שחזרה והביאה את ר' אריה לשמש שוב בתפקידו כיו''ר ש''ס, סללה את הדרך לחידוש הברית שבין השניים, כאשר ר' אריה דרעי מנצל את כוחו הפוליטי להביא לבחירתו של רבי יצחק לראשון לציון.

עד היום, ממשיך דרעי להגיע לעיתים קבועות ומזדמנות לביתו של החברותא הוותיק, כאשר הפגישה עוסקת אך ורק בנושאים הלכתיים טהורים או כאלו שקשורים לרבנות ודיינות.

השגריר - הנגיד הר''ר יצחק חילו

היה זה לפני כארבעים שנה. מרן הגר''ע יוסף זצ''ל כיהן אז כרב הראשי לישראל, ובמסגרת התפקיד ערך ביקור ממלכתי במקסיקו, אליו נלווה בנו - הגאון רבי יצחק יוסף שהיה אז אברך צעיר. שני נערים צעירים עקבו בהשתאות אחרי האורחים רמי המעלה מארץ ישראל. היו אלו איל ההון משה סבא ז''ל, ויבלח''א יצחק חילו. לראשון לציון דהיום הם נקשרו בעבותות של אהבה, והפנו אליו את כל ספקותיהם ושאלותיהם.

התקשורת הזו הביאה את הגר''י יוסף למסקנה כי להבדיל מהקהילה של יוצאי חאלב, בקהילתם של יוצאי דמשק קיים רפיון רוחני וחוסר חיבור מספק לרבנים ולמורי הוראה. הפעם היה זה תורו של הגר''י ליצור את הקשר ולזמן אליו את בן העדה, הנגיד יצחק חילו, כדי להטיל עליו משימה היסטורית: להקים קהילת בני תורה ליוצאי דמשק ובכך להשפיע על בעלי הבתים של הקהילה.

ואכן, תוך זמן קצר הושלמה המשימה. הקהילה החדשה הוקמה בליוויו ובהדרכתו הצמודה של הראשון לציון, וחוללה פלאות בקרב בני העדה הדמשקאית. רבים מחברי הקהילה התקרבו ליהדות, ביניהם אילי הון רבים וחשובים, שהיו בעבר הלא רחוק רחוקים מתורה ועתה הפכו לבעלי בתים יראים התורמים רבות למוסדות התורה בקהילתם ובארץ הקודש.

ההתחזקות הזו, שנרשמה על שמו של חילו - שהוכתר כנשיא קהילת 'אור דמשק' מקסיקו סיטי - היתה נפלאה כל כך, עד שהגר''ע יוסף הקדיש לו ברכה אישית בחלק מספריו. הקשר הרציף בין חילו לראשון לציון, הגר''י שיבלחט''א, נשמר היטב, ובכל ביקור שלו במקסיקו הוא נוהג להתארח בביתו. חילו גם מהווה חוליה מקשרת ואיש האמון של הרב לכל מדינות דרום אמריקה, דרכו מועברות הפניות הרבות אל הרב בענייני הלכה והנהגה של הקהילות השונות.

• מקור: http://www.kikar.co.il/181780.html

'משפחה' במגזין לחג הסוכות - ''ראשונים במלכות'' על המקורבים, אנשי הצללים, הנאמנים ואנשי הסוד של גדולי ישראל • מיוחד: אנשי אמונו של נשיא מועצת חכמי התורה הגאון חכם שלום כהן (חרדים)

יוסי אליטוב וכתבי 'משפחה'
|
י''א בתשרי תשעו 15:55 24.09.15

נשיא המועצת גר''ש כהן (צילום: פלאש 90)
המשגיח: הגאון רבי משה חיים שלנגר

הם צועדים יחד בסמטאות העיר העתיקה, בדרכם מהישיבה או אליה. משוחחים בערנות, מתואמים להפליא. הם קובעים יחד מהלכים, מתייעצים איש עם רעהו ומרכינים ראש איש בפני רעהו. הם בני אותו גיל, כשמונים וחמש בממוצע, אבל בכל זאת שונים כל כך.

זר כי יקלע למקום - לא יידע מהו סוד הקשר בין המשגיח החריף בישיבת פורת יוסף העיר העתיקה, הגאון רבי משה חיים שלנגר יוצא הונגריה שעבר את מוראות השואה וניצול בחסד וברחמים, לבין ראש הישיבה הספרדי, שנולד וגדל בירושלים שבין החומות. אבל תלמידי ישיבת פורת יוסף יודעים היטב כי כל מהלך, הוראה, תקנה או מכתב - לא ייצא לאור לפני ששני מורי הדרך יתחדדו זה עם זה על הנושא.

הגרמ''ח שלנגר אף משמש בעל תוקע בישיבה בימים הנוראים לצידו של הגר''ש כהן המשמש שליח הציבור בתפילות הללו בהיכל הישיבה.

שער מגזין 'משפחה'

הקשר ביניהם - עתיק יומין: כארבעים וחמש שנה. היה זה הגאון רבי יוסף חיים קופשיץ, שהגיע באותן שנים לשמש כר''מ בכיר בישיבה, שהעלה את הרעיון למנות את המשגיח הנערץ, בין תלמידיו הגדולים ביותר של המשגיח הנודע הגאון רבי שלמה וולבה זצ''ל, שכבר אז נודע ברעיונותיו העמוקים ובשיחותיו שאין דומה להן - למנהל רוחני בישיבה. יודעי דבר מוסיפים, כי במשך השנים קיבל הגרמ''ח שלנגר הצעות רבות לכהן כמנהל רוחני בישיבות חשובות, אך הוא העדיף להישאר בפורת יוסף, לצד הגר''ש כהן. ''כאן זו השליחות שלי'', התבטא לא פעם.

הקשר בין ראש הישיבה למשגיח הדוק ורצוף מאד, על בסיס יומיומי ממש. הנושאים רבים ומשותפים, החל מסדרי התפילות, קבלת בחורים חדשים, שידוכים ועוד. שניהם מעריכים ומעריצים ביותר איש את רעהו, גם בין המשפחות של שניהם ישנו קשר הדוק, בשל העובדה ששניהם מתגוררים באותה חצר ברובע היהודי.

בשיחותיו הקבועות בישיבה, מעורר הגר''ש כהן תמיד את הבחורים להתנהג בכל ענייניהם על פי הוראת המשגיח. לדידו, זה הסמל, זוהי המתכונת.

כח הבן - רבי יעקב כהן

הוא מתגורר בהר נוף, אך מצודתו פרושה עד הבית הגדול שברחוב היהודים. הוא הבן השני במשפחת כהן, אבל הרב יעקב נושא בעול ההנהגה הציבורית ובעול הקשר שבין אביו הגדול למגוון עצום של אנשים, מקומות ותפקידים.

דרכו האישית נפגשה לא פעם בדרכו הסלולה של אביו הגדול: בצעירותו למד בישיבת פורת יוסף, תחילה בישיבה הקטנה שבקטמון ולאחר מכן בישיבה הגדולה ברובע היהודי, שבראשות אביו.

הרב יעקב כהן ואביו הגר''ש כהן

לפני כשבע שנים שוב הושקו נתיבי הדרכים של האב והבן: היה זה לאחר שהבן החליט לפתוח ישיבה קטנה בביתר עילית יחד עם הרב זמיר כהן, ולקרוא לה כשמו של אביו 'נתיבות שלום'. למותר לציין, כי אביו משמש בפועל כנשיא הישיבה והבן מתייעץ עם אביו הגדול בכל נושא ועניין הקשור לישיבה.

''הרב יעקב כהן דומה מאד לאביו בחכמת החיים, בשנינותו ובתקיפותו הידועה לשם שמים'', מציינים בני המשפחה. ''לאורך כל השנים הוא נמצא בקשר קרוב מאד לאביו ומתייעץ עימו רבות, בכל מהלך. אביו מצידו מעריכו מאד ומעביר דרכו מסרים ציבוריים ודעתו נשמעת בסוגיות שונות הנוגעות להנהגתו''. ואכן, כיום, הרב יעקב הוא האדם הקרוב ביותר לגר''ש כהן.

מטבע הדברים ובהיותו מקורב לבית אביו, הגר''י מקבל בקשות רבות המופנות לאביו הגדול בכל הנוגע לחתימה על מכתבים, קריאות קודש וכדו', ובכל עניין ציבורי. הוא אף נחשב לידיד קרוב של אריה דרעי, ומהווה חוליה חשובה בקשר שבין אביו לסוגיות הפוליטיות השונות.

החתן - רבי יצחק זיאת

הוא נחשב לחתן המבוגר ביותר בביתו של ראש הישיבה, ולא מעטים אף מצהירים בידענות כי הוא גם האהוב והנערץ עליו ביותר. לא פלא שהוא מגיע פעמים רבות להתארח בביתו, בעיקר בשבתות ובחגים. חמיו מרבה לשמוע את דעתו בנושאים שונים, אישיים כציבוריים, ומחשיב מאוד את חכמתו ותבונתו. ''מעשיו שקולים וברורים, הכל בחכמה ובפקחות'', התבטא על אודותיו פעם הגר''ש כהן, בעידנא דחדוותא. ומי שמכיר את ראש הישיבה שמילותיו שקולות בפלס ואת דרכו הממעטת להשמיע דברי שבח והלל, גם - ואולי במיוחד - כאשר מדובר בבן משפחה, מודע לעוצמת המילים.

הגר''י, כבן ארבעים, דמות ידועה בשכונת רמות ג', שם הקים את בית הכנסת הספרדי המרכזי 'מאורות משה' שבו שוכנים מספר כוללים שיסד ונמצאים תחת חסותו. במשך מרבית שעות היום הוא לומד בכולל, כאברך מן המניין, אך כאשר יש צורך להיקרא לדגל, במיוחד בערבי בחירות או באירועים ציבוריים חשובים - הוא מצטרף לחותנו הגדול.

במשך זמן רב ריכז את פעילותה של תנועת ש''ס בשכונת רמות, ופעילי השטח של התנועה יודעים שבכל נושא הקשור להגדלת תורה ולהאדרת מצוותיה - יהיה ראש וראשון. ''במרץ ובחכמה, בפקחות ובשיקול דעת, כפי שרק הוא יודע לעשות'', הם מתארים בחן.

האחיין - הר''ר דוד בן-שמעון

''אני לא צריך גיחזי'', אמר פעם הגאון רבי שלום הכהן בתשובה לשאלת אחד ממקורביו, מדוע אינו מחזיק גבאי אישי שיענה לכל הפונים הרבים אליו, ויקבע תור מסודר לכל שואל ומבקש. ואכן, ראש ישיבת 'פורת יוסף' שבעיר העתיקה ידוע כיחיד בדורו: אין לו אנשי חצר, עסקנים ובוחשי קדירה.

עד לא מכבר, כל מי שרצה לפנות אליו בשאלה או בבקשה, והיו עשרות כאלו ביום, שם פעמיו לישיבה, והמתין בסבלנות עד שראש הישיבה יסיים את שיעורו היומי ויתפנה אליו. לחילופין, ניתן היה להתקשר לטלפון האישי שבבית הרב, שם תדיר זכו הפונים למענה אנושי מפיו של ראש הישיבה או הרבנית. גם כאשר בקש ראש הישיבה לנסוע לשמחת תלמיד, לעניני הבד''צ או לכל עיסוק ציבורי אחר, הוא היה נוסע באוטובוס... רק בשנים האחרונות, נעזר במוניות.

דוד בן-שמעון והגר''ש כהן (צילום: פלאש 90)

לפני כשנתיים חל השינוי בבית שברחוב היהודים: חכם שלום התמנה לנשיא 'מועצת החכמים' ומתוקף תפקידו היה עליו לנסוע למקומות רבים ולהיות בקשר הדוק עם אישי ציבור שונים. נוצר צורך למנות לרב נהג צמוד, שישא בעול הציבורי ויקל מעל ראש הישיבה את הנטל.

''אם כבר נהג ועוזר'', התבטא הגר''ש כהן, ''אני רוצה שיהיה זה בן משפחה''. הנימוק היה ברור: מדובר בדברים רגישים מאוד, וצריך הרבה מאוד אמון אישי כדי לשאת בתפקיד בצורה הראויה.

וכך, התמנה הר''ר דוד בן שמעון, אחיינו של ראש הישיבה ובנו של הגאון רבי מסעוד בן שמעון מבני ברק, לעוזרו האישי. הוא למד בישיבת מיר ומתגורר בבית שמש. לומד בכולל בקביעות, אבל את שעות הצהריים והערב הוא מקדיש לדודו הנערץ. הוא מגיע לביתו שברובע, עונה לטלפונים, מתאם פגישות, מציג את השאלות הדחופות בעצמו ומסיע את הרב לכל מקום. הוא יודע הרבה, אפילו הרבה מאוד, אבל דבר אחד ברור: פיו נשאר חתום. מאומה לא דולף החוצה.

איש הפעלים - הר''ר צבי כהן

הוא נחשב כזרוע המבצעת של ש''ס בעיריית ירושלים, ומהווה מודל וחיקוי לכל הארץ. הוא נחשב יד ימינו, מקורבו ונאמנו הבלתי מעורער של אריה דרעי, שהציב אותו בתפקיד המוניציפלי החשוב ביותר לתנועה, שם חולל פלאות במאבקים ציבוריים רבים שהחשוב בהם הוא הטיפול בסמינרים בעיר, אבל את כל כוחו והשראתו הוא שואב מנשיא המועצת. ''רץ כצבי'', קורא לו הגר''ש בחיבה גלויה, ''שליח ציבור אמיתי שעובד לשם שמיים בלבד''. מושא הדברים הוא הרב צבי כהן, סגן ראש עיריית ירושלים ומחזיק תיק החינוך החרדי בה.

הקשר ביניהם הדוק מאוד. הם משוחחים פעם ביום, ולעיתים אפילו מספר פעמים ביום. הפגישות נערכות בצורה ספונטנית, באירועים ציבוריים שונים, בשמחות משפחתיות של הגר''ש שבהן נראה כהן יושב ליד ראש הישיבה ומשוחח עימו ארוכות, או על פי הצורך. ''לפעמים הם נפגשים בשבע בבקר, בתחילת היום, ולפעמים בשתיים עשרה בלילה'', מספר מקורבו. ''הנושאים רבים ומגוונים, החל מהבעיות שמתנקזות לפתחו כממונה על תיק החינוך החרדי, מאבקי השבת בעיר ונושאים רבים נוספים''.

לעיתים קרובות, מפנה אליו ראש הישיבה אנשים רבים מכל רחבי הארץ שנתקלים בבעיה כזו או אחרת, כשהוא יודע היטב שצביקה ועוזריו יתנו להם את המענה הטוב ביותר.

כהן, מצידו, משתף את מורו ורבו בכל המהלכים ומתייעץ כשעולות שאלות על הפרק. את המענה המדויק והישר כפלס הוא מקבל על אתר. אגב, בכל הזדמנות כזו - שלא כדרכו ושלא כשיחו ושיגו של מרן הגר''ע - מרעיף ראש הישיבה שפע של ברכות על ראשו.

כהן ידוע כמי שמבצע את דברי הגר''ש ללא עוררין. בהצבעה על ה'ספורטק', תוך כדי ישיבת המועצה, צלצל הטלפון שבכיסו, הוא שמע את הנאמר לו בפנים חתומות והורה לחבריו לסיעה להתנגד. הוא לא שאל מדוע, ולא ניסה לערער. הצייתנות והנאמנות ללא סייג - עומדות לו בבית הגר''ש כהן.

המרא דאתרא - הגאון רבי אליהו מדינה

''מדוע אתם באים אלי?'' שאל פעם הגר''ש כהן עסקן שהגיע אליו בבקשה להחתימו על נושא שקשור לקדושת ירושלים העתיקה. ''יש כאן מרא דאתרא, תלמיד חכם גדול שידיו רב לו בכל נושא. הוא יעזור לך''. כוונתו של הגר''ש כהן היתה ברורה: הגאון רבי אליהו מדינה משמש זה עשרות שנים כרבה של ירושלים העתיקה.

הוא תלמידו הקרוב של 'חכם שלום', וקיבל תורה מפיו בישיבת פורת יוסף בקטמון וברובע היהודי. הוא מתקרב לשנתו השבעים, אך מתבטל בפני ראש הישיבה כתלמיד צעיר. בכל נושא ציבורי או מקומי, לפני כל חתימה על מכתב או בקשה כזו או אחרת מגורם מוניציפלי או ממלכתי, שם הגר''א מדינה פעמיו לעבר ישיבת פורת יוסף, כדי להתייעץ ולקבל את ברכת הדרך.

הרב מדינה מקפיד להחתים את מרן הגר''ש על כל מכתב הנוגע לקדושתה של העיר העתיקה, בטרם יחתום עליו בעצמו. לכולל האברכים שהוא מחזיק בליבו של הרובע היהודי, מתנקזים רבים מתלמידי 'פורת יוסף', ובשיחותיו הקבועות לאברכים הוא מזכיר אפיזודות מרתקות, ווארטים עתיקים או אמרות מפתח ששמע מפי ראש הישיבה.

למרות שהוא משמש כרב קהילה ורב 'בית הכנסת ע''ש יוחנן הסנדלר' ברובע, מגיע הגר''א מדינה פעמים רבות להתפלל בישיבת פורת יוסף, ומצטרף באופן קבוע לשיעורו הקבוע של ראש הישיבה בשבתות. בימים הנוראים, בראש השנה וביום הכפורים, עובר הרב מדינה לפני העמוד בישיבת פורת יוסף בתפילת השחרית.

היושב-ראש - השר אריה דרעי

הוא היה אז צעיר ומצליח, בראשית הקריירה הפוליטית שנסקה לשיאים לא מוכרים. אריה דרעי הפך עד מהרה לאיש המשפיע ביותר בש''ס, ובציבוריות הישראלית. באופן טבעי, היו לו שאלות, דילמות והתלבטויות. לא רבים יודעים כי רבות מהן נפתרו - כבר באותה העת - במעונו האישי של נשיא מועצת החכמים.

תושבי הרובע היהודי נזכרים בערגה כיצד טיפס במדרגות הצרות ופסע נמרצות אל הבית שברחוב היהודים, שם זכה תמיד לאוזן קשבת ולהערכה גלויה. גם כאשר נאלץ לשלם מחיר אישי כבד והודח מפעילות פוליטית, נשמר הקשר בין הגר''ש כהן לדרעי, כאשר 'חכם שלום' מצידו מתייעץ עם דרעי בכל הנושאים הפוליטיים הסבוכים, והיו לא מעטים כאלו, כשהוא נהנה מכושר הניתוח המבריק והענייני של 'רבי אריה'.

אריה דרעי והגר''ש כהן (צילום: יעקב כהן)

כשפרצה סערת הגיורים, שוב נקרא אריה דרעי אל הדגל. הוא הגיש בפני הגר''ש כהן את טיוטת ההצעה שהיתה מקובלת על הגרי''ש אלישיב וראשי העדה החרדית, כדי שיציג אותה בפני מרן הגר''ע. בכך מנע את הקרע האיום שהיה עלול להיווצר בין הציבור האשכנזי לספרדי.

כשחלפו שנות הגלות הפוליטית מתוקף החוק, היה זה הגר''ש כהן שפנה לגר''ע יוסף זצ''ל בבקשה 'להחזיר את הפיקדון'. קרי: להשיב את דרעי לראשות התנועה. ההנהגה המשולשת לתקופה קצובה לא צלחה, והמחיר היה כבד מנשוא. מרן הסתלק לעולם שכולו טוב, ולראשונה עמד הגר''ש בחזית המאבק הציבורי הכבד שאיים לפלג בצורה חסרת תקדים את הציבור הספרדי ולקרוא תיגר על ההנהגה הרוחנית של מועצת חכמי התורה - מועצה, שבראשה עומד הגר''ש.

מאוחר יותר, בעקבות פרשת הקלטת, התפטר דרעי, ושוב היה זה הגר''ש שציווה עליו בגזירת התורה לחזור לתפקידו, וליכד את השורות מאחוריו. התוצאה הסופית היתה לא רק מפלגה אחת, מאוחדת ומלוכדת אלא גם הכרזה כלל ציבורית שהתלכדה סביב מנהיגותו של הכהן הגדול מאחיו שהוכיח שוב ושוב שכל פעילותיו חפות מכל נגיעה פוליטית, לשם שמיים בלבד. מאז, נמשך הקשר הרציף. דרעי מעדכן את ראש ישיבת פורת יוסף בכל פעולה, וידיו רב לו גם בדאגה לענייניו האישיים והרפואיים.

המזכיר - הר''ר מאיר פנחס

הוא לא למד ב'פורת יוסף' ומעולם לא התגורר ברובע היהודי, אבל בשנה וחצי האחרונות, מאז חול המועד פסח תשע''ד שבו מונה הגר''ש לנשיא מועצת חכמי התורה, הוא מתפקד כיד ימינו וכמזכירו האישי.

כמי שהתנהל כל העת ללא עוזרים, בפשטות אמיתית, התקשה חכם שלום להשלים עם השינוי שחל בחייו. אבל כאשר הבית הפרטי והצנוע שברחוב היהודים הפך לאבן שואבת לראשי הישיבות הספרדיות, למנהיגים פוליטיים מכל הזרמים, לעסקנים ציבוריים ולעמך בית ישראל המבקשים עצה ותושיה - נוצר צורך דחוף למצוא אדם שיקבל את הפניות, יסנן את הבקשות, יעביר את המידע הרלוונטי ויוציא לפועל את ההחלטות.

הבן, רבי יעקב, שהכיר אישית את ר' מאיר פנחס, הוא שהביאו לבית הוריו. במרבית הפגישות הנערכות בביתו של נשיא ה'מועצת' הוא משתתף, שומע ורושם, ודואג לטיפול המשך. הוא שוהה בבית מרן הגר''ש מידי ערב, נותר עד לסיום קבלת הקהל ושב בבוקר, לאחר תפילת שחרית, במידה ונקבעו פגישות לאותה העת.

הוא נוסע עם הגר''ש כהן לכנסים ולאירועים, כאשר הוא מצייד אותו בכל הנצרך ודואג לבריאותו ומפנה אל ראש הישיבה רק את שיחות הטלפון ההכרחיות ממש. לפני כחצי שנה, בתקופת הבחירות, עלתה מחשבה להקצות לרב לשכה מיוחדת לקבלת קהל. עד מהרה נמצאה דירה בהר נוף, בבנין שבו מתגורר הבן רבי יעקב, שם היה אמור הגר''ש להתגורר ולקבל קהל, ואפילו להתפלל בבית הכנסת ששוכן באותו בנין. הדירה המתינה שלושה חודשים, אבל חכם שלום סירב לעזוב את הרובע היהודי ואת הישיבה והעדיף להשאיר את כל הפעילות הציבורית בביתו - כשעוזרו הנאמן ממשיך לרכז אותה מתוך הבית הקיים ביד אמונה.

• מקור: http://www.kikar.co.il/181777.html

'משפחה' במגזין לחג הסוכות - ''ראשונים במלכות'' על המקורבים, אנשי הצללים, הנאמנים ואנשי הסוד של גדולי ישראל • מיוחד: אנשי אמונו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן (חרדים)

יוסי אליטוב וכתבי 'משפחה'|י''א בתשרי תשעו 15:55 24.09.15

הנכד - הרב דוד שפירא

הפנים המזוהות ביותר עם מרן הגראי''ל שטיינמן, עד לפני כשבע שנים, היו פניו הבוערות של משמשו בקודש רבי יצחק לוינשטיין זצ''ל, שגדל כשכן למשפחת שטיינמן ברחוב חזון איש 5 בבני ברק. מיום שנחלה, הוא הותיר אחריו לצד ישיבות שבהן כיהן, גם את האחריות על בית הגראי''ל. עם הזמן, התרגל הציבור לדמות חדשה, שהופיעה בציבור לצד הגראי''ל ומשמשו הרב איסר שוב. היה זה אברך צעיר, בתחילת שנות ה-30 לחייו, העונה לשם הרב דוד שפירא, נכד ראש הישיבה, בנו של הגאון דב שפירא, משגיח ישיבת 'יד הלוי' שעל ידי ישיבות בריסק.

שפירא הצעיר, בוגר ישיבות קמניץ ובריסק, הפך עד מהרה למי שכל ניהול הבית עובר דרכו. הוא מצוי בכל החלטה וטביעות אצבעותיו ניכרות למשל בסדרי קבלת הקהל שהפכו לדבר מסודר המחולק לשעות קבועות. בשל היותו האדם אולי הקרוב ביותר לראש הישיבה, אישי ציבור ורבנים רבים מבקשים את קרבתו על מנת לזכות ב'זמן איכות' אצל סבו, ובכלל כמי שאמון על שמירת זמנו של סבו ראש הישיבה שגילו נושק ל-102 ושומר לבל יכבידו עליו יותר מדי, הרי שכח רב ישנו בידיו. זאת ועוד, אופיו הדומיננטי והחקרני לא מאפשר לאיש 'לעקוף' אותו בדרך לרצון כלשהו. היותו למשב''ק-העל, לא באה כמובן על פי בחירתו, אלא 'אושרה' על ידי סבו, שעל אף היותו דקדקן לגבי אנשי סודו, הביע מספר פעמים את שביעות רצונו מהיותו של נכדו ר' דוד לצידו, כשהוא אף מסביר בטון מחויך כי לכל אדם ישנו אינטרס, אבל יש כאלה שהוא מעדיף את קרבתם היות שהם לפחות אינם מסתירים או מתרצים את נגיעותיהם.

עדות לאהבה שחש כלפיו ראש הישיבה, מצויה במקרים שבהם מתבצע דבר מה שמתקבל בתמיהה אצל הגראי''ל (כצביעת חדר בבית למשל..) וכאשר אי מי מסביר כי זוהי הוראה של הנכד - מחייך ראש הישיבה ונחה דעתו. לרוב לא יתבטא שפירא באופן פומבי או רשמי, ויותיר את העניין לדוברים אחרים, למעט מקרים ספורים כמו דיון מסוים לגבי דעת הגראי''ל כלפי עזיבת ישיבה כלשהי, בה בשעת ליל מאוחרת פורסמה הקלטה שבה הוא מסביר את דעת סבו ראש הישיבה.

החברותא - הרב משה יהודה שניידר

''מספיקים לי בסך הכל שני כרטיסי טיסה'', התבטא מרן הגראי''ל שטיינמן לקראת מסע החיזוק הראשון בארצות הברית לפני כ-17 שנה, ''אחד לי ואחד לרבי משה יהודה''. ואכן, במצטבר, מי שהיה על יד ראש הישיבה ברוב שעות הטיסות למסעות לחוצה לארץ, היה החברותא - רבי משה יהודה שניידר, שמיום היותו תלמיד ישיבת 'גאון יעקב' בראשותו של הגראי''ל, הוא מצוי בקרבת רבו, כשעטו מרצד על מחברת, רושם את כל מוצא פיו של ראש הישיבה. כמעט 30 שנה שידו כותבת את כל השיעורים הנמסרים בידי מרן הגראי''ל, זאת במקביל להיותו חברותא, אולי החברותא המפורסם ביותר, של ראש הישיבה, ומי שאיתו ישב מרן הגרא''ל לפני הכנת שיחה או שיעור כללי, במשך שעות.

בשל בקיאותו ההלכתית ונאמנותו של הרב שניידר, הוא היה נשלח פעם אחר פעם להעלאת שאלות הלכתיות להכרעת מרן הגרי''ש אלישיב. לימים, ימליץ עליו ראש הישיבה לארגון העוסק בטהרת המשפחה כמומחה למעשה בהלכות מקוואות, דבר שהפך לתפקידו בשנים האחרונות.

הרב שניידר בקיא באופן מעורר השתאות בתורתו של מרן הגראי''ל, והוא יכול 'בשליפה' להשיב על כל נושא מה אמר בעבר הגראי''ל, ואולי אף 'מראי מקומות' - מה יגיד על כך בעתיד. הוא הוציא לאור ספרים רבים משיחות הגראי''ל ואמון על עריכת שלושת כרכי 'איילת השחר' על מסכת זבחים. מדי שבוע הוא מוציא לאור עלון בשם 'פרי חיים', בו הוא מביא את דברי הגראי''ל על אקטואליה בכלל, ומן השבוע האחרון בפרט. העלון זוכה לפופולאריות מרובה, ובעת החלפת הנהלת ביטאון דגל התורה בהוראת הגראי''ל, אמר לו ראש הישיבה בסרקזם: ''זה בסדר, אתה יכול להמשיך לשלוח להם את העליון''.

ה'חוזר' - הגאון רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי

בהנהגת הציבור הליטאי בדור האחרון, היו שתי דמויות שתמיד הקדימו לדבר לפני רבם או מקריאים את מכתבו באירועים הציבוריים שמהם הוא נעדר. האחד, הגאון רבי יוסף אפרתי - נאמנו של מרן הגרי''ש אלישיב זצ''ל, והשני הוא הגאון רבי חזקיהו יוסף מישק ובסקי - נאמנו של מרן הגראי''ל שטיינמן שליט''א. הגר''ח מישקובסקי השני, נכדו של רבי חזקיהו יוסף מישקובסקי - נאמנם של גדולי ליטא כמרן החפץ חיים ומרן הגרח''ע גרודזנסקי ממקימי עולם התורה בליטא ובארץ - תלמיד ישיבת 'חברון', משמש כמנהלן הרוחני של כל הישיבות שבראשות מרן הגראי''ל, מ'אורחות תורה' שבבני ברק ועד 'רנה של תורה' שבכרמיאל. הוא מנסה באופן כמעט בלתי אפשרי להיות אביהם הרוחני של מאות תלמידים כמו גם שאר שומעי לקחו, ומנגד, להיות זמן רב לצד רבו מרן הגראי''ל, שהקשר עמו החל בהיותו של רבי חזקיהו שכנו של ראש הישיבה וכמשגיח ישיבת 'גאון יעקב' מיסודו.

פעמים רבות משמש הגר''ח מישקובסקי כפה למרן הגראי''ל, ומביא את דבריו ומסריו בעיקר בנושאים רוחניים ציבוריים, כשאופן דיבורו הלוהט, משווה לדבריו הרגועים של ראש הישיבה נימה של סער. בעת שהיו מי שתקפו את בית הגראי''ל בהאשמות שונות הנוגעות להנהגה, היה זה הרב מישקובסקי שכתב מאמר שבו תיאר כיצד לאחר פטירתו של מרן הגראמ''מ שך, נשלח על ידי הגראי''ל לביתו של מרן הגרי''ש אלישיב לבקשו כי ייטול על עצמו את עול ההנהגה.

ניתן לראות הבעת אמון של ראש הישיבה בתפקידו של הרב מישקובסקי כחבר בוועד החינוך העצמאי וכמי שבעצמו נוסע לחוץ לארץ לגייס כספים ל'קרן ההסעות'. בכלל, זאת יש לדעת, מרן הגראי''ל מודע לכל מקורביו, לרמת השפעתם הציבורית ואף להאשמות שונות כלפיהם, כביכול הם מנסים להשפיע על דעתו. אירע ומאן דהוא אמר באזני ראש הישיבה כי מקורביו מטעים אותו ומציגים בפניו משאות שווא. בתגובה, שלף מרן הגראי''ל מהארון את ספר משלי, החווה בידו על הפסוק ''קסם על שפתי מלך במשפט לא ימעל פיו'', והצביע על דברי המפרשים שגם אם יהיה מי שינסה להסתיר דבר מה, הרי שקסם - הכרעותיו תהיינה נטולות טעות...

הנאמן בדרכים - הרב יצחק רוזנגרטן

בשקט ובצנעה כבר ארבעה עשורים שפניו הממושקפות עם הזקן הלבן-כתמתם של הרב חיים יצחק עוזר רוזנגרטן ניבטות מעם ההגה כל אימת שמרן הגראי''ל נצרך לרכב. את משפחת רוזנגרטן הכיר מרן הגראי''ל עוד מתקופת לימודיו בישיבת 'מונטרה' שבשוויץ, אליה הגיע יחד עם ידידו מנוער הגאון רבי משה סולובייצ'יק. הנגיד רבי וולף רוזנגרטן דאג לבחורים הצנומים שבאו מבריסק, ותמך בהם כשהוא אף מממן להגראי''ל את נישואיו, ואולי אף תומך בו בהמשך הדרך. בתקופת ארץ ישראל, עוד היה מקבל ראש הישיבה מעטפות תמיכה שהגיעו מר' וולף ונועדו למרן הסטייפלער.

כעבור שנים, יבוא הבחור יצחק רוזנגרטן לארץ הקודש ללמוד בישיבת פוניבז', תוך שהוא זוכה לקרבה גדולה מראש הישיבה לצעירים, מרן הגראי''ל, שיזכור לאביו את חסדי ימי שוויץ, ויקרב את בנו אליו ללימוד בחברותא, שיהפוך לקשר עז. כעבור שנים, שנזקק הגראי''ל לנסוע לרופא עיניים בירושלים, הציע הרב רוזנגרטן את רכבו לצורך כך, אך נתקל בסירוב מוחלט של הגראי''ל שלא רצה ליהנות ממנעמי העולם הזה והתעקש לנסוע בתחבורה ציבורית. בכמה הזדמנויות נוספות, ניסה שוב ושוב רבי יצחק להסיע את ראש הישיבה, ולבסוף זה השתלם. הוא לקחו פעם אחת, פעם שניה, ולבסוף הפך לנהגו הקבוע עד עצם היום הזה, מלבד פעמים שבהן מחליפו הרב יצחק ויזל.

מלבד זאת, מופקד הרב רוזנגרטן על כל ענייני בריאותו של מרן הגראי''ל, ומתוקף כך היה מעורב היטב בסידורי ודרכי הטיסה בכל מסע של ראש הישיבה לחו''ל. בנוסף, כל מי שחפץ כי מרן הגראי''ל ישמש סנדק לבנו, באחת מהבריתות המתקיימות מדי יום בבית, הרי שעליו לתאם זאת עם הרב רוזנגרטן. בעת הקמתה של ישיבת 'ארחות תורה', היה הרב רוזנגרטן אחד מעמודי התווך של ביסוס תשתיות הנגידים שיסייעו בהקמתה.

בעת יציאתו לאחת מטיסותיו של הרב רוזנגרטן לארצות הברית לצורך ישיבתו של הרב לבל ברוסיה, ליווהו מרן הגראי''ל עד לפתח ביתו והרעיף עליו איחולים. בעת הטיסה, אירעה תקלה בכנף המטוס ורבי יצחק מצא את עצמו אומר פרקי תהלים בחרדה כשהוא משחזר את הליווי החריג שזכה לו מראש הישיבה. לא היה לו מושג שבאותן הדקות בדיוק, עדכן מארחו את בית מרן הגראי''ל בסכנה שבה מצוייה הטיסה, וראש הישיבה ישב לאמירת פרקי תהלים עד שהתבשר כי בחסדי שמיים הטיסה נחתה בשלום.

המבצע-המנהל - הרב יעקב וירז'בינסקי

מאותו פורים, לפני קרוב לעשרים שנה, השתנו חייו של הרב יעקב וירז'בינסקי לבלי הכר. הטלפון בביתו צלצל, ועל הקו היה יהודי שהודיע כי הוא מחפש אותו מספר שעות בדחיפות. סלולארים עוד לא היו מצויים אז בכל כיס, ולמצוא יהודי ביום הפורים - זו היתה משימה בלתי אפשרית. לקראת שקיעת החמה, נמצא הרב וירז'בינסקי בביתו של אביו. ''ראש הישיבה קורא לך'', אמרו לו, ''הוא חפץ לברך אותך עוד ביום הפורים עצמו. ר' יעקב הופתע, אך לא שאל דבר. הוא זינק אל רכבו ועשה את הדרך במהירות האפשרית לבית ברחוב חזון איש. מאותו הרגע שבו זכה לברכה חמה ומלאת לבביות, הוא נותר שם לצד ראש הישיבה כשהוא מהווה עד היום איש אמונו של ראש הישיבה לניהולם של מוסדותיו ועוד פרוייקטים רבים נוספים.

מספר שבועות לאחר אותו פורים מפתיע, הוא נקרא לראש הישיבה, ואז נחתה עליו בקשה, אף היא לא צפוייה: ''ברצוני להקים ישיבה'', אמר מרן הגראי''ל, ''אתה, זה שמתאים להיות מנהלה''. המום ומופתע, מתוך ציות מוחלט, קיבל על עצמו וירז'בינסקי את התפקיד, ובאלול תשנ''ח כבר הייתה הישיבה לעובדה. בתשע''ו היא כבר מונה מספר מוסדות ובהם למעלה מ-2,500 בחורים ואברכים.

הרב וירז'בינסקי משמש כיום גם חבר מועצת עיריית בני ברק ומחזיק את אחד ממשרדי יועצי המס הנחשבים בישראל, כשבעצמו כיהן מספר שנים כנשיא לשכת יועצי המס. התבטלותו וצייתנותו להוראות ראש הישיבה וכישרונו המוכח, הביאו אותו להיות האיש המבצע בכל פרויקט שיטיל ראש הישיבה. בתחום אחריותו גם כספי הצדקה הרבים המגיעים למרן הגראי''ל על ידי נדיבים מהארץ ומחו''ל, וכבר יותר מפעם אחת נמנע הגראי''ל מלחתום על קריאת תמיכה בגופי צדקה גדולים, משום שהרב וירז'בינסקי בירר את הנושא והגיע למסקנה כי הניהול הכספי לוקה בחסר.

חיבת מרן הגראי''ל אליו באה לידי ביטוי בין היתר במצות מן החבורה של ראש הישיבה שהוא מקבל בערב פסח בשליחותו של מרן הגראי''ל, באתרוג המהודר שנשלח אליו בכל ערב סוכות, כמו גם בשיחות הטלפון של 'גוט שאבעס' של ראש הישיבה, כל אימת שהוא נמצא בחוץ לארץ לצורך החזקת מוסדות התורה.

הפוליטיקאי-איש הציבור - הרב יעקב אשר

לקראת הבחירות הראשונות לעיר אלעד שהתקיימו בחודש אלול תש''ס, הגיע הרב יעקב אשר, איש ציבור העובד בעיריית בני ברק, די אלמוני במושגים ארציים - יש שבכלל חשבוהו לנציג 'מרביצי התורה הספרדים' - וביקש לשכור דירה בעיר לקראת התמודדותו על ראשות העיר. את הבחירות הוא הפסיד בכמה עשרות קולות, ומאוחר יותר יוחזר לבקשת הגראי''ל לבני ברק, בה יכהן כממלא מקום ראש העיר וכראש העיר נטול בחירות, כשהוא מתגלה כבעל יכולות עשייה אדירות וכמי שדעת התורה חשובה לו, לא פחות.

אשר, כיום מזכ''ל 'דגל התורה' ולשעבר חבר כנסת וראש עיריית בני ברק מטעמה, התחיל את שליחותו הציבורית המשמעותית בעולם הפוליטי כשאוזנו כרויה לדעתו של מרן הגראי''ל בכל צעד ועם השנים הפך לאיש הציבור המקורב ביותר לראש הישיבה, כשהוא אף משובץ במקום השלישי בדגל התורה, מה ששם אותו כחבר כנסת במקום השביעי מטעם רשימת 'יהדות התורה' בכנסת ה-19.

הרב יעקב אשר מקפיד להתייעץ עם מרן הגראי''ל שטיינמן לא רק בענייני עשייתו הפוליטית, כי אם גם כתלמיד ממש, על כל ענייניו האישיים.

בבחירות האחרונות, בשל תנודות אחוז החסימה והמסתעף, למרות עלייה בפועל במספר קולות המצביעים, הרי שיהדות התורה ירדה במנדט ואשר נותר מחוץ לכנסת. כאשר נכנס לחדרו של ראש הישיבה, אמרו לו הגראי''ל בחביבות כי ''עכשיו אתה כמוני. לא חבר כנסת ולא ראש עיר''. אשר שמע את הדברים ואמר בהתחכמות כי ''בסופו של דבר, לראש הישיבה באים לקבל ברכות, ואלי לא''. על כך הגיב הגראי''ל: ''זה שאנשים לא באים לקבל ממך ברכות, זו כבר טעות שלהם''

המקרב - הרב אליעזר סורוצקין

הרב אליעזר סורוצקין, הוא האיש שנכנס אל חדרו של מרן הגראי''ל שטיינמן עם השאלות הצבעוניות ביותר. הוא עומד בראש ארגון הפעילים הגדול 'לב לאחים' העומד בנשיאותו של מרן הגראי''ל ויקר ללבו, והינו הזרוע המבצעת של אחד הדברים החשובים ביותר לראש הישיבה: קירוב רחוקים. תפקידו השולח אותו אל מקומות מגוונים, מציג בפניו שאלות רגישות ומקוריות שהכרעתן מגיעה מיידית אל שולחן ראש הישיבה. תחת חיקו של הרב סורוצקין - נכדו של הגר''ז סורוצקין, שכיהן, בין היתר כיושב הראש של מועצת גדולי התורה, ועד הישיבות והחינוך העצמאי - מצויות שעות אין ספור של עצה ושיח עם ראש הישיבה שנמלא שמחה בכל פעם שבה הוא מתעדכן על הפעילות האדירה.

את מעמדו הציבורי התחיל בהיותו רב שכונה בנתניה, תפקיד שבו הוא משמש עד היום. הרב הצעיר ומלא הכריזמה, חתנו של הגרי''מ לאו, מלפנים רב העיר, נקרא על ידי מרן ה'אבי עזרי' לעמוד בראש הארגון החדש שהוקם כהמשך לארגוני הפעילים שקדמו לו.

במערכת הבחירות האחרונה לכנסת ה-20, משהו השתנה. הרב סורוצקין התבקש על ידי מרן הגראי''ל להצטרף לרשימת יהדות התורה כנציג הרביעי של 'דגל התורה' ולהפעיל את כוחותיו בקרב עמך ישראל לטובת המערכה. למרות מעמדו כיושב ראש 'לב לאחים', אמנם היה מעורב בבחירות המקומיות בנתניה, אך השתדל להיות אדם א- פוליטי המקורב לכל הזרמים והחצרות, ולכל חלקי האוכלוסייה. למרות הסיכויים הבלתי ריאליים של המקום השמיני ברשימת 'יהדות התורה' ולמרות הפגיעה שיכולה להצטרף לתדמיתו, קיבל הרב סורוצקין את הציווי וציית בלא עוררין, הציב את מועמדותו ועבר מעיר לעיר על מנת לעשות נפשות להצלחת הרשימה.

ראשי 'לב לאחים' עלו עם רבי אורי זוהר לביתו של הגראי''ל והביעו את חששם מפגיעה בעולם הקירוב עם הפיכתו של הרב סורוצקין לחבר כנסת, הגראי''ל שמע אך נותר איתן בדעתו. ''אפשר לקיים את שניהם'', פסק, ''הדור צריך אותו''.

לאחר הבחירות, צורף כחבר המזכירות הארצית של 'דגל התורה', מה שמותיר את האפשרות פתוחה בעתיד

הנגיד - הר''ר שמעון גליק

באחד מערבי ראש השנה, ממטוס פרטי שנשכר במיוחד לצורך טיסה זו ונחת בנמל התעופה בן גוריון אחר שעות טיסה רבות מניו יורק, ירד יהודי אמריקני אפור זקן, ועלה על רכב שייקח אותו בנסיעה מהירה לרחוב חזון איש בבני ברק. הוא נכנס להתברך ב'כתיבה וחתימה טובה', ומשם יצא בחזרה אל נמל התעופה, עושה שוב את שעות הטיסה חזור לניו יורק. זו, אם תרצו, רמת הדבקות שיש לנגיד רבי שמעון גליק במרן הגראי''ל.

גליק, עשיר ניו יורקי, היה תלמידו וקרובו של מרן הגראמ''מ שך, שבעצמו היה זה ששלחו להתייעץ בענייני צדקה עם מרן הגראי''ל. אחד הפעילויות הראשונות של גליק בהוראת הגראי''ל, הייתה בעת שהמדינה הפסיקה את המימון למערך הסעות ילדי 'החינוך העצמאי', דבר שהשפיע בעקיפין גם על אפשרויות הקירוב. כחתנו של רבי עמוס ביונים ז''ל, מחשובי יהדות ארצות הברית שדאג רבות לחינוך העצמאי, התגייס גם ר' שמעון גליק למשימה, ולבקשת ראש הישיבה שינה מן העיקרון שלו לתרום אך ורק ללימוד תורה נטו.

כבר שנים ארוכות שהוא עושה את פעילותו הציבורית ותרומותיו רחבות ההיקף בכפוף למרן הגראי''ל, אלא שבאופיו הוא נוהג בצניעות ונמלט מכל אפשרות של פרסום. רק בשנים האחרונות, שמו נחשף בצורה נרחבת לאחר החלפת הנהלת ביטאון 'דגל התורה', צעד שיכול היה להתבצע בזכות הגב הכלכלי שהעניק גליק לפי בקשת ראש הישיבה, אז, גם החלו לרדוף אחריו צלמים ולתעד אותו למרות אי הנוחות שחש בכך.

כך, בכל פעם שטס מרן הגראי''ל במטוס שחכר עבורו הרב גליק, היה מחכה האחרון במטוס עד שאחרון הצלמים שהמתין לבואו של מרן הגראי''ל ילך לדרכו, ורק אז היה יורד ונוסע במונית למקום שבו התאכסן, שלרוב היה בית מלון ולא האכסניה שבה התאכסן מרן הגראי''ל, כדי לא להיחשף יותר מדי לכבוד ולפרסום כמקורב. באחד מן המסעות הללו, הבחין כי צלם שהתלווה אל הפמליה צילם גם אותו לצד ראש הישיבה. הוא ניגש אל הצלם והודיע לו בצורה ברורה: 'או שהתמונה נמחקת, או שאינך משתתף במסע'.

הבנים - הגאון רבי משה שטיינמן / הגאון רבי שרגא שטיינמן

מה לעשות עם חינוך הילדים? זו השאלה שהציב מרן הגראי''ל בפני מרן החזון איש בעת מעברם לבית הקטן ברחוב כרמל שבכפר סבא, שם שימש בהוראת מרן החזון איש כראש ישיבת 'חפץ חיים'. הוראת החזון איש הייתה כי הבן הגדול, הגאון רבי משה, כיום מראשי ישיבת 'אור אליעזר', יישלח לתלמוד תורה בפתח תקווה, שם גם יתאכסן בימות השבוע (!) בביתו של הצדיק רבי וולוול איידלמן ידידו של הגראי''ל מבריסק, בעוד את הילד הקטן, שרגא, ישאיר בבית וילמד עמו. ''גם אני למדתי עם אבי'', סיפר החזון איש, ''ואינני חושב שזה הזיק לי...''

הילד שזכה למלמד פרטי כזה, היה צועד עם אביו לתפילת שחרית בישיבה, ולאחר מכן יושב ולומד עמו כשהחברותא מופרעת מדי פעם על ידי תלמידים הבאים עם שאלותיהם לראש הישיבה. מרן הגראי''ל מצידו, היה מעודד את בנו להאזין לשאלות, ולפעמים גם היה אומר - ''נו, תענה להם אתה...''

אחד מתנאיו של הגראי''ל להיות מראשי ישיבה פוניבז' לצעירים שנפתחה כעבור כמה שנים, היה כי יוכל להביא את בנו כתלמיד מן המניין למרות גילו הצעיר.

הגאון רבי משה שטיינמן עושה מדי שבוע כמה פעמים את ציר ירושלים-רמת בית שמש-בני ברק. הוא מתגורר במקום אחד, מלמד בעיר אחרת, ומגיע לעיתים קרובות לבית אביו בבני ברק. ניתן לראות את מעורבתו בענייני הבית ואת היותו הבן שישהה לצד אביו במסעות ברחבי הארץ ומחוצה לה. הרבה ידונו בבית כיצד ומה לעשות, אבל בסופו של דבר, את האישור יצטרכו לקבל מהבן הגדול רבי משה.

הגאון רבי שרגא שטיינמן, חתנו של שר התורה מרן הגר''ח קנייבסקי, משמש ראש ישיבת 'קהלות יעקב'. מרן הגראי''ל סומך מאוד על שיקול דעתו בנושאים רבים כמו גם בנושאי ממונות, ויש האומרים כי הוא מזכיר את אביו בתכונות רבות באופיו ומידותיו. לפני מספר שנים, כאשר עבר ראש הישיבה טיפול שהצריך הרדמה, ציווה על בנו רבי שרגא שייטול שליחותו להעברת כל כספי הצדקה ליעדם. בדומה לזה, כאשר נפרצה הכספת בבית הגראי''ל ונגנבו ממנה כספי צדקה רבים - ביקש הגראי''ל דווקא מבנו לשחזר מזיכרונו את הסכומים שהיו בה לפרטיהם.