מה זה קשור ואיך זה בא על חשבון להודות לכוחות הביטחון המחרפים נפשם פשוטו כמשמעו להגנת העם...

אגב, אאתגר אותך...

מכיר בוודאי את הפסוק '' שמח זבולון בצאתך ויששכר באוהליך'' חשבת פעם למה זבולון קודם ? תעיין ברש''י - ותחזור אליי...

אמאל פלעגטמען זאגן אז אפאברענטער מיזרוחניק וערט קרום

לפני יותר משנתיים הותקפתי בואדי ג'וז, בעודי נוסע ברכבי עם מספר חברים. טלפון למשטרה הביא להגעת ג'יפ מג''ב ממוגן ירי אחרי 20 דקות מהאירוע, למרות שזהו איזור עם סיורים קבועים וקרוב לביהמ''ש המחוזי. אילולא היינו מגינים על גופינו באלימות קשה כלפי התוקפים בזמן הזה, לא הייתי מתכתב עם חדלי אישים מסוגך בפורום.

אז אל תספר לי סיפורלך לילדי מעונות. אני יודע בדיוק מיהם כוחות הבטחון ומהי תרומתם הן לבטחוני האישי והן לבטחונם של כלל היהודים באה''ק.

כן ראיתי בעיני את אנשי הביטחון המהוללים מפליאים מכות רצח בילדים קטנים(!) בזמן מצעד התועבה. את זה כבר לא ראיתי במו עיני, אבל התמונות מדברות בעד עצמן. אז לא, אני לא מודה לכוחות הבטחון על שום דבר. ועם הערבים נסתדר מצויין, הן בשלום והן במלחמה.

לא זכיתי לראות כאן משהו שנקרא דעה בעניין הזה במה שהוא כתב, אולי תאיר את עיני.

יש דברים שכולנו מסכימים שלא צריכים להיות בפורום. לדוגמא אני משער שתחסום אדם שיביע שמחה על הרג יהודים. מן הסתם גם תחסום אדם שיקרא לר' שמואל בכינויי גנאי. ובכן, הזלזול הבוטה והלא מוסבר בכוחות הביטחון שעושים את עבודתם בכל כוחם ומסכנים את חייהם אמור להפריע לאדם הגון לא פחות.

למושג דעה יש תנאי יסודי, שהוא עומד במבחן לוגי בסיסי. הטענה הפשוטה שנטענה שאיתה הוא היה צריך להתמודד היתה: כיון שהערבים מנסים לפגוע ביהודים באשר הם ובייחוד בחרדים, ומכיון שכוחות הביטחון עושים כל שביכולתם ומסכנים את עצמם פעם אחרי פעם כדי להציל יהודים, גםחרדים. ומכיון שכאשר ישנו פיגוע אתה תרוץ למשטרה ותבקש שתעזור לך תוך כדי סיכון חיי השוטרים, מן הראוי שתכיר טובה על זה. התשובה שהוא ''ענה'' לי היתה שהמשטרה לא הגיעה לעזור לו בשני אירועים בעבר. אתה מבין איך זה קשור לטענה שלי?

אה, ושחתי את הטענה ''עם הערבים נסתדר'', חוץ מההגיון העמוק והמופלא שלה, היא גם כן לא קשורה לעניין. לא מדברים כאן על הכרת הטוב למדינה וגם לא לצבא, אלא לאנשים פרטיים שברגע נתון זה מנסים אנשים שונים להרוג יהודים, ואותם אנשים מסכנים את חייהם כדי שאתה לא תפגע.

בדיוק מקודם קראתי בפרק מד שבתהילים פסוקים המדברים על כניסת עם ישראל לארץ ישראל בזמן בכולם היו חביבים לפני המקום.
{ד} כִּי לֹא בְחַרְבָּם יָרְשׁוּ אָרֶץ וּזְרוֹעָם לֹא הוֹשִׁיעָה לָּמוֹ כִּי יְמִינְךָ וּזְרוֹעֲךָ וְאוֹר פָּנֶיךָ כִּי רְצִיתָם:
{ה} אַתָּה הוּא מַלְכִּי אֱלֹהִים צַוֵּה יְשׁוּעוֹת יַעֲקֹב:
{ו} בְּךָ צָרֵינוּ נְנַגֵּחַ בְּשִׁמְךָ נָבוּס קָמֵינוּ:
{ז} כִּי לֹא בְקַשְׁתִּי אֶבְטָח וְחַרְבִּי לֹא תוֹשִׁיעֵנִי:
{ח} כִּי הוֹשַׁעְתָּנוּ מִצָּרֵינוּ וּמְשַׂנְאֵינוּ הֱבִישׁוֹתָ:

ה''שאלה'' הזו אינה שאלה ולא בטיח, מקסימום הוא בא לומר שלא נחשוב שהם צדיקים גדולים מדי, ושיש לנו שיג ושיח איתם, ומה שנכון נכון.

1. לא ברור איפה ראית בדברי דברי בוז כלפיהם. כבר ציינתי בתגובתי שאם יצילו אותי אהיה מחוייב בהכרת הטוב. דהיינו חיוב הכרת הטוב הוא על אף שיש לזכור את שאמר הגרי''א וינטרוב שרבים מהם המסירות נפש מגיע ממקום של תאוות הניצחון, כבוד וכיו''ב.

2. הבאתי את הפסוקים משום שמרתיחת הדם שלך נראה שאתה רואה בהם מגינים חשובים במיוחד. (אולי אני טועה).

3. כפי שכתבת אין לנו שום שיג ושיח איתם, ובדיוק למקום זה מנסים לדחוף אלו שרוצים שנהלל את הצבא. ואין שום קשר בין הכרת הטוב ללהלל ולשבח.

4. מה שאתה תמסור את הנפש מגיע ממקום שאתה מרגיש את חיובך ע''פ התורה, ולא ממניע של תאוות ניצחון, לאומיות וכיו''ב, ומה שלא תתרום זו לא סתירה לכך משום שסיבת אי התרומה היא בגלל שבהשקפתך אתה רואה בהם מוסדות פסולים ולכן אינך רואה חיוב לתרום . אולם חילוני שאינו תורם לישיבות הרי זה מפני שאינו שום תועלת בקיום הישיבות ושהם אלו שבלעדיהם לא היה עוזר שום הגנה. כלומר הוא לא רואה בנו משהו מיוחד וחשוב שלכן יש צורך להגן עליו, הוא רק רואה במדינה משהו חשוב שיש צורך להגן עליו ובמקרה גם אנו כלולים בזה. ושוב אסייג שזה לא סותר את חיוב הכרת הטוב.

ושוב אני מציין, החיילים מחרפים נפשם כדי להציל יהודים, גם חרדים. הם יכולים בכיף לחכות בצד שהמחבל יגיע אחרי שהוא יהרוג עוד כמה חרדים ורק אז לירות בו בלי לסכן את עצמם, אבל הם מחרפים נפשם כדי להציל יהודים.