יום רביעי, השעה 11, שקט.

אתמול, בשעה הזאת, עוד היינו סוערים ונפחדים אחרי פיגועים קשים, יריות, דריסות, גרזן וסכינים, יידויי אבנים ומחבלים נמלטים, רעם מסוקים ויללת סירנות.

הממשלה ישבה לדון, להתייעץ, להכריז, להחליט ושוב לדון, ולגבש יחד את מהותו של ה'אין אונים'. ''הפיגועים צפויים להימשך עוד מספר שבועות'', הם אמרו.

והבוקר שקט. שקט ברחובות.

והבוקר המולה. המולה בהיכלי הישיבות, המולה בבתי המדרשות.

חיל ההגנה שלנו חזר למשמר!

אדוני ראש הממשלה, האם אתה צריך עוד מסרים, מלבד המסר הישיר הזה, כדי להבין שהיכלי התורה הם-הם שמגנים על המדינה?

בעומק לבך, במקום שאין לשום ברייה גישה אליו, אתה יודע באיזה חוסר אונים היית מצוי אתמול, ולא תושייתך היא שעמדה לנו בבוקר השקט הזה, לא.

כי שנאת ישמעאל עלינו היא רוחנית, וגם ההגנה עלינו היא רוחנית.

שום כוח בעולם לא יעצור את כלי המשחית שבידם, מלבד הבורא יתברך שמו. וכשעושים רצונו ועוסקים בתורתו – הוא עוזר ומגן ומושיע.

חזקו ואמצו, חיילי ההגנה שלנו, ויהי חלקנו עמכם.

זמן חורף בריא,