המשנה ברורה נתפס בפולין כספר מקיל ביותר כפי שכותב בן הח''ח שכאשר הופיע המשנה ברורה לא היה יכול למכור בפולין (בשנות תרכח תר''ס) כי החשיבו אותו כליטאי קל. (כך הביטו על עכל הליטאים בפולים כקלים).

אבל כלום לחמדו נגד רב שהקל בהל' נדה? בפשקווילים? לא זכור לי מקרה כזה.

היו נושאים ששנויים בפולמוס תמידי כמו עירובין בעיירות, בימים ההם השוחט וסכינו, מצות מכונה וכיוצא בהם. שתתמיד התלווה למחלוקת הזאת היבט קהילתי ועל הלכתי, אבל לא שחטו רבנים בפהרסיא בגסות של פשקוויל רבני זה.

ההלכה אינה בכלל תחום מדעי, זה כמעט כמו השקפה וקבלה. הכרעת ההלכה תלויה באישיות ובתרבות. בימינו אלו יש לחץ ופחד עצום לא לכתוב בספר קולות. מרבית הרבנים שיכתבו ספר יכתבו החומרות למעלה והדעות הממקילות למטה כאשר דעתם להקל באמת. ורק בעל פה ידיו לך קולות מפליאות. יש פחד מפני קנאים, והתיוג מקיל. המהרש''ם לא פחד מזה, ר' שלמה זלמן לא פחד מזה, אבל היום פוחדים מאד.