(באדיבות 'קול חי')
''הרב שך גידל אותנו. הרב שך גידל את הדור שלנו, אולי אפילו דור שלפנינו, דור שאחרינו, גדלנו על ברכיו כולנו…הדבר הכי חשוב, הכי גדול והוא הנחיל לנו את אהבת התורה ועמל התורה והדבקות בתורה. ביום שלישי לא היה מצב לדבר איתו. זה היה היום של השיעור כללי, אין יוצא ואין בא. חוץ מהדיבורים, שיחות המוסר והדיבורים על עמל התורה – אין מצב. הדברים הכי חשובים, אם זה קרה באותו יום, יום שלישי, אין מצב. ההכנה של השיעור והשיעור, זה היה מחזה. אפילו אנשים שלא הבינו את השיעור. זה היה מדליק את האמונה התמימה הפשוטה, זה היה המוטיב של השיחות שלו והוא הנחיל והשריש בכולנו. כל הדור'', סיפר הרב רובינשטיין על הזכרונות שלו מהרב שך.
באשר למורשת שהותיר אמר הרב רובינשטיין: ''יש המשכיות. לכל המפעלים שלו. יש דברים שהוא ייסד, שהוא הפך, יש תוצאות ויש תוצרת. בבני ברק לדוגמא היה, כשאני הייתי נער, רוב הישיבות היו ישיבות פנימייתיות. מה שהרב שך עשה בבני ברק – אין כמעט ישיבות פנימייתיות. הרב שך חשב שעד גיל 17-16 צריך לעשות ישיבות אקסטרניות. כמובן לומדים רק לימודי קודש, אבל בערב לחזור הביתה, צריך את הפיקוח של ההורים בלילה, ההורים ילוו אותם, זו הייתה מהפכה, אני מדבר על דבר שנראה דבר שולי. היום, תבואו לבני ברק, תראו שאין כמעט ישיבות פנימייתיות''.
לשאלה האם בעשייה הציבורית כיום הוא תוהה בינו לבין עצמו מה הרב שך היה עונה על שאלה כזו או אחרת, השיב הרב רובינשטיין: ''פשוט אני לא שואל. זה בדיוק ההפך ממה שאנחנו צריכים לעשות. לכל דור יש את המנהיגים שלו. מי שחושב מה הרב שך היה אומר הוא פשוט חוטא לעצמו. חוטא לרב שך. חוטא לעשייה שלו. אין כזאת מחשבה 'מה הוא היה אומר'. מי שמנהיג עכשיו את הדור – הוא אומר. הרב שך הנהיג את הדור – הוא אמר. עשינו מה שהוא אמר.
הרב שך העמיד אותנו על הרגליים, את ציבור בני התורה, את כולנו, מבחינה ארגונית, מבחינה מוסרית. נתן לנו דרך, מה צריך לעשות. זה בתוכנו, זה כבר חלק מהשיח שלנו, דברים שמובנים בתוכנו זה דברים שהוא הנחיל ואנחנו ככה חיים''.