הרי את שיטות השמחה על נפילת הצד השני הם המציאו. כמו במקרה של תקיפת ר' נתן גרוסמן, שבישיבה שאינה נשמעת לדין תורה הם רקדו ושמחו. או במקרה לאחר הפלת הגאון הרב דויטש שליט''א שהידיעה התקבלה ברגשות שמחה וריקודים.
"עֻצוּ עֵצָה וְתֻפָר דַּבְּרוּ דָבָר וְלֹא יָקוּם כִּי עִמָּנוּ אֵל" 'עולם התורה ימשיך לפרוח - כי לא מפיהם אנו חיים!
אולם מדובר במקרה שנסחב זמן רב עקב דרישות כלכליות של האשה ובדיוק בשבוע 'שהחציף פניו', הסתדר הכל והגט ניתן כדרישת הבעל. (הבהרה: איני מכיר את המקרה, רציתי להראות את הגיחוך שבהשוואה, לפעמים גט הוא ברכה, תלוי עם איזה קלאפטע נפלת. דריסה על ידי אוטובוס איננה ברכה אף פעם, למעט למי שמעוניין להתאבד. מה גם שכולנו יודעים שגט לא נולד מהרגע להרגע, כך שהדוגמא מגוחכת) לגופו של עניין 'איננו מבינים בחשבונות שמים' וכולנו תפילה שתחזור לאיתנה הראשון, ללא עוגמת נפש וצער כלשהו.
22. מזכיר לי את הילד שחוזר מהגן ואומר שלכוווולם יש נעליים עם אורות.. בתגובה להודעה מספר 19
ואז מתברר שרק לילד אחד יש, ועוד 3 ילדים אמרו שיקנו להם.. כך בערך נשמע ה''את כולם את הרי מכירה אישית''..
ולעניין עצמו, הגירושים אכן לא היו מהרגע להרגע ובכל זאת בשבוע בו המשפחה שרויה בצער רב (ואין צורך להרחיב את כאבה של אמא הרואה את בנה שב הביתה עם חפציו ויושב בשולחן שבת לבד..) ובכל זאת בשבוע כזה ראש המשפחה ממשיך להחציף.. ועל כך ההלם!