יענקל'ה פרידמן

נתחיל בשאלה מתבקשת. מה לליטאי כמוני ולטור לרגל כינוס השלוחים העולמי של תנועת חב''ד? אז נכון שידידי המוכשר והמלומד ר' מנדי ריזל ביקש, וייתכן שזאת סיבה מספיק טובה.. אך למעשה אני משוכנע שלו הייתם עוברים את המסלול עליו תקראו בשורות הבאות, הייתם אפילו יוזמים בעצמכם את הטור..

מבלי להכנס לנושאים השנויים במחלוקת - וישנם כאלה - אני בוחר להסתכל דווקא על חצי הכוס המלאה.

העובדה שכילד בני ברקי טיפוסי חב''ד הייתה מחוץ לתחום, כמעט ועלתה לי באיבוד ניחוח יהודי אותנטי בשבתות ומועד במשך שלוש שנים בהם שהיתי באוז'גורוד שבאוקראינה.

הגעתי לאוקראינה לפני כעשור. ניהלתי חברה שעוסקת בתשתיות ומתוקף עבודתי נאלצתי לעשות ''שבוע שבוע'' - שבוע בארץ ושבוע שם. לעיתים קרובות השבוע שם הפך לשבועיים.

דווקא שם, בעיר קטנה בגבול אוקראינה-הונגריה, פגשתי אותו. למעשה לא 'במקרה' נפגשנו. ביום הראשון שנחתתי שם בעודי סוקר את רחובותיה הראשיים של העיר, ניגש אלי אדם מקומי מבוגר, קסקט על ראשו ובאידיש עסיסית אמר לי: ''איך קען דיך נישט אובער איך בין זיכער אז די זיכסט דעם ר מנחם מענדל קים מיט מיר איך בין אופען ווייעג צי היים'' (ובתרגום לעברית: אני לא מכיר אותך אבל בטוח שאתה מחפש את ר' מנחם מענדל.. בוא איתי אני בדרך אליו) לפי הקונוטציה של השם הבנתי מיד שהוא מדבר על החב''דניק המקומי.. היות ולא היה לי שום איש קשר יהודי באזור, אמרתי לו מיד: ''ברור, איך ידעת? אני בא אתך''.

רבע שעה אחרי זה כבר היינו בפתח ביתו. היה זה ר' מנחם-מנדל טייכמן, שהיה בזמנו השליח באוז'גורוד וכיום פועל בשליחות בישראל.

חברים, השאלה הראשונה שהוא שאל אותי אחרי לחיצת יד חמה ולבבית הייתה: ''ארוחת ערב אכלת היום?'' ומיד אחריה ''איפה אתה לן? אולי תהיה אורח שלי?'' ועוד ועוד שאלות שהמכנה המשותף להם היה אחד: איך הוא דואג לכל שהותי כאילו הייתי בנו ממש!!

ככל שעברו הימים והתוודעתי לפועלו הרב בכל תחום אפשרי, כשעל הכל מנצחת ביד רמה, בלב פתוח ובנפש חפיצה אשתו הרבנית שתחי?, פשוט הוקסמתי, נדהמתי ובעיקר קצת 'בושתי' בעצמי על המבט בו ראיתי את תנועת חב''ד עד אז.

ראיתי את ר' מנחם מנדל מכתת רגליים למען הציבור ביום ובליל.

ראיתי את ר' מנחם משקיע את כל כולו לארוחת צהריים ליהודי מבוגר שלולא הוא מגיע אליו היה אוכל טריפות ונבלות עד היום.

ראיתי את ר' מנחם עורך ברית ליהודי בן 80 ודואג שלא יפרד מן העולם כשהוא איננו מהול.

ראיתי את ר' מנחם מנדל מקבל כל אדם ללא הבדל במאור פנים אדיר ונדיר כאחד.

ראיתי את הרבנית טורחת ללא הרף על הכנת סעודות לעשרות אנשים מידי שבת.

וראיתי וראיתי וראיתי..

לולא השליח הצדיק הזה עשרות יהודים היו הולכים מן העולם ללא שזכו לברית, עשרות יהודים היו הולכים מן העולם ללא שזכו להניח תפילין, להכיר את אלוקים, לשמור שבת וכו'.. המדובר על יהודים שמפחד הצורר הנאצי הוריהם כבר החביאו את יהדותם ובזכות ר' מנחם מנדל זכו לחזור לכור מחצבתם.

ר' מנחם-מנדל מעולם לא ביקש ולו פעם אחת תמורה כספית על מעשיו, על השקעתו, על הטרחה, לא ממני ולא מאף אחד אחר שהגיע אליו.

יהודי נדיר שכשוחחתי איתו מפעם לפעם והתפעלתי בפניו, הוא היה מבטל את דבריי בהינף יד ואומר: ''מה אתה רוצה אני בסך הכל עושה מה שיהודי צריך לעשות ומקיים את דברי הרבי''.

גם כשיצא לנו לשוחח קצת על החיים, על הדעות וכו.. ואפילו שכבר ידע מי אני מה מעשיי ומה הן דעותיי, לא השתנה יחסו בדיוק כשם שהיה ביום בו נפגשנו.

חברים, זה לא טור הספד. בטח שלא לאדם צדיק כהרב מנחם מנדל שהקב''ה יאריך את ימיו בטוב ושנותיו בנעימים. זאת פשוט הזדמנות פז עבורי להוקיר לו תודה רבה על פועלו הכללי בכלל והפרטי בפרט..

זו פשוט הזדמנות לאחל ברכה והצלחה לכינוס השלוחים העולמי שכל כך מרגש לראות 4,000 ''מנדי טייכמנים'' מתאספים למען העם היהודי כשכולם פועלים ללא הרף וללא לאות בהשראתו של הרבי.

לא, אינני תמים. אני לא חושב שתנועת חב''ד והציבור הליטאי חד הם מבחינה אידאולוגית. אבל אני כן חושב שכל אחד צריך להכיר במעלתו של האחר הרבה לפני (אם בכלל) שיכיר את חסרונותיו. כך בטוח נזכה לדור יחד בכפיפה אחת מתוך אהבת הבריות ולא נגרר לשנאת חינם.

מהשליח הצדיק למדתי שלא משנה מי אתה או מה דעותיך, אתה יהודי לפני הכל. ממילא אתה אח. ממילא אני חייב לדאוג לך. הלוואי ובתוככי הציבור ממנו אני מגיע היה שלום ואחווה למרות המחלוקות תוך שמירה כל אחד על זהותו האישית.

זה אפשרי? בטוח שכן. החב''דניק יוכיח.

כ''ד בחשוון תשע''ו

• מקור: http://shturem.net/index.php?section=news&id=83597