נר ראשון של חנוכה תשע''ו

נפל דבר בשוק התקשורת החרדי: עמוד פרסום שלם של קופת החולים 'אומללית' ממלא את גבו של עיתון 'הפלס'. בתוך העיתון מופיעות בו זמנית גם שתי פרסומות חצי עמוד לחברות מזון שכוחות אל, וחובבי הנוסטלגיה נזכרים ב'יום חדש' ז''ל ושניים ורבע עמודי הפרסום שהוא השיג.

ראש חודש טבת תשע''ו

מטה ''אלה שלא נכנעו'' משיב מלחמה. עשרה מראשי הישיבות הנודעים מורים לתלמידי ישיבותיהם לנטוש את 'אומללית'. הקלטות של הרב אבא טורצקי מסתובבות בחדרי הפנימיות. המחנך הרב מרדכי בלוי מצדיק את הצעד אצל רזי ברקאי. מכתב הגראי''ל והגר''ח נגד הפרסום ב'הפלס' מודבק שוב באישון ליל בכל הריכוזים החרדיים - לצד צילום הפרסומת המדוברת.

עשרה בטבת תשע''ו

גל הטרור עדיין בשיאו, העם מחבק את לוחמי צה''ל. כותרת מרכזית במהדורת החדשות של ערוץ 2 חושפת כתבת צבע עסיסית נגד 'צבא השמד' בעיתון 'הפלס', כשבעמוד הסמוך מתנוססת הפרסומת הזכורה לטוב של 'אומללית'. העם זועם. עמוד הפייסבוק של 'אומללית' נחסם לתגובות גולשים.

מוצאי פורים תשע''ו

ישיבת חירום במשרדי 'אומללית'. המנכ''ל הישיש המקריח הוזעק אחר כבוד באמצע חופשת הסקי השנתית, את מנהל השיווק לא היה ניתן להשיג, רק מכתב ההתפטרות שלו נח מיותם על השולחן. פרצופו מדושן העונג של אסטרטג חרדי צעיר עטור זקנקן דליל מחייך מקצה החדר, לעת עתה הנוכחים תולים בו את יהבם. הוא הרי מכיר את השכן של הנכד של הרב שטיינמן. אולי יסדר ביקור התנצלות לצוות הבכיר של החברה ויעצור את הדימום הכלכלי.

אל תשכחו את הרבבות
אל תמהרו לגחך. אולי הלו''ז לא יהיה צפוף כל כך, אבל צריך להיות עיוור מוחלט כדי לחשוב שהדברים יתנהלו אחרת. נכון, לחלק מהחברות הגדולות במשק פשוט נמאס מגל הטרור הטלפוני. דקירות מילוליות אולי לא נחשבות פח''ע, אבל אחרי 3 שנים השבירה צפויה. ועדיין, אותם רבבות שנזעקו שבוע לפני הבחירות כאיש אחד לרחובות בני ברק לקריאת הגראי''ל שטיינמן - לא ימחלו על כבודו.

אמנם, נערי 'דגל התורה' אינם שאהידים באותה 'איכות' של נוער הזנבות, אני מתקשה לראות את אותה דבקות בשיחות הטרדה יומיומיות למפרסמים כפי שחזינו מהצד השני, אבל מאידך, הקהל הטבעי, זה שרוכש את מוצרי החברות בסופו של יום, ידיר את רגליו. הפגיעה בכיס עשויה וצפויה להיות מוחשית וכואבת.