ילקוט שמעוני תורה פרשת קרח ובמושב לצים לא ישב זה קרח שהיה מתלוצץ על משה ואהרן, מה עשה, כינס עליהם כל הקהל שנאמר ויקהל עליהם קרח את כל העדה, התחיל לומר לפניהם דברי ליצנות
אמר להן אלמנה אחת בשכנותי ועמה שתי נערות יתומות והיה לה שדה אחת, באת לחרוש אמר לה משה לא תחרוש בשור ובחמור יחדו, באת לזרוע אמר לה שדך לא תזרע כלאים, באת לקצור ולעשות ערימה אמר הניחו לקט שכחה ופאה, באת לעשות גורן אמר לה תני תרומה ומעשר ראשון ומעשר שני, הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו.
מה עשתה עמדה ומכרה את השדה ולקחה שתי כבשות כדי ללבוש גיזותיהן וליהנות מפירותיהן. כיון שילדו, בא אהרן ואמר לה תני לי את הבכורות שכך אמר לי הקדוש ברוך הוא כל הבכור אשר יולד וגו' הצדיקה עליה את הדין ונתנה לו את הולדות, הגיע זמן גזיזה וגזזה אותן אמר לה תני לי ראשית הגז אמרה אין בי כח לעמוד באיש הזה הריני שוחטתן ואוכלתן.
כיון ששחטה אמר לה תני לי הזרוע והלחיים והקיבה אמרה אפי' אחר ששחטתי אותן לא נצלתי מידו ואמרה הרי הן עלי חרם, אמר לה כולו שלי הוא שכך אמר הקב''ה כל חרם בישראל לך יהיה, נטל והלך לו והניחה בוכה היא עם שתי בנותיה.
כדין כולהון עבדין להא ביזתא עלובתא ותולין בהקב''ה כאלה טענות קשות, בסוף התברר שרק איזה קרח עומד מאחוריהם
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
