סיבוב השערים איננו 'המצאה', אלא מנהג עתיק-יומין של תושבי ארץ הקודש כבר למעלה מאלף שנים, אשר נזכר במקורות רבים.

בתקופת הגאונים היה מנהג סיבוב השערים. כמובא במכתב מראשי עדת ירושלים (אגרות ארץ ישראל, יערי), בשנת ד''א תתקמ''ד:
''ואין לנו נחמה כי אם בסובבנו על השערים להשתחוות ולבקש רחמים וסליחה. וזה תמיד בקשתנו כן במקדש מעט בהר הזיתים בהקבץ אחינו בית ישראל אל ירושלים בחודש תשרי ... לרצות אבניה ולחונן עפרותיה – לסובב על השערים להשטתח בתפילה ובתחנונים''.

כן כותב רבנו מאיר, ראש הישיבה בירושלים, בשנת (ד''א תתקפ''א):
''ותפילותינו עליכם תדירה, ועל זקני היקר שלכם, בהר הזיתים מול היכל ה' מקום הדום רגלי אלוקינו, ועל שער הכהן, ועל שערי מקדש ה' בקבוץ כל ישראל לחוג את חג ה' – חג הסוכות''.

בתקופת הראשונים כתב ה'כפתור ופרח' (פ''ו):
''ועכשיו שאנו בחטאינו מבחוץ, נוכל להתקרב לענין תפילה והשתחויה על אותם הכתלים. וכן עמא דבר , באים עד אותם הכתלים ומתפללים לאל יתברך שמו לפני אלו השערים. וכבר ביקש שלמה המלך עליו השלום מהאל יתברך, שתקובל תפילת המקום ההוא''.

בדורות האחרונים מביא ר' מנחם מענדל ריישר בספרו 'שערי ירושלים' (דף כ):
''מנהגנו בעיר הקודש ירושלים ת''ו לסבב את החומה מבחוץ בכל חול-המועד של יום-טוב, אנשים נשים וטף. לקיים הפסוק ''סובו ציון והקיפוה ספרו מגדליה''. והוא מנהג ישראל קדושים משנים קדמוניות – ותורה היא''.

הסגולה בתפילה בסיבוב שערים

בזמן שבית המקדש היה קיים התנועה בהר הבית נעשית במעגל כדברי המשנה (מידות ב ב). הקפת המקדש הזו היא עניין בפני עצמו, המיועד גם לשם תפילה ובקשה כמובא במסכת שמחות (ו יא).

על סמך הברייתא הזו, מביא הרב יצחק זילברשטיין שליט''א (עלינו לשבח בראשית פרשת וישב עמ' תנח) בשם גיסו הגר''ח קנייבסקי שליט''א, כי גם בזמן הזה הקפת הר הבית בחורבנו מביאה שפע וברכה:
''הגר''ח קניבסקי למד מכאן סגולה נפלאה שתועיל לכל אדם רח''ל. בכוחה של סגולה זו של הקפת הר הבית, למלט את האדם מכל הצרות האופפות אותו! בדור שבו אנו חיים, כאשר הצרות עבור למעלה-מראש, חשוב מאוד לדעת על סגולה כזו. שאלתי את גיסי, הרי המשנה מדברת בזמן שבית המקדש היה קיים, ומי ערב לנו שעניין ההקפה פועל גם בתקופתנו? והשיבני, שלמרות הכל, יש בהקפת הר הבית משום סגולה''.