כה אמר ה צבאות לאמר העם הזה אמרו לא עת בא עת בית ה להבנותויהי דבר ה ביד חגי הנביא לאמר
העת לכם אתם לשבת בבתיכם ספונים והבית הזה חרב
ועתה כה אמר ה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם
זרעתם הרבה והבא מעט אכול ואין לשבעה שתו ואין לשכרה לבוש ואין לחם לו והמשתכר משתכר אל צרור נקוב
כה אמר ה צבאות שימו לבבכם על דרכיכם
עלו ההר והבאתם עץ ובנו הבית וארצה בו ואכבדה אמר ה
פנה אל הרבה והנה למעט והבאתם הבית ונפחתי בו יען מה נאם ה צבאות יען ביתי אשר הוא חרב ואתם רצים איש לביתו