ורשמית מבחינה חוקית הדיחוי גם ניתן על רקע מעמד 'תורתו אומנותו'אך בפועל ידע כל יהודי חרדי, כי באם רצונו להשאר חרדי עליו
לעשות הכל כדי להתחמק משם, לשם כך הרבה נשארו בעל כורחם
רשומים במסגרת ישיבתית, ובלבד שלא להתקלקל וללכת לצבא החילוני.
הדברים היו ברורים לכל בר דעת, עד שרבים חשו שכריכת הדיחוי
במעמד בן ישיבה גרם לפריחת עולם התורה, כאשר הנימוק האמיתי
לאי התגייסות בצבאם היה לאמיתו של דבר חומת ההתבדלות הטבעית
בין יראי ה' לבין המדינה החילונית
כעת, משנפרץ הסטטוס קוו, אין מנוס מלומר את האמת כי מעבר
לבעיה הטכנית ללימוד התורה ולקיום הישיבות שהם נשמת האומה,
יש כאן גם במקביל התנגדות לעצם טומאת השילוב במסלולים
אלו, במיוחד כאשר הדבר מגיע כהתארגנות מכוונת מהשלטון
ומשותפיהם מבית במטרה מוצהרת לשנות את היהדות החרדית
ולפרוץ את חומותיה
כמובן, שאת התשובה של ר' משה פיינשטיין בענין שירות לאומי
העתיקו, רק כדי להמחיש את ההוראה הברורה שהעמדת מנגנון
של מסיתים ומדיחים במסגרת 'תקופת ההסתגלות'' חמורה לאין
ערוך מכפיה מעשית בסנקציות פליליות, כמובן לכל בר דעת.