להמשך קריאה
http://www.hadashoffman.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.html
לכל אחד יש את החג שלו, היום שלו.
אודה פורים וחודש אדר אתגר בשבילי.
האווירה הצוהלת, התחפושות, לא תמיד תופסים אותי במקום הנכון.
יאמר מי שיאמר שזה שייך לקיבעון או לרקע עדתי - אך העובדה שזה מאתגר אותי.
גם במקורות מוצאים יחס מורכב לשמחה, מחד התורה מצווה אותנו לקיים מצוות מתוך שמחה. אסור לקיים מצוות מתוך עצבות, אך מאידך ההצעה היא להעדיף את בית אבל על בית המשתה.
בפרקי אבות, ר' עקיבא מזהיר את האדם משחוק וקלות ראש המרגילים את האדם לערווה, לכן השנה החלטתי להתבונן בהזמנה של חודש אדר, להעיר אצלי את מקום השמחה בחיים בכלל ובעיקר בחיים הזוגיים.
ישנו סיפור מרתק במסכת תענית על ר' ברוקא הפוגש את אליהו הנביא ומבקש ממנו שיראה לו האם, ומי הוא בן העולם הבא. כלומר, האם אפשר להגיע למדרגה הגבוהה ביותר בקשר לקב''ה בעולם שלנו? או שמא היום ,בשפלותנו, זו שאיפה בלתי אפשרית.
לוקח אליהו הנביא את ר' ברוקא לסיור בשוק. הם נפגשים עם שני ''בני העולם הבא''.
ארצה להתמקד במקרה השני.
שמחה היא היכולת לקחת את מה שיש, את המובן מאליו ולראות באור אחר יקר יותר.
הסכנה הגדולה של זוגיות היא להיכנס לכלוב של שגרה מקבעת, מדוע כלוב? כי החיים הם דינמיים.
האדם משתנה, מתבגר, מבשיל עם השנים ועם ניסיון החיים, כאשר ישנה הערכה לתהליך ההתבגרות הזה וכאשר יש תחושה הדדית שכל אחד שם לב לזולת - יש שמחה, אך אם ישנה מקובעות, מתלווה לזה כעסים איך הזולת מאז להשתנות.להמשך קריאה
http://www.hadashoffman.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%97%D7%92-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.html
הדס הופמן
ייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי
תורני
052-6606036