אוסף מאמרים - לא בדקתי. - בקיצור - לא ברור!!
א. השגחה על זריקות וחיסונים
כמו שאנו, בני האדם, מתחסנים בחיסונים שונים כדי לשמור על בריאותינו ולשפרה, כך גם בעלי כנף זקוקים לחיסונים. החיסונים שאנו מקבלים מתפרסים על כמה שנים, אבל לעופות אין זמן לזה, שהרי הם נשחטים בערך 42-38 יום לאחר הבקיעה. אם אין בעיות בריאות מיוחדות במהלך הגידול, העופות מקבלים חיסון אחד, בערך ביום האחד עשר לחייהם הקצרים. אין בעיה הלכתית במתן תרופות לבעלי חיים, אלא שיכולה להיות בעיה בצורת מתן התרופה. הבעיה העיקרית היא בעופות שמחסנים אותם על ידי מזרק עם מחט. הרי החדרת המחט מתחת לעור של העוף או לתוך השריר שלו, יכולה לגרום לנקב באחד האברים הפנימיים של העוף, או לגרום שבמקום הזריקה תתפתח דלקת או קלקול של אבר פנימי באופן עקיף. אלו עלולים להיחשב טרפוּת, והעוף ייפסל וייאסר לאכילה. דוגמאות לנקבים האוסרים בכל גודל שהוא: 'נקובת הוושט' (שו''ע, יו''ד סי' לג סעי' ג), 'נקובת המעיים', 'נקובת הריאה' ועוד. יש גם סוג אחר של טרפה, בצומת הגידים: אפילו אם גיד אחד מתוך שישה עשר הגידים שברגל העוף התנתק, או אפילו לא התנתק אלא רק נחתך בעוביו יותר מרוב, או התמסמס בגלל דלקת - כל העוף טרף.
למעשה, היום יש הנחיות הלכתיות שונות של ההכשרים השונים כיצד להזריק את הזריקה.
בספר נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית (עמ' 14) כתוב :
יינתנו הנחיות ברורות למשקים מגדלי העופות ולמדגרות, איך להזריק לעופות , מבלי שיהיה שום חשש לכשרותם. יובהר בצורה ברורה שכל חריגה מן ההוראות עלולה לגרור אחריה שהעופות יפסלו ולא יתקבלו לשחיטה. מפקח מטעם הרה''ר יבקר ביקורי פתע במקומות ההזרקה כדי לעקוב מקרוב האם מתבצעות כל ההוראות. כדאי לעודד כמה קבלני הזרקות, שיקבלו על עצמם פיקוח של הרבנות, ולדרוש אח''כ שרק אלה שבפקוח יבצעו את הזריקות.
1. בשחיטת 'חלק' יהיה פיקוח מתמיד על ההזרקות, ולא יקבלו עופות לשחיטת חלק שלא בפיקוח מלא על צורת ההזרקה.
2. ב'מהדרין' - יהיה פיקוח מדגמי על ההזרקות.
3. ב'כשר' יסמכו על ההוראה דלעיל.
כיום אין פיקוח כללי של הרבנות הראשית על הזריקות, בעופות עם הכשר הרבנות, אבל יש משחטות שדואגות לפיקוח על כך מטעמן, ומעבירות מידע לרבנות הראשית. גם יש משחטות של עופות בהכשר הרבנות, שהעופות שהם מקבלים לשחיטה הם עופות ממאגר העופות של הבד''צים, ולכן אין בהם חשש בשל הזריקות. שאלנו רב משחטה של עופות בהכשר רבנות מהדרין, למה הם מקבלים עופות שעשו להם זריקות בלא פיקוח. הרב השיב שראשית, היום אין שום חשש של טרפות בזריקות, כי אורך המחט קצר מאוד, ואינו יכול להגיע לאיברים הפנימיים. שנית, הצוותים של המזריקים הינם מיומנים, ויודעים כיצד להזריק בלי לפגוע באיברים פנימיים, ולכן אין שום צורך בהשגחה.
לעומת זאת בבדצ''ים השונים ישנן הנהגות שונות:
העדה חרדית – דואגים שיזריקו רק בשוֹק העוף, ויש מגמה לעבור לזריקה בחזה.
שאר הבד''צים – דואגים שיזריקו בחזה, במקום של עובי הבשר.
דרך הפיקוח של הבדצי''ם היא העמדת משגיחים בזמן הזריקות, כדי לוודא שאין מזריקים במקומות בעייתיים או בצורה בעייתית מבחינה הלכתית.
http://www.kosharot.co.il/show_hadracha.asp?id=59572
מכתב
בס''ד
לידידי הרה''ג.....
בקשת ממני להודיעך בכתב דעתי בנוגע לבעיות של טריפות בעופות שמקבלות 'זריקות' ב'שוק',
והנה בתקופה אחרונה עקב החלפת החומר המוזרק נגרמו הרבה טריפות, היות והחומר המוזרק לא נספג בבשר וחלחל לעבר הגידים, ונעשו הרבה טריפות,
בשעתו חשבו שאין בעיה לשחוט עופות כאלה, היות ואם יש בעיה רואים אותה מיד, כי הבעיות היו בוטות מאד,
לאחר שעשו כמה שינויים ותיקונים בחומר המוזרק, ראה רווחה מדומה, כי לכאורה לא ראו כבר בעיות,
אבל האמת היא שהבעיה גדלה שבעתיים, וכנראה שגם אז היתה בעיה זו, שכיון שהזריקות לא גורמות לתופעות חיצוניות קשות, סברו שכבר אין בעיה, אבל האמת היא שנשארו הרבה בעיות, שעין רגילה לא מזהה אותם בראייה חיצונית בלבד, אבל לאחר שקורעים את העור שעל הגידים, רואים שיש על הגידים את החומר של הזריקות, (איני יודע אם הם היו מודעים להם אלא שחשבו שזה כלום, או שלא היו מודעים להם).
אין ברצוני להביע דעה על כשרות העופות האלה, אבל אכתוב לך מה שראו עיני בימים האחרונים, ושבחלק מהם גם אתה היית נוכח,
הביאו לפני 7 עופות ומהם היו 3 טריפות, דהיינו עוף אחד טריפה ודאי, שהגיד נעשה רך ממש, וזה בכלל נתמסמס דהוי בשר שהרופא גורדו, ועוד 2 עופות שחומר ההזרקה היה דבוק מאוד לגיד, וכשקלפתי אותו מעל הגיד ראו שרוב עובי הגיד לא קיים, נשאר רק שכבה דקה מעובי הגיד, וגם זה טריפה ודאי, ועוד עוף אחד שחומר ההזרקה היה דבוק מאוד לגיד, ולדעת רמ''א בסוף ס' נו יש להטריף זאת ובפרט שהיה נראה בבירור שהחומר שינה את המראה של הגיד,
עוד הביאו לפני 14 עופות ומתוכם היו 12 עופות טריפות, 2 טריפות ודאי ו-10 עופות שהחומר היה דבוק חזק מאוד לגיד, וכשקלפתי את החומר, הגיד היה נראה משונה במראה ובעובי, ובודאי יש להטריף עופות אלו,
וגם בכל פעם ופעם שראיתי עופות שהזריקו להם ב'שוק' ראיתי בהם הרבה טריפות, ועכ''פ כאמור בכל פעם שבדקתי מצאתי שהיה מיעוט המצוי של טריפה ודאי
לאחר הנתונים האלה, כמדומה שאין מקום לשאלה כלל, וידוע לי שהרבה רבנים שעוסקים בזה סבורים שאין לאכול בשום אופן עופות כאלה, ודי בזה.
נחום יברוב
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=26064
מכתב:
ב''הבהרה'' של ועד השחיטה של העדה החרדית יש שני טיוחים מרגיזים.
א. השקר ש''אין עופות ללא זריקות'' – אצל הרב לנדא אין זריקות כלל, אלא נותנים את האנטיביוטיקה בשתיה של התרנגולים. אכן יש אצלו אחוזים גבוהים יותר של טריפות הריאה, בגלל דלקות הריאה בחורף, והבלאי במקרים אלו הוא 40%, ולכן העופות שלו יקרים יותר מהעופות של הרבנות. (בנוסף לפעמים תרנגולת צמאה במיוחד שותה מדי הרבה מים עם אנטיביוטיקה ומתה, אבל זה על חשבון בעל הלול).
ב. התעלמות תמוהה מכך שהטענה היא שהם עושים את בדיקת צומת הגידין למטה, ושם לא ניתן להבחין בדלקת המסוימת הזו, בעוד שהן אצל הרב לנדא והן בכשרויות נוספות עושים את בדיקת צומת הגידין למעלה ושם אפשר להבחין גם בבעיה ממין זה. העדה נמנעים מכך מטעמים אסתטיים, כי השוק משווק כשהוא חטוט.
מכתב
בנוגע להבהרה של העדה החרדית,
קודם כל הם מודים במקצת שיש בכלל שאלה, בעוד שבשבוע הקודם וכן בהתחלת השבוע הם כפרו הכל, (מעניין מה אומרים המוצי''ם שהורו כל השבוע האחרון שאפשר לאכול הכל בלא שום חשש, עוד לפני שהעמידו בודקים שיבדקו בחומרה),
ועוד מה עניין כל המכתב על זריקות כשבסוף הם כותבים שהדלקות הם בגלל גל קור קיצוני שפגע ב'כמה' עופות ?
וכן קשה להסתמך על הוראת הגר''מ ברנדסדורפר זצ''ל שלכן אין לשנות, בעוד שהוא עצמו כשהיה נופל שאילות היה חושב מחדש.
מכתב:
לא ידוע לי אם הרב לנדא באמת מצליח להשיג עופות בלי שום זריקות, אבל חיפשתי בהאתרים שנתיב מאשר וכנראה זה אינו המצאה של העדה''ח. זה הוזכר גם ע''י אחרים ולא מצאתי אף אחד הכותב דאפשר להשיג עופות בלי שום זריקות.
לדוגמא עוף אנ''ש כותבים: ''לפי חוקי מדינת ישראל חובה לחסן כל אפרוח כדי למנוע מחלות בלולי העופות. תוך כחמש שעות מבקיעת האפרוחים מהביצים, הם מוסעים אל הלולים בהם יגדלו האפרוחים ל''פטם''. מאחר והמערכת החיסונית שלהם טרם התפתחה, והם חשופים למחלות, לכן חייבים לחסנם מיידית נגד מחלת ה''ניוקאסל''. החיסון ניתן דרך מהילתו במי השתיה, או ע''י פיזורו באויר הלול ע''י ''מערפל'', והאפרוחים נושמים אותו . היעילות של שיטות אלו מוגבלת, ולכן ההמלצה היא לטפטף לעיני האפרוח כבר ביום הבקיעה, תרכיב חי נגד ניוקאסל. בכל מקרה, בהגיע האפרוח לגיל 11 ועד 14 יום יש להזריק לו חיסון – במחט של כחמישה מילימטר מתחת לעור, או לתוך השריר , חיסון זה נקרא בשם ''תרכיב משולש'' נגד ניוקסל גמבורו ושפעת... יש לשים לב, שמשק שבעליו מצהיר שהוא לא נותן כלל חיסונים (שלכאורה יש בזה עדיפות על משק שמחסן), יש להתייחס לדבריו בחשדנות ולבדוק היטיב אפשרות של רמיה מצידו, מכיוון שבמצב זה אם תהיה תמותה בלול, הוא לא יקבל פיצוי מהביטוח, וכן יסגרו לו את הלול ואת כל המרחב שסביבו למשך כחצי שנה, בכדי למנוע את התפשטות המחלה, כך שהלולן יפסיד לפחות שלושה מחזורי גידול! (בשנה יש שישה וחצי מחזורי גידול של כ 42 יום, ו 14 יום לניקוי אוורור וחיטוי הלול, לפני מחזור הגידול הבא). מכיון שהסיכון הוא עצום, סביר להניח שהלולן כן מזריק, ודווקא בעורף - שם לא בהכרח נשארים עקבות- ועולה החשד כי ההזרקה מבוצעת דווקא בשבת, שזה היום היחיד שהלולן אינו חושש מביקורת פתע מצד המשגיחים.''
בדף ''סיכום חיסוני חובה בבעלי כנף'' מהמועצה לענף הלול מוזכר הזרקה תת עורית 0-14 יום.
מכתב
איזה ענין הסתרה. אני הייתי מעורב בבירור, כאדם פרטי לדעת מה לעשות, ואנשים שעבדו איתי התקשרו לאנשים מהעדה''ח וקבלנו תשובות מפורטות לשיטתם ודעתם. לא ראיתי שום נסיון להסתיר שום דבר.
לא עוד אלא אנשים מחוץ לעדה''ח טענו בפני בחריפות שכל הענין הוא פוליטיק מצד רנ''י, לאו דוקא נגד העדה אלא נגד שחיטה המתחרה לו בתתוך שא''י של שווארץ הלוקח עופות של העדה''ח. אבל מאנשים של העדה''ח שמענו רק דברים עניניים ולא שום השמצות נגד אף אחד.
מכתב
בכל האשכול הזה לא ראיתי סברא אחת לומר שהכשרויות האחרות עדיפות על העדה''ח,
עד היום ידעו שר' מאיר זצ''ל הנהיג חומרא והורה להזריק בשוק ולא בחזה או בצואר, כיון שאחרי שדנו באריכות לפני כמה שנים הגיעו למסקנא שבחזה ישנם בעיות כשרותיות רבות ועדיף לתת בשוק,
עכשיו בלי להכנס לנושא האם קיימת בעיה בשוק או לא, זה שרצים מיד לרב לנדא ולשארית שנותנים בחזה (אין שום מקור מוסמך שהם לא נותנים בכלל, הכל בגדר שמועות גרידא, וזה נוגד את החוק), ובחזה לפי העדה''ח ישנם בעיות רבות אחרות, כך שבכל מקרה יש כאן בעיה.
יתכן ויש כאן שאלה כלשהיא ויש לתקן משהו, אבל למי שיודע מבפנים, יש כאן הרבה יותר פוליטיקה מלוכלכת,
ואידך זיל גמור, כי אלו נושאים שהשתיקה יפה להם.
מכתב
יצא לי לשוחח עם אחד הבכירים באחת הכשרויות. ממנו הבנתי שאין הבעיה בהזרקה אלא בבדיקה.
כלומר עצם ההזרקה בשוק הוא בסדר, אלא שהעדה''ח אינם בודקים את הגידים בצומה''ג אלא למטה משם, ובאותו חלק מוצאים פחות את הבעיה,
כך שיתכן מאד שהעוף טרף אלא שמקום הבדיקה שלהם לא יגלה זאת.
מכתב
גם אני שמעתי כעין זה, שרבי בן ציון בייער, אחד הרבנים מראשי ועד השחיטה בעדה טען לר' נחום יברוב (כמדומני זה היה בעת ששניהם נפגשו בבית האדמו''ר מראחמיסטריוקא שהזמינם לברר את הנושא) ואמר לו הרי אנחנו מכירים זה שנים ויש לך המס' פל' שלי, אז למה במקום להתקשר אלי ולשאול, אתה הולך לתלות מודעה בישיבת מיר וכדו'?!
אגב, האדמו''ר מראחמיסטריוקא זימן אליו את שניהם לבירור עבור עצמו, הוא גם ביקש ממקורבו ר' אהרן ישראל גורלניק, אחד השוחטים הותיקים בעדה לברר, וחזרו אליו שהבלון נפוח מעל ומעבר, והוא רק ביקש מהרב גורלניק שיקפיד לבדוק עבורו עוף עוף ממה שמביאים לו.
בסיכום כל הנושא וכל השמועות, יש כאן רב אחד שבא לאסור, הר' יברוב, וכל המצטטים לאיסור מסתמכים עליו ולא עפ''י בדיקה שלהם בעצמם, נמצא שהוא דעת יחיד נגד כל הרבנים שביררו ואינם סבורים שיש לאסור, לא מדבר על גוף הכשרות, אלא רבנים גם ששייכים לכשרות וגם כאלה שלא שביררו מעצמם ואינם מסכימים עם הרב יברוב.
שאלו שבוע שעבר את ר' דוד טוורסקי, הרב של קהילת ראחמיסטריוקא, הוא לא לשום צד, וכרב שאחריות ציבור גדול על כתפיו, הוא הלך לברר את הסוגיא היטב בלי שום נגיעה לשום צד, ולבסוף הוא הורה שאין שום בעיה להמשיך לאכול העדה, ואפילו להרוצים לאסור, זה כבר לא נוגע אחרי שהעדה עצמם הודיעו שהוספיו עוד בודקים ובודקים עוף עוף.
מכתב
ביררתי, וזו האמת לאמיתתה.
ר''נ יברוב לוקח מהזרקות הרב רובין, ורא''מ שווארץ לוקח מהזרקות העדה''ח, וכל אחד מהם כבר הביא תילי תילים של ראיות למה זו השיטה הנכונה והשניה מכשילה בטריפות.
אבל בד''ץ שאר''י עצמם לא מצאו לנכון לפסול אף אחד מהשיטות של ההזרקות אחר עיונם בענין כבר מלפני שנים רבות.
וכמובן גם לפירסום המכתב הנוכחי יש צד שני למטבע מצד השחיטה השניה של שא''י, ואכמ''ל.
מכתב
לפי מה ששמעתי
ר שוורץ קיבל על עצמו לפני שבועיים להפסיק לקחת מהלולים של עה''ח, אף שעדיין לא החליט שר' נחום צודק.
טוענים שהנכתב במודעת הבד''ץ על קרה בסוף טבת, אינה אלא מעשה עיתונאי ופרסומי, אולם אליבא דאמת בעיקרא דמילתא רבני עה''ח עדיין לא קבלו רת דברי ר''נ, בשבוע הבא ידונו שוב בכל האי מילתא.
הרב רוזנברג היה אצל ר' נחום, בסוף שבוע שעבר, ובינתיים לא הצליח להבין על מה המהומה.
ר''נ כבר תקופה ארוכה טעון את טענותיו, ורק כעת כולם מנסים לברר מה בדיוק טענותיו, בינתיים עוד לא הצליח לשכנע אחרים בצדקת דרכו, ואדרבה בתקופה הקרובה הנושא יבורר כדבעי ע''י כל העוסקים במלאכת השחיטה קטן כגדול.
לפי המסתמן יתכן שיש ויכוח בהלכ' טריפות מה נחשב נתמסמס הגיד וכד'- ומי יכריע? מה שברור שר' נחום הצליח ל''נענע'' את כל רבני עה''ח...
מכתב
אני לא מבין ולא יודע איך אנשים כותבים שקרים גמורים במילתא דעבידא לאגלויי ועוד מוסיפים את המילה 'ביררתי' קודם.
ר' שוורץ כבר 20 שנה שלוקח רק עופות המקבלים זריקות בחזה, בדיוק כמו ר' יברוב, אין שום הבדל ביניהם בענין זה לבד מה שר' שוורץ טוען שאינו מבין כלל טענותיו של ר' יברוב כנגד העד''ח אבל בכל מקרה אינו שוחט עופות המוזרקים בשוק אלא רק בחזה עם מחט קצר וכו'.
בקיצור, הבל ורעות רוח בעלמא.
לגבי ר' לנדא, הטוען שאינו לוקח עופות שעברו זריקות הוא או שקרן או תמים (ואם כפי שנטען כאן כך מספר המשגיח שלו אז יש לנו ריעותא חמורה וד''ל), העופות של ר' לנדא עוברים זריקות בגב העליון מה שלטענתו עדיף על שני השיטות האחרות, אבל הא מיהא ודאי שגם אצלו יש זריקות.
מכתב
בכל מקרה, דוקא זה שיש המון רבנים שהם מטעם העדה, אבל הם לא יושבים באסיפות ולא מקבלים החלטות, זה דוקא מעלה עצומה, כי כל רב לעצמו הלך לברר את הנושא כדרכם של יהודים שכ''א אוהב לראות לבד, וכולם פה אחד יוצאים לא מטעם הבד''ץ, רק כ''א בבירור שלו עצמו, יוצאים שהבלגן מיותר לגמרי ואין מה לחשוש וכו', אז יש לך כאן המון רבנים שמכשירים לעומת רב אחד בלבד שאוסר,
לדוגמא אצל הרב לנדא, זה לא גוף עם המון רבנים, ומה שהרבנים הראשיים של ההכשר החליטו, אז סומכים רק עליהם וזהו.
מכתב
אין מה להזדעזע. אם אין חיוב לפתוח העור ולבדוק מתחת אין בזה בעיה, וכמו כל י''ח טריפות שאין אנו בודקים אלא במיעוט המצוי. כנראה דעתם שאין מיעוט המצוי טריפה גם בלקחת בחשבון כל אלו שיש להם הצבע לבן שם. איני מומחה בנושא, אבל לפי הבדיקות גם אלו שנראו רע באמת היו כשירות. צריך לדעת אחוז הטריפות ורק מי שעוסק בזה הרבה יש לו מושג בזה. בטח לא לי ולא אתה.
גם שמעתי מאחד המבין קצת בדברים אלו שאחר מליחה והקפאה זה נראה הרבה יותר גרוע ממה שהיה מיד אחר השחיטה.
הייתי רוצה לשמוע חוו''ד של עוד בקיאים בתחום שאינם קשורים או חשודים כנגועים מה דעתם, אבל הם מועטים וצריך מקורב שהוא לא יפחד לומר לו דעתו.
שאלתי בן של הרב אדלר מבד''ץ אגודת ישראל, שהוא מעורב בהשחיטה שלהם וכתב ספר על טריפות העופות. הוא אמר לי שאביו אינו מעורב בזה ולא עיין בו, היות שהוא מעדיף זריקות בחזה וכן עושים באגד''י. אבל למעשה לא נראה שהוא חושש כ''כ. הוא אוכל עופות של העדה''ח כשנזדמן לו, ולא נראה לבנו שדעתו עכשיו שיש מה לחוש. כמובן זה אינה דעה מגובשת, אבל גם תחושת בטן של בקי בתחום שווה משהו.
מכתב
איני מבין בנושא טריפות, לצערי, אך מצ''ב מה שראיתי היום מהרב משה כ''ץ שליט''א, ראש ארגון כושרות:
לאחרונה התפרסם נושא החיסונים שמקבלים אפרוחים המיועדים לשחיטה.
כמו שאנו, בני האדם, מתחסנים בחיסונים שונים כדי לשמור על בריאותינו ולשפרה, כך גם בעלי כנף זקוקים לחיסונים. החיסונים שאנו מקבלים מתפרסים על כמה שנים, אבל לעופות אין זמן לזה, שהרי הם נשחטים בערך 42-38 יום לאחר הבקיעה.
אם אין בעיות בריאות מיוחדות במהלך הגידול, העופות מקבלים חיסון אחד, בערך ביום האחד עשר לחייהם הקצרים. אין בעיה הלכתית במתן תרופות לבעלי חיים, אלא שיכולה להיות בעיה בצורת מתן התרופה. הבעיה העיקרית היא בעופות שמחסנים אותם על ידי מזרק עם מחט.
הרי החדרת המחט מתחת לעור של העוף או לתוך השריר שלו, יכולה לגרום לנקב באחד האברים הפנימיים של העוף, או לגרום שבמקום הזריקה תתפתח דלקת או קלקול של אבר פנימי באופן עקיף. אלו עלולים להיחשב טרפוּת, והעוף ייפסל וייאסר לאכילה.
דוגמאות לנקבים האוסרים בכל גודל שהוא: 'נקובת הוושט' (שו''ע, יו''ד סי' לג סעי' ג), 'נקובת המעיים', 'נקובת הריאה' ועוד. יש גם סוג אחר של טרפה, בצומת הגידים: אפילו אם גיד אחד מתוך שישה עשר הגידים שברגל העוף התנתק, או אפילו לא התנתק אלא רק נחתך בעוביו יותר מרוב, או התמסמס בגלל דלקת - כל העוף טרף.
למעשה, היום יש הנחיות הלכתיות שונות של ההכשרים השונים כיצד להזריק את הזריקה.
בספר נוהלי הכשרות של הרבנות הראשית (עמ' 14) כתוב :
יינתנו הנחיות ברורות למשקים מגדלי העופות ולמדגרות, איך להזריק לעופות , מבלי שיהיה שום חשש לכשרותם. יובהר בצורה ברורה שכל חריגה מן ההוראות עלולה לגרור אחריה שהעופות יפסלו ולא יתקבלו לשחיטה.
מפקח מטעם הרה''ר יבקר ביקורי פתע במקומות ההזרקה כדי לעקוב מקרוב האם מתבצעות כל ההוראות. כדאי לעודד כמה קבלני הזרקות, שיקבלו על עצמם פיקוח של הרבנות, ולדרוש אח''כ שרק אלה שבפקוח יבצעו את הזריקות.
1. בשחיטת 'חלק' יהיה פיקוח מתמיד על ההזרקות, ולא יקבלו עופות לשחיטת חלק שלא בפיקוח מלא על צורת ההזרקה.
2. ב'מהדרין' - יהיה פיקוח מדגמי על ההזרקות.
3. ב'כשר' יסמכו על ההוראה דלעיל.
כיום אין פיקוח כללי של הרבנות הראשית על הזריקות, בעופות עם הכשר הרבנות, אבל יש משחטות שדואגות לפיקוח על כך מטעמן, ומעבירות מידע לרבנות הראשית. גם יש משחטות של עופות בהכשר הרבנות, שהעופות שהם מקבלים לשחיטה הם עופות ממאגר העופות של הבד''צים, ולכן אין בהם חשש בשל הזריקות.
שאלנו רב משחטה של עופות בהכשר רבנות מהדרין, למה הם מקבלים עופות שעשו להם זריקות בלא פיקוח. הרב השיב שראשית, היום אין שום חשש של טרפות בזריקות, כי אורך המחט קצר מאוד, ואינו יכול להגיע לאיברים הפנימיים. שנית, הצוותים של המזריקים הינם מיומנים, ויודעים כיצד להזריק בלי לפגוע באיברים פנימיים, ולכן אין שום צורך בהשגחה.
לעומת זאת בבדצ''ים השונים ישנן הנהגות שונות:
העדה חרדית – דואגים שיזריקו רק בשוֹק העוף.
שאר הבד''צים – דואגים שיזריקו בחזה, ומתנגדים להזרקה בשוק כדי לא ליצור שאלות בצומת הגידים.
דרך הפיקוח של הבדצי''ם היא העמדת משגיחים בזמן הזריקות, כדי לוודא שאין מזריקים במקומות בעייתיים או בצורה בעייתית מבחינה הלכתית.
גורמים שונים מנסים לשכנע את העדה החרדית שיפסיקו להזריק בשוק ויעברו להזריק בחזה. אבל הם לא רואים לנכון להחליף את מקום הזריקה וממשיכים להזריק בשוק. ו''אלו ואלו דברי א-לוקים חיים''.
וכל אחד יאכל את מה שנראה לו לנכון. לנו ב''כושרות'' ברור שהזריקה בחזה עדיפה. ועם כל זה, מאחר ומשגיחים של העדה החרדית מבצעים בדיקות קפדניות בצומת הגידים של כל עוף ועוף, מותר לאכול את העופות של העדה החרדית.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
