בשימוע שנערך ביום רביעי למזכיר המדינה המיועד, טילרסון ביקר בחריפות את גישת הממשל היוצא כלפי ישראל. ''ישראל הייתה, עודנה ותמיד תהיה בת הברית החשובה ביותר במזרח התיכון'', הוא אמר. ''החלטת מועצת הביטחון שהתקבלה, לראות עיני, לא עוזרת. היא למעשה מערערת את היסודות הסבירים שיש לשיחות בכדי שיימשכו ומקשיחה את עמדות הפלסטינים''.
בביקורת ישירה כלפי קודמו בתפקיד, ג'ון קרי, טילרסון אמר שהוא תמיד מצא את החלטתו להעניק נאום ישר אחרי העברת החלטה 2334 במועצת הביטחון ''מטרידה מאוד'', שכן הנאום התמקד בעיקר בבנייה בהתנחלויות בגדה המערבית ובמזרח ירושלים. ''נשיא ארה''ב הנבחר הבהיר שאנחנו הולכים לבצע את התחייבויותינו לישראל כבת הברית החשובה ביותר באזור'', אמר טילרסון, והבטיח פעולה שמבחינתו מוגדרת כ''הצהרה ברורה'' לכך, במידה וייבחר על-ידי הסנאט לתפקיד.
''אני חושב שהיו הרבה, הרבה הזדמנויות עבור קידום התהליך, והן מעולם לא נוצלו'', אמר טילרסון והוסיף כי לדעתו הפתרון חייב להגיע דרך שני הצדדים. הוא עצמו שאל האם ישראל יכולה לנהל מו''מ עם הרשות הפלסטינית בזמן שזו מסרבת להכיר בקיומה כמדינה יהודית והוסיף כי ''זה דבר אחד שהרשות הפלסטינית מגנה את האלימות, אך זה דבר אחר לחלוטין לבצע מעשים קונקרטיים בכדי למנוע אותו''.
לפי טילרסון, להנהגה הפלסטינית חובה לעשות ''משהו שלפחות יפריע או ימנע'' את ההתקפות הפלסטיניות כדי אזרחי מדינת ישראל. פעולות אלה שיבוצעו על-ידי הרשות, לטענתו, חייבות להתבצע בטרם יוכל להתקיים ''שיח פרודוקטיבי לגבי ההתנחלויות''.
כאשר נשאל על-ידי הסנטור הדמוקרטי טים קיין האם הוא תומך בפתרון שתי המדינות, אמר טילרסון כי מדובר ''בחלום שכולם רודפים אחריו''. הוא הוסיף כי ''נותר לראות האם החלום יכול אי פעם להפוך למציאות, אני לא חושב שאף אחד רוצה לקחת עמדה שבה אין תקווה לשלום באזור הזה''. מזכיר המדינה המיועד הוסיף כי העם הפלסטיני סבל רבות, ''אך במקרים רבים, על-ידי הנהגתם שלהם''.
מזכיר המדינה הנכנס נשאל כיצד יגיב ל-BDS, תנועת החרם נגד ישראל, והשיב שארה''ב תשנה את יחסה למדינות שישתפו פעולה עם תנועת החרם. טילרסון אמר שכיום, עם האיום המשותף של איראן, לישראל ולשכנותיה יש הרבה במשותף ושמנהיגים באזור מדברים. על הסכם הגרעין אמר כי בכוונתו לערוך ''בחינה מלאה'' של פרטי ההסכם. ביחס למלחמה בסוריה אמר שארה''ב צריכה לראות כיצד תוכל להשתלב בהסדרי הפסקת האש בתיווך סוריה, רוסיה, טורקיה ואיראן במטרה לייצב את המצב באזור.
עוד נשאל טירלסון על אמירתו של הנשיא הנבחר טראמפ כי ''זה לא יהיה דבר רע אם מדינות נוספות, בהן יפן, יתחמשו בנשק גרעיני''. הוא השיב כי הוא לא מסכים עם האמירה, והוסיף כי הוא ''לא חושב שמישהו יתמוך בהוספת עוד נשק גרעיני לעולם''.
במוקד עדותו מול הוועדה עמדה הסוגיה הרוסית, על רקע החשש שהביעו סנאטורים דמוקרטים ורפובליקנים מיחסיו הקרובים של טילרסון עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כאשר ניהל את חברת הנפט אקסון מוביל. בדבריו הפתיע ואמר כי רוסיה וארה''ב אינן ידידות. ''איננו חולקים אותם ערכים, אבל יש מרחב להגדרת מערכות יחסים כדי להנמיך את הטמפרטורה של הסכסוך שלנו היום'', אמר.
טילרסון העריך בעדותו כי ''סביר שפוטין היה מעורב בפצחנות נגד ארה''ב''. הוא אף ציין בהקשר זה כי ארה''ב ''צריכה להיות ברורה לגבי היחסים שלה עם רוסיה''. לדבריו, ''רוסיה כיום מהווה איום, והיא צריכה להבין שעליה לשאת באחריות למעשיה. היא פלשה לאוקראינה, כולל חצי האי קרים, והפרה את חוקי המלחמה. כשרוסיה נוקטת פעולה כוחנית היא מצפה לראות תגובה כוחנית''. עם זאת, משנשאל על ידי הסנאטור מרקו רוביו אם לדעתו פוטין הוא פושע מלחמה, ענה: ''אני צריך עוד מידע כדי לקבוע זאת''. רוביו היקשה עליו ושאל: ''האם אתה מודע לכך שפוטין מתנקש במתנגדיו?'' וגם על כך טילרסון השיב: ''אין לי מספיק מידע על כך''.
באשר לדאעש, טילרסון ציין כי יש להציב בעדיפות עליונה את הפלתה של החליפות האיסלאמית בסוריה ובעיראק. ''מדינות שמסייעות לאיסלאם הקיצוני צריכות לשלם על כך מחיר'', הוסיף.
עוד הוא אמר, כי הבסת דאע''ש חייבת להיות בעדיפות העליונה, ''ישנם סדרי עדיפויות מתחרים באזור שחייבים לטפל בהם. אך הדחופה שבהם היא הבסת ארגון דאע''ש'', אמר טילרסון. עוד הוא חזר והדגיש כל העת, את הסכנה הניצבת מפני האיסלאם הרדיקאלי. ''האיסלאם הרדיקאלי מציב סכנה תהומית ליציבות המדינות ולשלומם של אזרחיהן'', אמר.
עוד אמר, כי ''לא ניתן להתעלם עוד מהפרות של הסכמים בינלאומיים, כפי שעשינו עם איראן''.