ערכתי לאחרונה בתאריך 17.11.13 בשעה בברכה, על-הסלע-הך
ובנושא סירובו של מרן הרב דושינסקיא זיע"א, התשובה היא כדלהלן:
1. שם היה מדובר בגיוס מאולתר באופן ארעי בשעת סכנה ממשית בתקופת מלחמת
השחרור. ולא בשאלה כללית של גיוס לצה"ל. ועל זה יצאה 'דעת תורה' שאל
יתייצב ויפקד וירשם לכל דבר גיוס אפילו גם לשעה קלה.
2. אז עדיין לא הוכר צה"ל ככור היתוך של שמד. אך היום התוצאות והמצב בשטח
לא מותירים מקום לשאלה כי בג' עבירות חמורות עסקינן, ויהרג ואל יעבור.
3. הרב דושינסקיא היה בעמדת מיעוט בסירובו להגדיר זאת כפס"ד.
4. האם לא בשם המושג 'דעת תורה' של רבותיכם בנושא הבחירות, אתם באים להתנגח
כנגד בני התורה המסולאים בפז?! (באשמת ציותם לדעת תורתם של רבותיהם...)
וכי לפתע המונח "דעת תורה" כבר לא מעניין אותך?!
5. אז הנסיון לגייס בחורי ישיבות לא היה כחלק מנסיון של שמד והרס היהדות
החרדית, והיה זה בעיצומם של ימי חירום וסכנה נוראה בא"י.
ובסיכומו של דבר, יצאה כרוז ברור מפי הגאב"ד הגרי"צ דושינסקיא זיע"א, כי
דעת תורה היא שאסור להפקד לכל מסגרת של גיוס, אפילו לשעה קלה,
"וחלילה לפקפק בזה כלל וכלל" !