איך לא עלה בדעתם של גדולי ישראל בכל הדורות לתקן את הנוסח?
תפילת אחינו כל בית ישראל היא תפילה קדומה שמוזכרת כבר בסידורי הראשונים.
מאז ועד היום היו אי אלו מלחמות פעוטות, כמו מלחמות נפוליאון, מלחמת העולם הראשונה והשניה, ועוד. אז איך לא השכילו כל הרבנים בכל הדורות כי יש צורך לשנות את הנוסח ולהוסיף "ובמלחמה".
גם בכל המלחמות שהיו כאן בדור האחרון (תש"ח, תשי"ז, תשכ"ז, תשל"ד וכו') לא החליט אף אחד מהפוסקים והאדמו"רים לשפץ את הנוסח.
סוף סוף התוודענו השבוע להחלטה להוסיף הפעם "במלחמה".
אז אולי אנחנו עומדים מול מלחמה הרבה יותר מסוכנת מכל המלחמות של למעלה מאלף השנים האחרונות. או שהצבא זקוק עכשיו לעידוד חרדי יותר מתמיד. או שסתם כך הגענו לדור דעה שיכול להרשות לעצמו תיקונים ושיפוצים בסידור התפילה.
האדמו"ר מבעלזא הוסיף מילה לתפילה למען הלוחמים בעזה האדמו"ר מבעלזא הוסיף בתפילת 'אחינו כל בית ישראל הנמצאים בצרה ובשבייה' את המילה 'ובמלחמה', נציג החסידות בכנסת ח"כ ישראל אייכלר קרא פרק תהילים בדוכן הכנסת (חרדים)
התעצמות הלחימה בדרום והמשך ירי הטילים על ישובי הארץ, מביאים את גדולי האדמו"רים לצאת מגדרם בתפילה ואמירת פרקי תהילים על המצב בארץ.
היום, לאחר תפילת שחרית במעונו של מרן האדמו"ר מבעלזא בקריית יערים (טלז סטון), קרא הרבי את פרקי התהילים הקבועים שתיקן לומר בעת מבצע צוק איתן.
האדמור הורה לחסידיו להוסיף בעת אמירת תפילת "אחינו כל בית ישראל" את המילה "ובמלחמה" לאחר המילים "בצרה ובשבייה". לפני כשבועיים, הורה הרבי לומר אחרי התפילה את פרקי התהילים נ"ו וקכ"א כסגולה להצלחה ולשמירה.
יצויין, כי בעקבות קריאת הרבי ולאור המצב הקשה, נציג חסידות בעלזא בכנסת ח"כ ישראל אייכלר, קרא הערב מעל דוכן הכנסת את מזמור קכ"א בתהילים "אשא עיני על ההרים", כאשר כל החכי"ם מצטרפים לאמירת התהלים במליאה.
הר**"* יזכר כמנהיג שבתקופתו הצליחו להעביר חוק גיוס לבני ישיבות בא"י תוך כדי שיתוף פעולה מלא בין שלוחיו לראשי השלטון והצבא הציוני. ושמאנשי ביתו יש המתגאים בסגירת ישיבות כאידיאולוגיה, תוך כדי רדיפה וביזוי תלמידי חכמים וגדולי ישראל בכל אתר ואתר. כמו"כ, בימיו הותר לשנוא, להחרים, להזיק, להציק, למסור ולהפסיד לכל מי שהולך בעקבות רבותיו זצוק"ל ושליט"א ולא נכנע לפסטיבל המשיחיות.
לגבי השאלה מדוע לא הוסיפו עד כה, אני נוהג לשאול שאלה דומה על חומרות שהתחדשו לאחרונה. למשל חומרא המיוחסת (כמדומני) לרב אלישיב זצ"ל שלא להאריך בין כוס שני לשלישי בליל הסדר יותר מ-72 דק'
ולמיטב ידיעתי אין לכך סמך באף פוסק לפניו
האם הרשב"א והנודע ביהודה לא ידעו את זה?
ובניגוד להוספת מילה לתפילה, שלכל הדעות אין בזה שום איסור מלבד דיון השקפתי כאן מדובר בדיון הלכתי
ערכתי לאחרונה בתאריך 30.07.14 בשעה בברכה, יודע קצת
את אותה שאלה בדיוק שאתה שואל שאלתי את הרב זצ"ל. והוא ענה לי שבימים עברו לא האריכו בזמן "מגיד" אלא סיפרו ביציא"מ אח"כ. העניין הזה של לומר הרבה וורטים ושירים בזמן אמירת ההגדה הוא דבר חדש.
ההלכה הפשוטה של 72 דקות אין בה שום חידוש, וזה דבר פשוט.
מי שכן מתפתל מאוד מאוד לומר שאמירת ההגדה היא נחשבת כסעודה הוא מרן הגרש"ז זצ"ל במנחת שלמה.
אגב, הגרי"ש גם הציע פתרון לדבר, שלפני תום ה72 דקות יאכל מעט מעלי הכרפס (פחות מכזית כמובן)
ויגמרו לך השאלות , עד שבאו דורות האחרונים והתחברו לרגש ולרעיון על פני ההלכה , ולאט לאט נתארכה ההגדה למעלה מ - 72 דקות , הרב אלישיב והגרש"ז באו רק לחדש ימינו כקדם , או למצוא פתרונות הלכתיים למציאות של בני דורנו וכגון שההגדה היא חלק מהסעודה או אכילת עלי כרפס , פתרונות והגדרות שלא נזדקקו להם בדורו של הרשב"א או הנוב"י. ועכשיו תורך , להסביר מה ראה דורנו בהוספת מילים לתפילה - הברקה גאונית שלא עלתה על דעת אף אחד בדורות קודמים
אני באופן אישי לא הוספתי מילה לתפילת אחינו. היא נוגעת בי מבלי להוסיף מילים. אך אני יכול להבין את רצונו של האדמו"ר הנ"ל לחבר את חסידיו לערבות הכללית של עם ישראל. ומכיוון שתפילה היא עבודה שבלב, איני רואה כל פסול להוסיף מילה שתחזק את הרגשת הלב.
אתה לא חייב להסכים איתו, אך אין בזה שום בעיה הלכתית. לגבי השקפה.. שוין. אתה חושב כך, הוא חושב אחרת.
אין לי מושג מי תיקן את הנוסח, אבל מטבע הוא רק מה שתקנו אנשי כנסת הגדולה. מבחינה הלכתית מבחינה השקפתית כל אחד יכול להגיד מה שבא לו אתה שמרן. סבבה הוא חושב אחרת
אך כמה וכמה פעמים נתקלתי בזה בקורות ימיהם של רבותינו מצוקי ארץ מדורות קודמים , זה נשמע פתאטי אבל זה מה יש , אבל ללא ספק אם תחפש בספרים המתארים את עריכת הסדר זה מה שתמצא , אגב בליטא הקפידו לסיים כוס רביעית לפני חצות - כך שמעתי , אין לי מקורות ברורים בזה , עכ"פ אם תחשב את הזמנים תמצא שלא שייך שההגדה היתה למעלה מ-72 דקות אלא הרבה פחות מכך. לגופם של דברים אני לא התייחסתי לא להלכה ולא להשקפה , הרעיון של להוסיף מילה בתפילה שלא עלה על זה אף אחד לפניו , בהחלט נשמע מוזר. לערי אין קשר בין דברי החזו"א לנושא זה , יתכן שאין בזה בעיה הלכתית , אן משם אין ראיה.
רק במה שתקנו חז"ל אסור להוסיף, למשל ב"אחינו" של קריאת התורה
"ובכל עיר ועיר מדינה ומדינה היה מחלוקת בין המעטים הבלתי מאמינים ובין המרובים המאמינים וגברה ידם ואין פוצה פה לנגדם. ובויניציאה נפלה קטטה ומחלוקת בבית הכנסת ביום שבת קדש ועד שכמעט מת אחד מהבלתי מאמינים, ואז קצת מהמאמינים כתבו לשאול את פי המלך אם יש עוון בהריגתו של אותו האיש הבלתי מאמין ובפרט בהיותו ביום שבת קדש ובבית הכנסת. ואז המלך השיב שדמם של הבלתי מאמינים מותר ועומד וגם ליכא חילול שבת אדרבא נהג בו קדש וכל המאמין זוכה לנחלה בלי מצרים" (תולדות השבתאות)