לאחר מתן תורה, ה' מצווה את עם ישראל : "רב לכם שבת בהר הזה, פנו וסעו לכם...ראה נתתי לפניכם את הארץ בואו ורשו את הארץ אשר נשבע ה' לאבותיכם...".
משה מספר לבני ישראל "לא אוכל לבדי שאת אתכם", כלומר משה מבקש לפזר סמכויות ליצור הנהגה משותפת של העם, כך לא כל הנטל ייפול על כתפיו בלבד.
משה מתאר את בחירת השופטים, בתיאור בחירת השופטים משה מצווה את השופטים להיות נאמנים לאמת, נאמנים לה' ולא לפחד מללכת אחר האמת.
בהמשך תיאורו של משה הוא מביא את פרשת המרגלים, גם כאן בתיאור שליחת המרגלים משה מזכיר את הציווי לא לפחד להיות נאמנים לה' ולאמת.
מהי מגמתו של משה? מה משה רבנו רוצה למסור לדור הנכנס לארץ?
לעניות דעתי משה רבינו מבין שהדור שנכנס לארץ הוא מצד אחד מפחד מהלא נודע, נוח להישען על אורח חיים ניסי, הקב"ה דואג לכל מחסורם מים לשתות מן לאכול ואפילו בשר מהשמיים- שליו. אך מאידך , יש לעם ישראל רצון מהותי כבר לעצמאות לחיות מיגיע כפיך.
במתח הזה משה מתאר, יש צורך לאזור כוחות ולראות את השליחות "באו ורשו את הארץ", אך לא מתוך סגידה למשה אלא מתוך שותפות בהנהגה.
השותפות היא רק כשיש נאמנות למקור הכוחות - לה', נאמנות מתוך אמת פנימית בלא פחד מה יאמרו, אחרת יש את חטא הגאווה - "כוחי ועוצם ידי" ומשם הדרך לחורבן וגלות קצרה מאוד.
גם במסע הזוגיות הסדר הוא כזה.
ישנם רגעים שזוג רוצה להתרפק על איזה שהוא שלב שנראה שהכל כבר הושג.
ישנם רגעים אחרים, רגעים שבהם נדמה שדאגות מסוימות כבר טופלו, כגון זוג שציפה לילדים וב"ה זכה בילדים, או זוג שהיה טרוד הפרנסה וב"ה התייצב מבחינה כלכלית וכד'.
התחושה עלולה להיות כעת הגיעה השעה לשבת על זרי דפנה.
אך לפתע מגיע צו השעה - "פנו וסעו" . ישנה שליחות זוגית שהמציאות תובעת.
החכמה לא לראות בצו השעה "מכה" המערערת את שלוות המציאות, אלא שליחות זוגית.
איך נמלא את השליחות?.....
להמשך
http://www.hadashoffman.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%91%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%93%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%9D.html
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
אימון זוגי בפרשת השבוע - עקב
