השרה מירי רגב ב'קול חי': ''קודם ההחלטה שלא להשתתף בפתיחת המשחקים האולימפיים התקשרתי להתייעץ ולקבל את ברכתו של הרה''ר הגר''ד לאו''.
זהבה גלאון בנאום תקיף נגד חוקי המקוואות והליבה: ''הפוליטיקאים החרדים רוצים שהציבור החרדי יישאר בגטאות''. לגפני אמרה: ''חברי ח''כ גפני. מקווה שזה לא עושה לך נזק שאני קוראת לך חברי. בעצם, לך אין פריימריז''.
ח''כ אורי מקלב ב'קול ברמה': ''אנחנו רוצים גם להרחיב בנייה בערים חרדיות קיימות וגם בערים מעורבות. מזה ומזה אל תנח ידך''.

הטרגדיה הבוקר במקווה בבני ברק: האברך הרב בן ציון חיים הלוי גבורין ז''ל, ‏מחשובי האברכים בכולל 'נחלת משה' בבני ברק, נפטר באופן פתאומי בעת שטבל במקווה ברחוב גורדון בעיר כשהוא בן 28 בפטירתו.
כפי שדווח ב'בחדרי חרדים', מתנדבי איחוד הצלה מסניף 'בני ברק' ניסו להציל את חייו וביצעו בו פעולות החייאה מתקדמות, אך למרבה הצער נקבע מותו.
האברך ז''ל, יליד שכונת קריית הרצוג בבני ברק נולד בי''א חשון תשמ''ח לאביו רבי מיכאל מחשובי האברכים בכולל נתיבות עולם, ולאמו מרת שושנה. בבחורתו למד בישיבת 'ארחות תורה' בבני ברק, ולאחר נישואיו עם רעייתו בתו של הרב מאיר אסיס התגורר ברחוב בן שטח בעיר.
כבר בילדותו נודע למתמיד בתורה שבה היה כל חפצו ומאדו. בהגיעו לגיל ישיבה גדולה שם את צעדיו לישיבת 'ארחות תורה' בבני ברק ומיומו הראשון המית את עצמו באוהלה של תורה בדרגות גבוהות ממש ודבק ברבותיו ובמיוחד בראש הישיבה הגאון רבי יחיאל קלרמן, ובמשגיח הישיבה הגה''צ רבי חזקיהו מישקובסקי.
חבריו מספרים כי דרכו הייתה לשמוע כל דבר חידוש או חיזוק מכל אדם ואפילו מצעירים ממנו והיה מעודדם בזה. במשך תקופה ארוכה קיבל על עצמו שלא לצאת מבניין הישיבה כלל, ובגבורה ממש לא עזב את הישיבה - לא לשמחות, לא לשבתות הביתה ואף בימי בין הזמנים היה נשאר בישיבה, כשהוריו שיחיו מביאים לו את צרכיו לבניין הישיבה.
בהיותו דבוק ברבותיו היה שומע את שיעוריהם שנמסרים אף מחוץ לישיבה, וקביעות הייתה לו להשתתף בשיעור דף היומי של הגאון רבי יחיאל קלרמן הנמסר מידי ערב בבית הכנסת המרכזי בשכונת 'משכנות יעקב'. במסגרת זו זכה לסיים את הש''ס בעיון רב.
שכניו ברחוב מספרים ל'בחדרי חרדים' על אברך משי וצדיק משכמו ומעלה, יקר מאוד ועדין נפש, שישב ולמד כל העת ‏''התושבים פה בהלם הגיעו לתפילה ושמעו כי הוא נפטר פתאומי'', מספר אחד השכנים.
הוא הותיר אחריו רעייה ושלשה ילדים, בנו הגדול לומד בתלמוד תורה 'אור זורח' בבני ברק.
הלוויתו יצאה היום בשעה 10:30 בבוקר מכולל 'נחלת משה' ברחוב הרב מלצר בבני ברק לבית החיים ירקון בחלקת פתח תקווה שם ייטמן.
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים.

https://drive.google.com/file/d/0B8K7qjtdb4zxSzJnUFBCTTBRVnM/view?usp=drivesdk

יהודה גליק: אני מקדיש לכם 30 שניות שכולו קול דממה דקה שכולו תחנונים בשם השם אנא תמשכו את החוק הזה שמפלג אותנו
בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה הלילה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית תמכו 41 והתנגדו 35.
בהצעת החוק שדובר עליה רבות ושנועד לנטרל את הטבילה הרפורמית, מוצע לקבוע כי מועצה דתית תהיה רשאית שלא להתקשר בהסכם לשם שימוש במקווה טהרה כהגדרתו בהצעה, אף אם התקשרה המועצה הדתית בהסכם עם המדינה או עם רשות מרשויותיה. בנוסף מוצע כי תחילתו של חוק זה תהיה תשעה חודשים מיום פרסומו כדי לאפשר היערכות ליישומו של התיקון המוצע.
בדברי ההסבר להצעה נכתב: ''במדינת ישראל, מאז ומעולם, משמשות המקוואות לצרכי מסורת הלכה ומנהג ולשם כך ניתן מימון ציבורי לבניית ותחזוק המקוואות. בעקבות עתירת גופים שמטרתם לקעקע את יסודות היהדות המקובלת במשך אלפי שנים. פסק בית המשפט העליון, כי יש לאפשר לכתות שונות, לעשות שימוש במקוואות טהרה, לצורך טקסים שונים, שנערכים על ידם.''
חברי האופוזיציה נשאו נאומים לוחמניים נגד הצעת החוק. ח''כ יהודה גליק מהקואליציה ביקש להסתייג גם הוא: למה גם במקוואות שזה הדבר היחיד שעוד משותף לנו אנחנו עושים מקוואות לאלה ומקוואות לאלה. אמרתם שהסוכנות תבנה מקוואות ונציג הסוכנות אמר לי שהם לא מתכוונים לבנות שום מקוואות. זה לא טובל ושרץ בידו זה טובל ושקר בידו. אני מקדיש לכם 30 שניות שכולו קול דממה דקה שכולו תחנונים בשם השם אנא תמשכו את החוק הזה שמפלג אותנו. לאחר מכן שתק גליק במשך חצי דקה.
יוזם החוק ח''כ משה גפני אמר בסוף הדיון: החוק הזה איננו מפלה בין איש. כל אדם רשאי על פי החוק הזה לבוא ולטבול במקווה וכל הדיבורים פה שמדובר על סלקציה מדובר באמירות סרק. הייתה הפרה של הסטטוס קוו על ידי בג''ץ, ביקשנו לא להפר את הסטטוס קוו. לרפורמים בארה''ב אין אפילו מקווה אחת, פתאום הם צריכים פה מקווה. מה שהחוק בא זה למנוע מהרפורמים לקבל את הלגיטימציה הזו מהדלת האחורית.

ועדת הכספים צפויה לאשר בימים הקרובים לקריאה שנייה ושלישית, הצעת חוק הקובעת את המסגרת הדו-שנתית של התקציב לשנים 2017-2018. בדיון שקיימה הוועדה בנושא היום השתתפו ראשי משרד האוצר, המנכ''ל, ראש אגף התקציבים והיועץ המשפטי של המשרד.
היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, אמר בתחילת הדיון, כי אין מניעה חוקתית באישור נוסף של תקציב דו-שנתי באמצעות הוראת שעה וכי מ- 2019 ואילך, הממשלה והכנסת יצטרכו להחליט אם להפוך את התקציב הדו-שנתי לדבר קבוע או לחזור לתקציב חד-שנתי.
יו''ר ועדת הכספים, ח''כ משה גפני דחה את ההצבעה על הצעת החוק בפעם השנייה, וזאת עד להגעת הוועדה והאוצר להסכמות לגבי סעיפי החוק, מתוך כוונה להבטיח את הבקרה והפיקוח של ועדת הכספים על התאמות ושינויים שיבוצעו בתקציב 2018. גפני: ''לא נאפשר שבשל צרכי התכנסות, תקציב 2018 ישונה מן הקצה אל הקצה ללא פיקוח ציבורי''.
במהלך הקראת סעיפי הצעת החוק, עמד גפני על-כך שאם יידרשו שינויים לצורך הבטחת העמידה ביעדים הפיסקאליים, אלו ייבחנו ויידונו בוועדת הכספים. ''אם מתברר שלא עומדים בהתכנסות ויש פערים שמחייבים ביצוע התאמות ושינויים, חייב להיות די זמן לוועדת הכספים לקיים דיון, בין השאר לבחירת הדרכים הנכונות לביצוע ההתאמות'' אמר ודרש לקבוע בחוק עצמו שהזמן שיוקדש לדיון בוועדת הכספים לא יפחת מחודשיים לפני תחילת שנת התקציב 2018, קרי לא יאוחר מ- 1 בנובמבר 2017.
ח''כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי) תהה ''למה בכלל ללכת על הוראת שעה אלא לתקן את חוק היסוד כך שאישור תקציב דו-שנתי יהפוך להוראת קבע. זו זכותה של הממשלה''. ראש אגף התקציבים לוי השיב, כי ''הממשלה קיבלה את עמדתנו שזה בעייתי ואנחנו מדינה מאוד ייחודית בנושא הדו-שנתי ולכן הצענו ללכת לדו-שנתי כהוראת שעה, עם מנגנון ההתכנסות למנוע התבדרות במדדים הכלכליים. זאת כניסיון נוסף במקום לשנות כבר עתה את חוק היסוד''.
ח''כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני) הדגיש את התנגדותו העקרונית לתקציב דו-שנתי: ''בניגוד לאמירות של גורמים בקואליציה, לא היתה ולא נבראה תמיכה של ה- OECD בתקציב הדו-שנתי. אחרי הברקזיט והיציאה של בריטניה מהשוק האירופי האי-ודאות בעולם גדלה ולכן היכולת לחזות מצרפים כלכליים שנתיים קדימה, כמעט לא קיימת. בחוק עצמו נכון שיש ניסיון למזער את הנזק בתקציב דו-שנתי אך הגורמים המקצועיים יודעים שזה לא רק עניין של תיקון התחזיות, אלא גם חוסר היכולת לקבוע סדרי עדיפויות לטווח ארוך''.
בתום הדיון בסעיפי הצעת החוק, הודיע גפני, כי ''ככל הנראה ההצבעה לאישור החוק תתקיים מחר לאחר תיקוני ניסוחים ועדכון התאריכים בהם ההתאמות והשינויים בתקציב 2018 יגיעו לדיון בוועדה''. כאמור, גפני דרש שבמידת הצורך, הודעת האוצר על הצורך בביצוע התאמות והמהלכים האפשריים יגיעו לוועדת הכספים עד ה- 1 בנובמבר על-מנת שכמו בכל עבודה על תקציב, יהיו לוועדה לפחות חודשיים לקיום דיון בעניין.
עוד ציין, כי ''התקציב הדו-שנתי הוא ברירת מחדל ואף שהדיון העקרוני בגינו כבר התקיים ויש התחייבות קואליציונית של המפלגות לתמוך בו, אנחנו פועלים להבטיח את קיומם של כמה שיותר תיקונים ובלמים לקראת 2018. זה הרע במיעוטו, לאחר שלוקחים מהכנסת את היכולת לאשר את תקציב 2018''.

בעקבות אישור ביטול חוק הליבה, תקף סגן ר''ע ירושלים יצחק פינדרוס את מנהל הישיבה התיכונית בצלאל כהן: ''יש לו דין של מין, אין הבדל בין הטיעונים של המשכילים לטיעוניו''.
בראיון שהעניק למהדורה המרכזית ברדיו 'קול חי' לאחר שסיים בצלאל כהן את דבריו, אמר פינדרוס: ''אסור לשמוע מין יש לו דין של מין ברור לי, תראה את הכתבים של הרפורמים הראשונים, אין הבדל – אותם טיעונים ואותה קרירות נשמעת מפיו''.
פינדרוס הוסיף: ''האיש הבין שעבר את כל הגבולות הוא הלוחם מספר אחת בציבור החרדי וצריך להיזהר ממנו''. על ביטול חוק הליבה: ''זה חזרה לטרום תקופת פירון, קבע שבחינוך העצמאי משרד החינוך יוכל לעבור על תכני הלימוד, ובמוסדות הפטור לא יוכל לעבור על תכני הלימוד. ע''פ החלטת גדולי ישראל''.
בראיון ל'ישראל היום' אמר בצלאל כהן: ''אסון. אם צעירי הקהילה החרדית לא ייצאו לעבודה, לא ישרתו בצבא ולא ישתלבו באקדמיה, יקרה אסון. אם לא יהיו מסגרות חינוך רבות כמו זאת שהקמתי, החברה החרדית מועדת לאבדון. כבר עכשיו ההווה שלנו רע מאוד. והעתיד יהיה עוד יותר רע אם לא יחול שינוי משמעותי''.
כהן הוסיף ''המלך הוא עירום. החברה החרדית מוכרחה להתעורר ולקלוט שהיא בבעיה קשה: אין עליה ביקורת, חיצונית ופנימית, שתחשוף את כמות הכשלים שקיימים בה. הם יביאו בשלב מסוים לקריסתה''.

רשת CNN ומכון הסקרים ORC מפרסם היום (שני) סקר חדש המורה, כי דונלד טראמפ מוביל עם 48 אחוזים על פני הילרי קלינטון, מזכירת המדינה לשעבר, שמקבלת 45 אחוזים. טראמפ רשם עלייה של שישה אחוזים בתמיכה בו, ויש לייחס עלייה זו כנראה לוועידה הרפובליקנית שנערכה בשבוע שעבר בקליבלנד, אוהיו, שבה פרש טראמפ את חזונו.
לדברי הפרשנים, העלייה בתמיכה בטראמפ נובעת מהעלייה בתמיכה בו בקרב המצביעים העצמאיים. 43 אחוזים מהם אמרו שיצביעו למועמד הרפובליקני בעקבות הוועידה הרפובליקנית בקליבלנד, ו-41 אחוזים אמרו שלא יצביעו לו. את העלייה בתמיכה בטראמפ מייחסים גם לזינוק בתמיכה בו בקרב לבנים לא משכילים. 62 אחוזים מהם תומכים בו לעומת 23 אחוזים בלבד לקלינטון. אמריקנים שמחזיקים לפחות בתואר ראשון נוטים יותר לתמוך בקלינטון מאשר בטראמפ מאז הוועידה הרפובליקנית - 44 אחוזים לעומת 39 אחוזים.
כידוע, היום בערב (שעון ארה''ב) תיפתח הוועידה הדמוקרטית בפילדלפיה, ובמהלכה תקבל קלינטון את מינוי המפלגה הרשמי לרוץ לנשיאות. אם בשבוע שעבר נדמה היה שהרפובליקנים סובלים ממשבר ומתקשים לשמור על אחדות, הרי שגם הדמוקרטים מגיעים לוועידה שלהם עם בעיות קשות משלהם: באחד מאלפי המיילים שהודלפו על ידי ויקיליקס בסוף השבוע ביקשו אסטרטגים ב''וועידה הדמוקרטית'' להטיל דופי באמונתו הדתית של ברני סנדרס.
העיתון ''וושינגטון פוסט'' דיווח כי גורם במפלגה הדמוקרטית שלח ב-5 במאי מייל למנהל התקשורת של ''הוועידה הדמוקרטית'' והציע לטפל בסוגיית אמונתו של סנדרס. ''זה אולי לא ישנה דבר, אבל בקנטאקי ובמערב וירג'יניה אנחנו יכולים לדאוג שמישהו ישאל אותו על אמונתו'', נכתב במייל. ''האם הוא מאמין באלוהים. הוא החליק את זה שיש לו מורשת יהודית. אני חושב שקראתי שהוא אתאיסט. זה יכול לגרום לשינוי בקרב כמה מהאנשים שלי. האנשים הדרומיים הבפטיסטיים שלי יראו הבדל גדול בין יהודי לבין אתאיסט''.
חשיפת המיילים של ה-DNC עוררה את זעמם של תומכי סנדרס, שטענו כי הממסד הדמוקרטי סייע לקמפיין של קלינטון בפריימריז הדמוקרטיים. יו''ר הוועידה, דבי ווסרמן-שולץ היהודייה, הודיעה הלילה שהיא מתפטרת מתפקידה בעקבות פרשת המיילים המודלפים.
כזכור, גורם בכיר בקמפיין הבחירות של קלינטון האשים אתמול את ממשלת רוסיה והנשיא ולדימיר פוטין בשימוש באתר ההדלפות ויקיליקס כדי לפרסם 20 אלף המיילים של המפלגה הדמוקרטית.