הבדיקות והחקירות נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, התחילו כבר לפני כ-18 שנה, לאחר שהפסיק לכהן כראש ממשלה ב-1999. החקירות הראשונות היו בפרשת קבלן ההובלות אבנר עמדי ומינוי רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה. לאחר מכן, לפני כעשור, נבדקו תלונות על מימון נסיעותיו של נתניהו לחו''ל עם רעייתו, בפרשה שזכתה לכינוי ''ביבי טורס''. מכל החקירות שהתנהלו נגדו עד כה נחלץ נתניהו ללא כתבי אישום.
אלה הפרשיות העיקריות שנוגעות לנתניהו, שנחקרו בעבר ושנחקרות כיום:
1. תיק 1000: מתנות ממילצ'ן
נתניהו נחקר בשבוע שעבר בחשד לקבלת מתנות, לעתים בעלות של אלפי שקלים — ובהן סיגרים יקרים בעבורו ובקבוקי שמפניה יקרים בעבור אשתו — מהמיליארדר ארנון מילצ'ן, מבעלי ערוץ 10, שנחשב מקורב לראש הממשלה. לפי הבדיקה, נתניהו הגיש לעתים דרישות לגבי המתנות.
עו''ד יעקב וינרוט, המייצג את נתניהו, אמר: ''כל בר דעת יודע שאם חבר קרוב מביא לחברו סיגרים כמתנה אין בזה ולא יכול להיות בזה שום בדל של איסור, שום בדל של עבירה פלילית''. ערוץ 10 פירסם בסוף השבוע כי נתניהו פנה ב–2014 למזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי, וביקש את עזרתו בהסדרת הוויזה של מילצ'ן למשך 10 שנים ולא לשנה אחת בלבד.
2.תיק 2000: משא ומתן עם נוני מוזס
נתניהו ומו''ל ''ידיעות אחרונות'' ארנון (נוני) מוזס נחקרו. המשטרה מסרה כי החקירה עסקה בחשד לטובת הנאה לכאורה. גידי וייץ חשף אתמול ב''הארץ'' כי נתניהו הוקלט מנהל משא ומתן עם איש עסקים על מתן טובות הדדיות. מוזס ביקש מנתניהו לפעול למענו והבטיח להיטיב עמו בתמורה. נטען כי נתניהו הופתע מהראיות נגדו.
מצב: החקירה בעיצומה.
3.פרשת המעונות
החשד הוא שבני הזוג נתניהו השיתו על קופת המדינה ב–2015–2016 שורה של הוצאות במעון הפרטי בקיסריה, ובהן העסקת החשמלאי אבי פחימה ביום הכיפורים, והעברת ריהוט גן שיועד למעון הרשמי אל הווילה בקיסריה.
מצב: המשטרה המליצה להעמיד לדין את שרה נתניהו. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, עדיין לא קיבל החלטה בעניין.
4. מימון בחירות אסור
המשטרה בדקה מידע שבמסגרתו נטען כי נתניהו היה מעורב בהפעלת מטה בחירות כפול לקראת הבחירות ב–2009. לפי החשד, הופעל מטה ''רשמי'' שדווח עליו כנדרש בחוק, ומטה אחד שפעל באופן סמוי ושהמימון שלו לא דווח כדין. לצורך בירור הטענה, נחקרו המעורבים בניהול מטה הבחירות ונתפסו מסמכים שונים.
מצב: מנדלבליט הודיע בשבוע שעבר שממצאי הבדיקה לא הניבו תמיכה בטענה זו.
5. הטיית תוצאות הפריימריז בליכוד
למשטרה הגיע מידע שבמסגרתו נטען כי ראש הממשלה או מקורבים לו היו מעורבים בהטיית תוצאות הפריימריז בליכוד ב–2009, באמצעות זיוף נתונים במערכות המחשב. לצורך בירור הטענה נחקרו המעורבים בפריימריז, לרבות אנשי המקצוע האמונים על מערכות המחשב.
מצב: מנדלבליט הודיע בשבוע שעבר כי ממצאי הבדיקה שללו את הטענה בדבר הטיית תוצאות הפריימריז או את הטייתם בפועל.
6. פרשת ביבי טורס
במאי ובדצמבר 2015 העביר משרד מבקר המדינה חומרים אל היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, בנוגע לנסיעות נתניהו לחו''ל ב–2003–2005 כשכיהן כשר האוצר, וב–2006–2009 כשכיהן כיו''ר האופוזיציה. לדעת המבקר, החומרים הצביעו על חשד לפלילים, מימונים כפולים והסטת מימונים. כמו כן, המסמכים הצביעו על אי־בהירות לגבי התחשבנות עם אל על, בגין שימוש של משפחת נתניהו בנקודות בונוס של המדינה שנוצלו לכאורה לנסיעות פרטיות. מטעמו של נתניהו נמסר לפני כמה חודשים: ''בנסיעותיו לא היה שום ניגוד עניינים, שום מימון כפול ושום דבר בלתי־חוקי''.
מצב: מנדלבליט הודיע בשבוע שעבר על סגירת תיק החקירה.
7.פרשת היועצת
בספטמבר 2016 חשף גידי וייץ ב''הארץ'' כי עמותת ידידי הליכוד בארה''ב מימנה לפני 2009 במשך כשנה את שכרה של אודליה כרמון, יועצת של נתניהו, בעשרות אלפי דולרים. בראש העמותה עמד אז ארי הרו, שמונה לימים לראש הסגל של נתניהו. העמותה מימנה גם נסיעות לחו''ל של שרה נתניהו, וכן את שכרה של היועצת בתקופת כהונתו של נתניהו כיו''ר האופוזיציה. שכרה של היועצת הוגדר כמתן שירותים לעמותה.
מטעמו של נתניהו נמסר אז: ''כל פעולותיהם של ראש הממשלה ורעייתו בתקופה המדוברת ובכל עת בוצעו כדין ועל פי הכללים הנהוגים. הניסיונות של גורמים בתקשורת להפעיל לחץ פסול על גורמי אכיפת החוק כדי שיפעלו נגד נתניהו לא יועילו גם הפעם, מהסיבה הפשוטה שאין ולא היה כלום''.
מצב: מנדלבליט הורה לא להעמיק את הבדיקה, כי להערכתו היא לא תבשיל לכדי חקירה פלילית.
8. כסף ממימרן
איש העסקים הצרפתי ארנו מימרן טען כי מימן את נתניהו בכמיליון יורו. מימרן חזר בו, אך אמר בראיון שהעביר לנתניהו 200 אלף דולר. נתניהו, שצולם ביאכטה של של מימרן, אמר כי ב–2001 בהיותו אדם פרטי קיבל כחוק תרומה של כ–40 אלף דולר ממימרן.
מצב: לא התבצעה חקירה.
9. תביעות של עובדים
לאורך השנים, התפרסמו תלונות של עובדים במעון ראש הממשלה על תנאי ההעסקה במעון.
טניה שאו, המטפלת של ילדי נתניהו, הגישה תביעה ב–1996 בגין שלילת זכויות ופיטורים. תביעתה נדחתה והיא חויבה בתשלום הוצאות.
ליליאן פרץ, שעבדה בווילה בקיסריה, תבעה את שרה נתניהו, שהגישה כנגדה כתב תביעה.
מני נפתלי, ששימש אב הבית במעון ראש הממשלה, זכה בפברואר 2016 בתביעה שהגיש, וחייב את המדינה בפיצויים של 170 אלף שקל. בתקציר פסק הדין נכתב: ''לפני בית הדין הובאו עדויות רבות המצביעות על כך שבמעון שררו תנאי העסקה פוגעניים בגין התנהגותה של גברת נתניהו ויחסה אל העובדים. אלה כללו דרישות מוגזמות, העלבות, השפלות והתפרצויות זעם. כמו כן נדרשו העובדים לעבוד שעות רבות וחריגות. בשל כל אלה, תחלופת העובדים במעון ראש הממשלה היתה גבוהה, ושרר בה מחסור כרוני בכוח אדם. היותו של המעון סביבת עבודה ייחודית ומורכבת אינה מצדיקה העסקה פוגענית''.
גיא אליהו, שהועסק במעון ראש הממשלה זכה במאי 2016 בסכום של 100 אלף שקל בגין תנאי העסקה פוגעניים.
10.פרשת עמדי
ב–1999 חשף מרדכי גילת ב''ידיעות אחרונות'' חשדות לכאורה שלפיהם ניסו בנימין ושרה נתניהו לקבל כספים ממשרד ראש הממשלה בעבור קבלן ההובלות אבנר עמדי. לפי החשד, עמדי שיגר חשבוניות למשרד ראש הממשלה, שכללו לכאורה סכומי כסף על עבודות פרטיות שביצע בעבורם לפני הבחירות ב–1996.
המשטרה פתחה בחקירה, ובשנת 2000 הודיעה שיש ראיות לכאורה נגד המעורבים. ביוני 2001 הגיש עמדי תביעה נגד בני הזוג בסך של 730 אלף שקל, בגין אי־תשלום בעבור אריזה והובלה. בני הזוג נתניהו הגישו תביעה נגדית בסך של 2 מיליון שקל, בין השאר בגין פגיעה בשמם הטוב, עוגמת נפש ואובדן רכוש. ב–2004 הסתיימה התביעה בפשרה, שבמסגרתה שילם נתניהו לעמדי 70 אלף שקל מתוך הבנה שעמדי יוכל לתבוע את המדינה בגין שירותים שביצע למען נתניהו כראש הממשלה.
מצב: היועץ המשפטי דאז, אליקים רובינשטיין, החליט לא להעמיד את בני הזוג לדין, והסתפק בדו''ח ציבורי חריף.
11.פרשת המתנות
באוקטובר 1999 פשטה המשטרה של ביתם הפרטי של בני הזוג נתניהו והחרימה ארגזים ובהם כ–700 מתנות שקיבל נתניהו מגורמים רשמיים במהלך כהונתו כראש ממשלה.
בין המתנות, ששוויין הוערך במאות אלפי שקלים: מגשים מכסף וזהב, ציורים, פסלים, פמוטים, וכתר מזהב. עמדי התבקש לפי החשדות לכאורה להעביר חלק מהמתנות לביתם.
מצב: התיק נסגר מחוסר אשמה.
12.פרשת בר־און־חברון
ארבעה ימים לפני אישורו בממשלה של הסכם לפינוי חלקים מחברון והעברתם לרשות הפלסטינית, הודיע במפתיע נתניהו, ראש הממשלה דאז, על מינויו של עו''ד רוני בר־און ליועץ המשפטי לממשלה. המינוי של בר־און (שלימים נבחר לכנסת) ספג ביקורת ציבורית קשה. בר־און התפטר מהתפקיד יומיים לאחר שהוכרז על מינויו.
איילה חסון חשפה אז בערוץ 1 כי מינויו של בר־און היה חלק מעסקה שיזם יו''ר ש''ס, אריה דרעי, בתקווה שבר־און יסגור עמו עסקה נוחה במשפט הפלילי שהתנהל כנגדו. עוד נטען כי מינויו של בר־און נועד להביא את ש''ס לתמוך בהסכם חברון. המשטרה חקרה באזהרה את נתניהו, את שר המשפטים דאז, צחי הנגבי, ואישים נוספים.
מצב: רובינשטיין (שמונה במקום בר־און), ופרקליטת המדינה, עדנה ארבל, החליטו שאין להגיש כתב אישום פלילי נגד נתניהו או הנגבי, מחוסר ראיות.