"אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם. וְזֹאת עֲשׂוּ לָהֶם וְחָיוּ
וְלֹא יָמֻתוּ בְּגִשְׁתָּם אֶת קֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים אַהֲרֹן וּבָנָיו יָבֹאוּ וְשָׂמוּ אוֹתָם אִישׁ
אִישׁ עַל עֲבֹדָתוֹ וְאֶל מַשָּׂאוֹ. וְלֹא יָבֹאוּ לִרְאוֹת כְּבַלַּע אֶת הַקֹּדֶשׁ וָמֵתוּ"

(במדבר ד, יח-כ)

ופירש הספורנו וז"ל:

"אל תכריתו - אל תניחו את המשאות באופן שיזכה בהם כל הקודם, כי בזה
האופן יקרה שידחפו זה את זה ויחללו את הקודש, וזה יהיה
סיבה להכריתם כמו שסיפרו ז"ל שקרה בתרומת הדשן"

* * *

מדברי הספורנו עולה דבר נורא, שסכנת המיתה אינה כלל מחמת הסיבה
הטבעית של הדחיפות, ואלמלא הטעם שיש בזה ביזיון וחילול הקודש,
לא היה שייך שימותו כתוצאה מהדחיפות הנגרמות מחביבות המצוה,
ושלוחי מצוה אינן ניזוקין, ושומר מצוה לא יידע דבר רע, ועל כרחך שיסודו
הוא מחמת חילול הקודש שיש בהדחיפות לפני ארון הקודש, וזו היא עיקר
הסיבה להכריתם ולהמיתם ל"ע.

והביא הספורנו בתוך דבריו את המעשה שהיה בתרומת הדשן, וכדתנן
ביומא (דף כ"ב ע"א): "מעשה שהיו שניהם שוין ורצין ועולין בכבש, ודחף אחד
מהן את חבירו ונפל ונשברה רגלו, וכיון שראו בית דין שבאין לידי סכנה התקינו
שלא יהו תורמין את המזבח אלא בפייס וכו'". - ועי' במאירי שם שפירש בזה"ל:
"ואירע מעשה שהיו שנים רצים בכבש ונכנסו ביחד ודחף האחד את חבירו ונשברה
רגלו, וכשראו בית דין שהמצוה חביבה להם כל כך עשאוה כשאר עבודות שלא
לזכות בה שום כהן אלא על ידי פייס", עכ"ל. ולכאורה קשה דאם הוא מתוך
חביבות המצוה, א"כ מה חששו חכמים, הלא שומר מצוה לא ידע דבר רע?

אולם בדברי הספורנו הנ"ל מבואר חידוש עצום ונורא, שעיקר הסכנה באמת
לא היתה מחמת סיבה טבעית של הדחיפות, אלא עיקרה מחמת ביזוי וחילול
הקודש שיש בדחיפות אלו שדוחפין זה את זה.

ובאמת שהדברים מפורשים במדרש רבה (במדבר פרשה ה):

"אל תכריתו את שבט וכו'. מפני שהיו יודעין שכל מי שטוען בארון
שכרו מרובה, והיו מניחין את השלחן והמנורה והמזבחות, וכולן רצין
לארון ליטול שכר, ומתוך כך היה זה מריב ואומר אני טוען
כאן, וזה מריב ואומר אני טוען כאן, ומתוך כך היו נוהגין
בקלות ראש, והיתה השכינה פוגעת בהם, אמר האלקים
למשה: עשה להם תקנה כדי שלא יתכלו מן העולם, "אל
תכריתו וגו'", אלא יסדרו אותם על עבודתם ועל משאם..."

* * *

הדחיפות הנוראות מסביב לארון האלקים -
הוא חילול הקודש, וסכנתו נוראה, רח"ל

יהי רצון שלא ישמע עוד שוד ושבר בגבולנו