והנסיונות שעוברים צעירים בצבא הם כידוע נוראים,

והרבה שהשתלבו במסגרת שח"ר פירקו את משפחותיהם ואכמ"ל,

וכפי שידוע בכל הצבאות, שעצם השעבוד לצבא מדכא את אישיותם של החיילים,

כאשר בהרבה מקרים הם מאבדים את אישיותם וחוסנם הרוחני,

ומכאן ועד להתדרדרות רוחנית טוטאלית - הדרך קרובה.

* * *

הסברות שאתה מביא הן יפות מאוד, אך כידוע, בזמנו הלך החזו"א לאחותו, ואמר לה באופן הכי מעשי, שתתחיל להכין את בנותיה למסור את הנפש.
האם ישנו איזשהו מקור דומה לעניין גיוס בנים?

וכן הורה להלכה מרן ראש הישיבה הגרש"א שליט"א בדבריו החוצבים בעצרת 'אשמורת הבוקר'. והדברים פשוטים, דמשעה שיש שם תערובת של בנות, הרי זה ממש בגדר אביזרייהו דעריות.

ומה שעיקר ההדגש של החזו"א בשעתו היה דווקא על בנות, היינו מכמה טעמים.

א. שהדבר פשוט שהוא יותר חמור מגיוס בנים וכדבריך.

ב. כי תפסת מרובה לא תפסת, שהרי לפי זה לא יהיה כלל צבא בישראל, ונמצא שנלחמים כנגד אושיות המדינה, ולכן העדיפו מבחינה טקטית לשים את ההדגש לגבי גיוס בנות.

ג. כי כלפי הבחורים השתמשו בתכסיס של הסדר מדין 'בני ישיבות'. אך לגופו של ענין הדבר ברור כי מניעת הגיוס לצבא אינו מטעם 'תורתו אומנותו', רק הוא משום עיקרי היהדות.

ד. וחוץ מזה נאמנו עלי דברי הגרד"צ שליט"א בשם החזו"א.

בוקר טוב

האם על כל אימרה של החזון איש אתה עושה מחקר כ"כ מקיף לברר שאולי הוא לא אמר זאת?

ולעניין ההתאמה המדוייקת לקוב"א, מצידה תברא..
כידוע, הקוב"א עבר עריכה מאסיבית ומעמיקה. הרבה, בכדי לטשטש פרטים, אך גם בכדי להעביר בצורה "נכונה", דברים שיכולים להתפרש באופן שונה מ"המקובל"..

אגב, מעניין מה הדין האם סמכות של מפקד חילוני
שפקודותיו מחייבותוהם מעל כל פקודה אחרת,
האם אין זה נוגד את חוקי התורה?
אינני יודע אם זה קשור לדין של "יהרג ואל יעבור..
אבל ודאי שזה בעיה בלתי פתירה!

"כשבאו להחתים את אבי מרן הגאב"ד מבריסק זצ"ל על גזירת גיוס הבנות, אמר להם בזה"ל:

יהודי אחד שאלו ע"ד הליכה לצבא, והוסיף השואל: "באם אוכל להינצל מאיסורים וחששות אף של דרבנן, אך חוששני שאתקרר שם! (איך וועל קאלט ווערין!).

"פוחד אני מפני גזירת גיוס בני הישיבות יותר מגזירת גיוס הבנות,
על גזירת גיסו הבנות שהוא ביהרג ואל יעבור,
יודע אני שימסרו את הנפש, לפיכך איני חושש שיוציאוה אל הפועל,
אבל על גיוס בני הישיבות מי יודע אם תהיה נוכנות כזו למסירת נפש", עכלה"ק.

הבנת דבר מתוך דבר?

וחוץ מזה מדוע התעלמת מכל החומר הנוסף שהבאתי בזה?

ועם עוד לא הבנת, אין שום צורך לשכנע אותי בחומרתו של עניין הגיוס..
שאלתי כאן שאלה אינפורמטיבית גרידא, שעניינה בירור האמירה המעניינת שנשמעה מפי הגרד"צ שליט"א.
בירור מדוייק של דעת החזו"א, כשעל פי המפורסם והידוע לי, איסור יהרג ואל יעבור, נאמר על ידו רק כלפי גיוס בנות.

הרי שדברי מרן החזו"א ברור מללו כי גיוס בנים צריך 'מסירות נפש'!!!

וכי פחדו מגיוסם הוא גדול מנשוא.

אז על מה אתה מתעקש כל כך, וכי יש לך שאלה של מישהו שצריך למות בשביל להנצל מן הגיוס?

התברר לך גודל חומרת הדבר, ודי בזה כדי להסיר רוח הקרירות הנושבת כיום בענין זה, כמו בענין הלימודים האקדמאים.

קצת כבוד לא יזיק!

וחוץ מזה מדוע זה כל כך מפריע לכם תומכי ה'הנהלה החדשה'?

האם זה עוצר בעד תוכניותיכם?!

3. ומה לי ולאנשי יתד?

אתה יכול לכתוב שנראה לך שזה לא יכול להיות...!

אתה יכול לכתוב שאתה לא מאמין לגרד"צ...

אתה יכול לכתוב שאתה לא מאמין לר' שמואל...

אתה יכול לכתוב שלא מתחשק לך להאמין...

אבל בבקשה ממך, אל תכתוב בכזה ביטחון, "החזו"א לא אמר" !

הוראות בשמו, מן הראוי שיגיעו מכתביו, או מתלמידיו.

קוראים לי מוישה על שם מוישה רבינו
והבן שלי מאמין לי לכל מה שאני מוסר בשם משה רבינו....

אפילו שלא ראיתי אותו אף פעם....

אם היית בן שלי המצב שלי היה קשה...

היית אומר לי ...:

"וכי מי אמר שזו אלף... וכו'"

אבל אני לא הייתי עושה לך באזניים (אזני, אזני,....)

מדחציף כולי האי - להחציף פנים כנגד גדול דורנו - שמע מינה...

* * *

"דתניא: מעשה באדם אחד שהיה קורא למעלה מרבי אליעזר:
"הודע את ירושלים את תועבותיה" (יחזקאל טז, ב),
אמר לו: עד שאתה בודק בתועבות ירושלים – צא ובדוק בתועבות אמך.
בדקו אחריו ומצאו בו שמץ פסול", ע"כ. (מגילה דף כ"ה ע"ב).

וכתב שם הריטב"א:

"מה שכעס רבי אליעזר על אותו שהפטיר בהודע את ירושלים, אף על גב דהוה עביד כרבנן,
לפי שבמקומו של רבי אליעזר היה לו ליזהר לשאול את פיו במה יפטיר,
ומי שאינו חולק כבוד לחכמים פסול יש בו, ולפיכך בדקו אחריו ונמצא בו כן ".

* * *

איך יתכן לנהל עתון, אם גדול תומכיהם עדיין אינו מנוי עליו?