"ובכל עיר ועיר מדינה ומדינה היה מחלוקת בין המעטים הבלתי מאמינים ובין המרובים המאמינים וגברה ידם ואין פוצה פה לנגדם. ובויניציאה נפלה קטטה ומחלוקת בבית הכנסת ביום שבת קדש ועד שכמעט מת אחד מהבלתי מאמינים, ואז קצת מהמאמינים כתבו לשאול את פי המלך אם יש עוון בהריגתו של אותו האיש הבלתי מאמין ובפרט בהיותו ביום שבת קדש ובבית הכנסת. ואז המלך השיב שדמם של הבלתי מאמינים מותר ועומד וגם ליכא חילול שבת אדרבא נהג בו קדש וכל המאמין זוכה לנחלה בלי מצרים" (תולדות השבתאות)