בתחילת המאמר מבקש העיתון סליחה מכל מי שנפגע באופן כל שהוא שלא כדין תוך הבעת התנצלות כנה. מיד לאחר מכן יוצא העיתון כאמור למתקפה חזיתית בעיקר כנגד גורמים המזוהים עם "הפלג הירושלמי" ובטאון "הפלס" זאת מבלי לנקוב בשמם המפורש.

"מעבר לתפקידיו הרבים של עיתון חרדי, מייסודם והכוונתם של מרנן ורבנן גדולי ישראל זיע"א, לעמוד על משמר ההשקפה הצרופה, להוות כלי ביטוי ושופר נאמן להבעת דעתם של רבותינו גדולי ישראל שליט"א בעניינים העומדים על הפרק, להסביר, להדריך, לשמור על פך השמן הטהור, חובתו לא פחות מכך היא לשמור על כבוד התורה", כותב העיתון וממשיך, "לצאת בכל החריפות נגד כל מי שמבקש לפגוע בתורה, בלומדיה, בנושאי דגלה, במכווני דרכה, במנהיגי הדור, מוסרי התורה ומנחיליה".

"דומה כי זו חובתו הראשונה במעלה מאז נוסד, כי כבוד התורה, כבוד תלמידי החכמים, כבודם של מרנן ורבנן מורי הדור, עיניו ולבו, הוא יסוד הקיום של עולם התורה. הכפיפות המוחלטת לצו התורה של "ככל אשר יורוך", היא זו המהווה את תשתית ההצלחה, הפריחה, השגשוג וההמשכיות של הציבור התורני, של לומדי התורה, של מכבדיה ומוקיריה. כל מי שמנסה לפגוע באבן היסוד הקיומי הזה, הרי הוא מהווה סכנה לאותה פריחה מופלאה, ניסית, של הישיבות הקדושות, היכלי התורה, כוללי האברכים והמוני הציבור התורתי הכפופים לדעת תורה", נכתב במאמר.

יתד נאמן מציין כי "במשך תקופה ארוכה, מתנהלת לה מערכה כבדה, עיקשת, חסרת תקדים בהיקפה, נגד יסוד היסודות של הקיום התורני. לו היה מדובר בגורמים חיצוניים, אלו ששנאתם לכל דבר שבקדושה היא מימי קדם, אזי לא היה בכך מן החידוש. היהדות הנאמנה ידעה להתמודד עם הגורמים הללו במשך כל השנים, ומאז שהקימה לעצמה כלי מבטא ראויים, ידעה להשיב חורפיה דבר. אלא שהתקופה האחרונה זימנה לנו גורמים מסוג חדש. אלו המתעטפים באיצטלה לא להם, כדי לנגח, לתקוף, לבזות, להשפיל את כבוד התורה במסווה של דאגה לעולם התורה. גורמים מבית, כביכול, שנזקם מרובה אלף מונים מגורמים מבחוץ, כיוון שהם נעטפים במסווה של קדושה, של קנאות, שלהמשכיות כביכול, ויותר מזה - של רודפי שלום, ודרכו הם נוקבים חור בספינה ומסכנים את קיומה".

"הביטויים קשים מנשוא. מסע התעמולה מתנהל יום יום, בהתמדה, בעקביות, כאשר השקר הוא הדגל, הסילוף הוא הכוח, והשיטה היא אותה שיטה ישנה ולפיה "חזקה על תעמולה שאינה חוזרת ריקם", תהיה שקרית ככל שתהיה", תוקף יתד.

יתד מפרט את האשמותיו נגד הפלג היורלשמי וכותב: "האשמות על פשרנות; על כניעה לרודפי התורה; אמירות נחרצות ברוח המסכילים של פעם, נגד מנהיגי הדור ומורי דרכו; דיבורים על קוצר הראות של "עיני העדה" רח"ל והשוואה בינם לבין אלו שלא חזו מראש בסכנת הציונות; זלזול ברוב מניין ובניין של מחנכי הדור, ראשי הישיבות הקדושות, תוך כינויים כ"ראשי ישיבל'ך" שעתידים להתפשר על ערכי תורת הנצח ד' ישמרנו; רמיסת הוראתם הברורה של מנהיגי הדור ומורי דרכו, כיצד יש לנהוג מול השלטון, תוך פרסום שקרי כאילו ואין מי שסובר אחרת מאותה דעה המתנגדת לדרך זו; התחברות אינטרסנטית לגורמים שמאז ומתמיד גינו, השמיצו וביזו את דרך גדולי הדור האחרון מאז קום המדינה ועד ימינו אלו. הם אלו אשר ניסו בחוצפתם "לחנך" בשעתו את מרן החזו"א זי"ע כאשר נפגש עם ראש הממשלה דאז, על מנת לשמור על מעמדם של בני הישיבות, ואלו העיזו להטיף לו מוסר רח"ל וכעת הם ממשיכים בדרכם זו לגדולי ישראל שיבדלחט"א ואף עם "שותפים" חדשים. והמקום יכלה אם נמשיך לפרט".

"מודים אנו באשמה", מציינים ביתד נאמן, "שלא מחינו די על האמירות החמורות הללו, גם כאשר רבים היכו על קודקודנו ומחו על שתיקתנו. אבל לא בכדי שתקנו. כעיתון חרדי אחריותנו לשמור על נפשותיהם הטהורות של צאצאינו ובשל כך נמנעים אנו מלדווח על תופעות שליליות הקורות לצערנו גם במחננו. כשם שאין עיתוננו עוסק במעשי פלילים, גם תוך גינויים, כיוון שעצם העיסוק בהם מחלחל ללב פנימה ומשחית את הנפש, כך גם העיסוק בעניין זה, תוך חשיפת-יתר של הדברים הבזויים הפוגעים בכבוד התורה, עלול לפגוע בנשמות צעירות, כפי שיודעים אנו בעליל כיצד משפיעים דברי הזלזול בגדולי ישראל שליט"א הנשמעים בקרב "מגיני עולם התורה", עד שמנער ועד זקן יכולים להתבטא בזלזול מחפיר נגד נושאי משא הדור על שכמם רח"ל, ענקי התורה והיראה, שזכה דורנו להנהגתם".

"דומה כי גם קוראי העיתון אינם עשירים כל כך, עד שיוכלו לשאת את פרסום דברי ההכפשה החמורים נגד מנהיגי הדור, נושאי עולם התורה על כתפיהם המחייבים קריעה ונידוי, ולו גם יובאו בצדם דברי ביקורת" מבהיר יתד.

לסיום כותב יתד נאמן: "אולי היינו מבליגים גם הפעם, ממשיכים לאחוז בפלך השתיקה, במיוחד בימים קדושים ונעלים אלו, לולי היה נמשך מסע הדה-לגיטימציה הזה למנהיגי הדור גם בימים אלו, ערב יום הדין ולאחריו, ללא מורא מפני ימי הדין הנוראים הללו, והכל באותו מסווה מזוייף של הגנת עולם התורה, כאילו ויש למאן-דהוא בלעדיות על "הגנה" זו. סכנת ערעור סמכותם של מנהיגי הדור, גדולה אלף מונים מכל גזירה אחרת שעלולים לגזור על עולם התורה. מול גזירות מכל סוג שהוא, ידע עולם התורה להתמודד, אבל מול נוקבי החור בספינה מבית, הסכנה כפולה ומכופלת. אם אין כפיפות לגדולי התורה, לממשיכי מסורת הדורות, אזי איש הישר בעיניו יעשה, בכל תחום ובכל עניין. לפיכך, עם כל הרצון להמשיך ולשתוק, מתוך אמונה כי האמת תורה דרכה ומחפשי האמת באמת, יודעים היכן היא מצויה, הרי חובתנו להסביר שתיקה זו מה פישרה, ולבקש מאותו קהל קוראים התמה עליה, להשכיל, להבין ולסלוח".

מקור http://www.kikarhashabat.co.il/יתד-נאמן-במאמר-חריף-נגד-הפלג-הירושלמי.html