אמר רבא: מרישא כי הוו אתו גברא ואתתא לדינא קמאי, הוה שרינא תיגרא דגברא ברישא, אמינא דמיחייב במצות, כיון דשמענא להא, שרינא תיגרא דאתתא ברישא, מ"ט? משום זילותא.

וכך פוסק הרמב"ם:

הלכות מתנות עניים: "בָּאוּ אִישׁ וְאִשָּׁה לַבַּיִת - נוֹתְנִין לָאִשָּׁה תְּחִלָּה וּפוֹטְרִין אוֹתָהּ, וְאַחַר כָּךְ נוֹתְנִין לָאִישׁ".

הלכות סנהדרין: "וְדִין הָאִשָּׁה קוֹדֵם לְדִין הָאִישׁ, שֶׁבֹּשֶׁת הָאִשָּׁה מְרֻבָּה".

אז למה טוענים שחז"ל היו חשוכים?

יתר על כן לפי רבא, כבוד האשה חשוב יותר מקיום המצוות של הגבר: " ברישא, אמינא דמיחייב במצות, כיון דשמענא להא, שרינא תיגרא דאתתא ברישא"