ינון פלח כ"ד טבת התשע"ה 23:01 15.01.2015

הקלישאה הפוליטית החבוטה ביותר רשומה על שמו של שמעון פרס: סקרים הם כמו בושם, נחמד להריח אותם, מסוכן לשתות אותם.

אחרי ההסתייגות המתבקשת, אפשר לגשת לתוצאות האמת. סקר רחב ומקיף שערכה חברת "מותגים – יפעת גת" עבור "קו עיתונות" חושף נתונים דרמטיים אודות התפלגות ההצבעה בקרב הציבור החרדי: ש"ס אינה התנועה הגדולה ביותר בקרב קהל המצביעים החרדי, דבר שבא לידי ביטוי מדי שבוע בסקרים הכלליים. אבל מה שמדאיג יותר זהו הנתון הבא: יותר צעירים חרדים מאי פעם מתכוונים שלא להצביע בבחירות. אחרי קדנציה אופוזיציונית כמו זו שעברנו, זה בהחלט אומר הרבה על התדמית של הפוליטיקאים החרדים בקרב קהל היעד הצעיר.

הסקר בוצע בקרב 501 מרואיינים בגילאי 18 ומעלה מקרב הציבור החרדי. מיהו חרדי, לצורך הסקר? אלו שהצהירו על חרדיותם ועל העובדה כי הם מקפידים אך ורק על כשרות מהדרין ולא סומכים על כשרות רגילה.

עוד לפני שעסקנו בשאלות העוסקות בבחירות, ניסינו לפלח את התפלגות הציבור החרדי לפי קבוצות אוכלוסייה. עזבו למה הספרדים מצליחים בחו"ל? עזבו אתכם מהשישים-ארבעים ההיסטורי שעל-פיו מחולקת עד היום יהדות התורה. זה כבר מזמן צמוד-צמוד, בטווח טעות הדגימה: 29.3% השיבו כי הם משתייכים לציבור הליטאי, 32.9% לציבור החסידי, 24.1% לציבור הספרדי, 4.2% לציבור החרד"לי ו-9.4% השיבו כי הם חרדים שלא מזוהים עם אף זרם.

אם תרצו, בסיפא של הנתון הזה טמון חלק ניכר מתוצאות הנתונים שתקראו בהמשך. העובדה שקרוב לעשרה אחוזים מאלו שמגדירים את עצמם חרדים, מסרבים להשתייך לתת קבוצה או לפלג מסוים, מעידה על שינויים שמתרחשים מתחת לפני השטח ואולי בבחירות הללו, הדברים אף יבואו לידי ביטוי.

אחוזי ההצבעה

על השאלה – האם אתה מתכוון להצביע בבחירות הקרובות לכנסת? השיבו 76% מהנשאלים כי הם מתכוונים להצביע. עוד 13% ציינו כי הם מתלבטים עדיין האם להצביע. 11 אחוזים נוספים השיבו כי הם אינם מתכוונים להצביע.

ע"פ הסקר – אם משקללים את סך בעלי זכות הבחירה בציבור החרדי העומד על כ- 445.000, (מספר קולות השווה לכ-14 מנדטים לערך, תלוי באחוזי ההצבעה ביום הבחירות), הרי שיהדות התורה מקבלת 7 מנדטים, ש"ס – 4 מנדטים ומפלגת 'יחד – העם איתנו' מקבלת מעט פחות ממנדט. עוד שני מנדטים טרם החליטו או שמסרבים להצביע.

האם הפער בין ש"ס ליהדות התורה מפתיע? לא בהכרח! הנתון הזה מתיישב היטב עם מה שידענו בכל מערכות הבחירות הקודמות: לפחות מחצית מכוחה של ש"ס אינו מגיע מקהל היעד החרדי-מסורתי. ההתייצבות של ש"ס על שישה מנדטים בסקרים מלמדת שעל כל מצביע חרדי שאיבדה, הפסידה ש"ס כשלושה מצביעים לא חרדים: מסורתיים, דתיים-לאומיים וחוזרים בתשובה. אין ספק שהסתלקותו של מרן הגר"ע יוסף זיע"א בשנה האחרונה גרמה לכך, אבל את התרומה הגדולה ביותר חייבת ש"ס למנהיגיה, או יותר נכון לומר בעיקר למנהיג לשעבר אלי ישי. לפי תוצאות הסקר הזה, ישי עשה מעשה של תמות נפשי עם פלשתים. הוא הזיק קשות לש"ס, אבל הוא עצמו לא נכנס. ימים יגידו אם עד לבחירות המגמה הזאת תשתנה, אך לפחות לפי הסקר הזה, ובתוספת הסקרים בקרב כלל המצביעים שמתפרסמים בשבועות האחרונים, אלי ישי יראה את דיוני הכנסת הבאה מהיציע.

באשר לשאר המפלגות: ישראל ביתנו, המחנה הציוני בראשות הרצוג ולבני ומפלגתו של משה כחלון לא מקבלות אפילו קול אחד בציבור החרדי. מנגד, הליכוד מקבל 0.7% מהקולות, הבית היהודי מקבל 1.2% ועוצמה לישראל בראשות בן ארי מקבלת 0.3% בקרב הציבור החרדי. שתי הערות אזהרה: 1. אם אלי ישי יבין לבסוף שהצ'אנס האחרון שלו זו חבירה למיכאל בן ארי – השותפות בין השניים עשויה ליצור מציאות חדשה. ב. הסקר נערך טרם הסתלקותו השבוע בסערה של רבה המיתולוגי של כפר חב"ד הגאון רבי מרדכי שמואל אשכנזי שנחשב לגדול תומכי יהדות התורה בחב"ד, ולפני שהתפרסמו דברי 'החויזר' של הרבי הגה"ח ר' יואל כהן נגד ההצבעה ליהדות התורה. לחב"דניקים תהיה השפעה על קפיצת המדרגה בכוחה של יהדות התורה ועל כך בהמשך.

נתון מעניין העולה מהסקר מגלה כי על אף שבאוזני הנסקרים הוצגו כל המפלגות היהודיות המתמודדות לכנסת (מלבד המפלגות הערביות), 3% מהנשאלים בחרו להשיב כי בכוונתם להצביע עבור מפלגה אחרת.

הנתון האחרון מעניין. הוא לא מגיע מקרב הציבור של חסידי חב"ד שעשוי להתפצל בין יהדות התורה ובין מפלגות הימין שמתמודדות בבחירות הללו (בכפוף להערת האזהרה שהתפרסמה לעיל). הוא מגיע בעיקר מהציבור הליטאי שחלקו משתייך לציבור "בני תורה" שבבחירות המקומיות התמודד עצמאית בשלוש ערים – ירושלים, בני ברק ומודיעין עילית, אך בבחירות הללו טרם הוחלט במי לתמוך.

אם בכוונתם להצביע ל"מפלגה אחרת" שלא הוזכרה ברשימת המפלגות, יש שתי אופציות: או שתקום מפלגה חדשה שטרם הוכרז עליה, או שבכוונתם להצביע לאחת המפלגות הערביות שלא הוכנסו לרשימת ההקראה. מאחר ושני התרחישים נראים כעת בלתי סבירים, המשמעות היא ש-3% מקרב כלל הציבור החרדי, מתעקש להכריז כי אין בכוונתו להצביע לאף אחת מהרשימות הקיימות והוא אף לא מכריז על הימנעות, התלבטות או פתק לבן.

שאלת האיחוד

סוגיית איחוד המפלגות החרדיות לרשימה משותפת, נידונה בהרחבה בשבועות האחרונים. בתחילה דובר בניסיון להוציא את העוקץ מהסערה שעברה על ש"ס עם התפטרותו של אריה דרעי.

בהמשך, חברו כמה רבנים בשיתוף פעולה של כמה מהחצרות החסידיות הגדולות בניסיון לכונן רשימה אחת שתכלול את כל פלגי היהדות החרדית, כאשר כל פלג ישמור על הייחודיות שלו בהתאם להנהגת רבותיו.

הסיכויים לכך נמוכים מהסיכויים שבסופ"ש הקרוב ייתפס שלג בהרי ירושלים. גם בסקר אנו רואים שהתרחיש הזה לא משנה כמעט את אופן ההצבעה של המצביע החרדי.

על השאלה – במידה וכל המפלגות החרדיות יתאחדו למפלגה אחת מאוחדת כלל חרדית הכוללת ליטאים, חסידים וספרדים, כיצד אז היית מצביע לו הבחירות לכנסת היו מתקיימות היום? השיבו 64% מכלל הנשאלים כי יצביעו למפלגה הכלל החרדית. הנתון הזה עולה כאשר מנכים את המתלבטים והלא מצביעים ומתייחסים רק ל-76% שהצהירו כי בכוונתם להצביע. במקרה כזה, 95% מאלו המתכוונים להצביע יצביעו עבור מפלגה כלל חרדית. ארבעה אחוזים יצביעו למפלגה אחרת שלא מופיעה ברשימת המפלגות המתמודדות ואחוז נוסף הודיע כי יצביע לליכוד.

מנגד, הנתון הזה אינו שונה משמעותית במידה והמפלגות החרדיות מתמודדות ברשימות נפרדות, שכן אחוז התומכים ביהדות התורה, ש"ס ומפלגת יחד עומד על 61% מקרב כלל הנשאלים ו-70% בקרב אלו שבכוונתם להצביע.

גם אחוז המתלבטים לא שונה משמעותית. במקרה של ריצה נפרדת, אחוז המתלבטים עומד על 34%, במידה ותהיה רשימה כלל חרדית, אחוז המתלבטים עומד על 33%.

סביר להניח שכיוון שהתרחיש הזה קלוש עד בלתי קיים, כמעט אף אחד מהנשאלים לא שינה את דעתו באשר לכוונות ההצבעה שלו. מי שבנה על איחוד בין המפלגות החרדיות, שימתין לבחירות שאחרי הבחירות הבאות למרות שגם אז התסריט ידוע מראש: הרכניצים למיניהם יגיעו מחו"ל מלאי כוונות טובות רק כדי לגלות שבעלי עניין בישראל מכרו להם דמיונות. המוניציפאליות.

אחוז המתלבטים

נתון נוסף ומפתיע העולה מהסקר, מצביע כי לראשונה, אחוז המתלבטים בציבור החרדי גבוה. 33.9% מכלל הנסקרים השיבו על השאלה – במידה והבחירות היו היום למי הייתם מצביעים? כי הם אינם יודעים / מסרבים / פתק לבן / מה שהרב יחליט.

כאשר מפלחים את אחוז המתלבטים ע"פ קבוצות אוכלוסייה הרי שבציבור הספרדי אחוז המתלבטים עומד על 36.5%, בעוד בציבור החסידי אחוז המתלבטים עומד על 27.1% ובציבור הליטאי על 23.5%. יודגש: נתוני המתלבטים נלקחו רק מקרב אלו שהודיעו כי בכוונתם להצביע.

מעניין לציין כי אחוז המתלבטים הגבוה ביותר הוא בקרב טווח הגילאים 35-55. קרוב ל-40% מהמתלבטים נמנים על שכבת הגיל הזו. מאידך, בקרב הצעירים בני 18-24, שלחלקם זו הצבעה ראשונה, אחוז המתלבטים עומד על 6.6%, אולם הנתון המפתיע הוא כי 21.7% מהצעירים בטווח הגילאים האמור, לא מתכוונים להצביע.

הנתון הזה אמור להדאיג הן את ש"ס והן את יהדות התורה, כיוון שבקרב הצעירים שהכריזו כי אין בכוונתם להצביע החלוקה בין הציבור הספרדי, החסידי לליטאי, פחות או יותר זהה. לרבים מבני הציבור הספרדי והליטאי לא חסרות סיבות להתלבט עד כלות אבל מסתבר שווירוס ההתלבטות פשה גם בציבור החסידי. המסקנה: בלי עבודת שטח, בעיקר הסברתית, שתשנע את הצעירים לקלפיות, הכוח החרדי עלול לאבד לא מעט קולות, בגלל השאננות ובעיקר בגלל ריבוי המחלוקות.

באשר למתלבטים – רבים מהם השיבו כי בסופו של דבר יצביעו לפי מה שהרב יחליט. בקרב קהל בוחרי ש"ס, מדובר בעיקר ברבנים המקומיים שעל פיהם יישק דבר, וחלקם, לפחות בשלב הזה טרם נתן הצהרה ברורה עבור מי להצביע. הנתון הזה עשוי להשתנות כאשר יחלו להתפרסם מודעות ה"קול קורא". במקרה הזה, כל קול קובע, הכוונה בעיקר לקול קורא. ככל שיהיה יותר צפוף בשורת החתימות בתחתית המודעה, אחוז המתלבטים בקרב המצביעים הספרדים יקטן באופן משמעותי.

חשוב להדגיש: הסקר בוצע אך ורק בקרב הציבור החרדי. המשמעות היא שעבור יהדות התורה מדובר במיצוי מאגר הבוחרים הפוטנציאלי של המפלגה. אולם עבור ש"ס, שחלק ניכר ממצביעיה מגיע מהפריפריה ונמנה על הציבור הדתי והמסורתי, מדובר בנתון פתיחה אך לא בתוצאת סיום, שכן ארבעת מנדטים העולים מהסקר הם נטו מקרב הציבור החרדי.

חומר למחשבה

ויש גם מסקנות: לש"ס יש עוד הרבה עבודה. גם בקרב הצעירים שלא חשים בהילות להטריח עצמם לקלפי, וגם באשר לשכבת הגיל 35-55, שהם עיקר המתלבטים. קמפיין ממוקד שיפצח את ההתנגדויות יכול לעשות חלק מהעבודה. לא קשה להבין את מניעי המצביע הש"סי שעובר חיבוטי נפש בדרך לקלפי. כדאי שבש"ס ידאגו לתת להם סיבות פוזיטיביות ולא רק נגטיביות, להתמקד בחיובי ולהניח לשלילי. דלק המחלוקת לא מזניק את המצביע הספרדי לקלפי אלא להיפך.

באשר ליהדות התורה: מאגר הקולות של המפלגה המאוחדת רובו ככולו מקרב הציבור החרדי. הסקרים שפורסמו בשבועות האחרונים מעניקים למפלגה שבעה מנדטים, חלקם אף מנדבים את המנדט השמיני. בבחירות 2013 קיבלה המפלגה שבעה מנדטים עם 196,892 קולות. אם מפלחים את נתוני ההצבעה, הרי שבבחירות הקודמות, יהדות התורה קיבלה קולות חדשים גם מקרב ציבורים שלא בהכרח מצביעים מסורתית ליהדות התורה – בעיקר חסידי חב"ד וברסלב.

באשר לבחירות הללו, קשה עדיין להכריע בוודאות לאן ילכו הקולות הללו. בקרב חסידי ברסלב, ההנהגה הרבנית חלוקה. חלק מהרבנים קורא להצביע עבור יהדות התורה. חלק מהרבנים קורא להצביע עבור ש"ס. לפחות אחד מרבני ברסלב נוטה כעת שלא לקורא למצביעיו כלל להצביע.

באשר לחב"ד, ובנוסף על מה שנאמר לעיל: במערכות הבחירות הקודמות, הקולות התפלגו בין מספר מפלגות. עוצמה לישראל בראשותם של ברוך מרזל ובן ארי, קיבלה נתח נכבד מקולות החסידות. בבחירות הללו, אם 'עוצמה יהודית' מתמודדת באופן עצמאי, סביר להניח שיקבל לא מעט קולות בריכוזים חב"דיים. גם מפלגתו של אלי ישי עשויה לקבל נתח מקולות חסידי חב"ד, תלוי בהרכב הסופי של הרשימה.

באשר ליהדות התורה: ח"כ מאיר פרוש, שבבחירות הקודמות ביצע חריש עמוק בקרב רבני החסידות, לא מתכוון לוותר. גם הוא מבין שכל קול קובע. אם יצליח לשחזר את מספר הקולות בקרב חסידי חב"ד וברסלב, המנדט השביעי של יהדות התורה כמעט מובטח. הרה"ג מרדכי שמואל אשכנזי זצ"ל, המרא דאתרא של היישוב כפר חב"ד, שהלך לעולמו בבוקר יום רביעי השבוע, היה אחת הסיבות להצבעה גבוהה יחסית של חסידי חב"ד ליהדות התורה. הסתלקותו השבוע, הותירה חלל לא רק עבור תושבי היישוב.

בשורה התחתונה: אחרי ניתוח כלל הנתונים מהסקר, המפלגות החרדיות לא יכולות לנוח על זרי הדפנה ולצפות שאחרי שנתיים של אופוזיציה וגזירות תקציביות ורוחניות, כלל הציבור ינהר בהמוניו לקלפי. רובו הגדול יעשה זאת במצוות רבותיו. חלקו – והחלק הזה לא מבוטל כלל – יצטרך לעבור מסע שכנועים לפני שישלשל לקלפי את הפתק הנכון. אחוז המתלבטים הגדול, ומדאיג מכך, אחוז הצעירים שלא מתכוונים ללכת ולהצביע, חייבים להדליק אצל המבוגרים האחראיים – הנבחרים, את כל הנורות האדומות. נותר עוד הרבה זמן כדי לשנות, אבל אם יימשכו המריבות הפנימיות גם הזמן הזה יעבור כחלום יעוף.