למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך – קריאה לשלוםחברים יקרים.
ברצוני להודות לאנשים הרבים שהגיבו לאימייל שלי מלפני שבועיים בצורה כה נלהבת. ידידיי, תנועה שקטה יצאה לדרך, ובה, משתתפי ירחי כלה ואחרים בטאו בקול את דעתם והבהירו גלויות את עמדתם: לא ניטול חבל במחלוקת בשום אופן! וכפי שרבים יודעים, המאמצים נשאו פרי. עמדתה הרשמית של ירחי כלה, לא עוד נושאת עמה אופי סמוי של פלגנות, אלא חזרה למה שהיא אמורה להיות: משימה נייטרלית לחלוטין, בעלת מטרה אחת ויחידה: השתקעות מוחלטת בלימוד התורה למשך הימים שאנו זוכים לשהות בארץ ישראל. אני מאחל לכולם שבוע של הצלחה בלימוד, וקורת רוח רוחנית אמיתית.
חברים, מן הראוי היה שאסיים כאן, אבל לבי דוחקני להוסיף מילת חיזוק נוספת: כארגון, הצלחנו ברוך בשם להשאר נאמנים למסורת רבותנו גדולי התורה, ולסור מדרך המחלוקת. הבה נתחזק גם כיחידים, ונשמר ערכים אלו כמשתתפים פרטיים.
כפי שידוע לכל אחד ואחד מאתנו, ארץ ישראל מסוגלת להעניק לנו וללמד אותנו כל כך הרבה, בהתעלות רוחנית, בתורה ובעבודת השם – אין צורך להסביר דבר שכולנו יודעים ומרגישים – האוירה המיוחדת והחויה הרוחנית של השהיה בארץ ישראל.
חוששני מאד, פן במשך ימי ביקורינו בארץ הקודש בשבוע הבא, יופגשו רבים מאיתנו בבעלי כוונות טובות אשר יבקשו לגייס את תמיכתינו לצד זה או אחר. אולי יבקשו תמיכה כלכלית, אולי תמיכה אידיאולוגית. ואולי ינסו בפשטות להטות אותנו לצד מן הצדדים באמצעות לקיחתינו לביקורים רק אצל הגדולים או הדוברים "שלהם". שוב, איננו דנים אותם – הם עושים מה שעושים ומשתדלים בהתאם להבנתם את הדרך המסורה. אבל גם לנו יש מסורת, ואל לנו לזנוח אותה. והדרך שרבותינו התוו לנו היא, להישאר תמיד מחוץ לקו הקרע של כל מחלוקת בין יהודים.
הבה נעלה כולנו לארץ ישראל בהחלטה אמיצה להעלים את עינינו מכל פלגנות ומחלוקת. לפתוח את לבותינו לכבד ולהעריץ את כל תלמידי החכמים, כל גדולי ישראל, וכל עובדי השם – בלי שייכות לשום מצבים חיצוניים, ולאטום את אזנינו לכל סוגי הדיבורים על "השתייכות", "נאמנות" או "צידוד".
ומי יודע, אולי על ידי דביקותנו ללכת בדרך השלום כפי שהתוו עבורינו רבותינו גדולי אמריקה, יערה עלינו ממרום רוח של ברכה ושלום לכל כלל ישראל.
למען אחי ורעי אדברה נא שלום בך!
תודה מקרב לב על תשומת לבכם לדברים.
אירה מוסקוביץ
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
