הוכיח לכאורה על צדקת דבריו של מרן שליט"א שכינה אותו האי פלגאה.

כמובן שאני הקטן שבקטנים איני ראוי חלילה לדונו, אלא שדברי רבינו הוכחו לעין כל.

בברכה דוש"ת דוב לנדו

"חובת התלמיד להאמין כי אין נגיעה בעולם בעלת כח להטות לב חכם לעות משפט, כי מגמת החכם לזכות נפשו, ולהתגאל באיזה אשמה יכאב לנפשו יותר מכל מכה ופצע, ואיך יתכן כי בשביל בצע כסף או לעגי חנף, יחבל נפשו לעות משפט. נוסף לזה כי תכונת האמת היא אצל חכם תכונת נפשו ושרש מציאותה, וכל אבקת שקר ממנו והלאה, וכן היא אמונת המון ישרים המתאבקים בעפר רגלי חכמים.

"אך היצר חתר חתירה תחת כסא הנאמן, לצודד נפשות הנוטות להתחכמות, ומביא להם לימוד שלם מן הגמרא כי הנגיעה היא בעלת כח מכריע לקטנים ולגדולים יחד, לפניה יכרעו גם הנבונים ביותר, גם חסידים ואנשי מעשה, ואין זה גנאי לחכמים אחרי שכן הוחק בטבע אנושי. ואינם יודעים כי לפי ההנחה הזאת מתיתם כל הדור, ואין שופט בארץ, ונתבטלה סנהדריה של הארץ. כי אף אם יסכים האדם על גדלות חכמתו של החכם לא יחייב את נפשו לשמוע אליו אחרי שימצא לתלות את הוראתו באיזה נגיעה, וזה לא יבצר מכל מי שאינו שבע רצון מהוראת החכם.

"ועל ידי זה קם דור ששופט את שופטיו, וכל איש הישר בעיניו יעשה, ובכל מקרה רב הערך מתלחשים המתחכמים על נגיעה פלונית שהטתה לב החכם ולפעמים המובהק שבדור - בעמדתו הבלתי נכונה, וכל אוירה של העיר ולפעמים אוירה של כל הארץ - מתמלאה שוט לשון, קטטות ומריבות, וללא אמונה בחכמים גברו בארץ"

--------------------

בניגוד לשיטת כמה מרבותי שבפורום, אני מתבצר בעמדתי, כי ר' חיים קנייבסקי למעלה מכל ספק הינו מוטעה ומרומה על ידי נאמניו ובני ביתו הסוררים וחברי הגנבים. מאורת פריצים היה הבית ברחוב רשב"ם, בו הוא מוחזק כשבוי.

אני מאמין באמונה שלמה כי ר' חיים סבור באמת ובתמים כי תנועת המתקראים בני תורה ואנשי הפלס הם לא פחות מאשר מוטציה מפלצתית של מפלגת טוב.

לפי מיטב ידיעתו, מדובר בחבר בני בליעל פורקי עול ומבזי תלמידי חכמים שמורדים בגדולי ישראל, אשר כל מטרתם לשלב את החרדים בחברה הישראלית, וזוממים לשלוח את כל האברכים להייטק ואת כל הבחורים לצבא.

הוא ללא ספק יושב ושובר את ראשו לנסות להבין, מה זה ארע לדורנו העלוב, שענק שבענקים כר' שמואל יטעה אחריהם. נו, הוא אומר, אל תאמן בעצמך...

והאפיקורסים והמינים, מצוה לרדפם ולרדת לחייהם, לדחותם ולהרחיקם לבל יקלקלו חלילה את שארית הפליטה הנאמנים להשם ולתורתו, הצועדים בעקבות רבותינו בדרך המסורה.

מי זה יכחיש כי ר' חיים צודק לחלוטין. הוא רק טועה בכתובת.

גם אחיה השילוני חתם בתעודת הכשרות של פסילי ירבעם, בעקבות הונאה מתוחכמת של אדם שבטח בגדלותו. כמה דורות אחר כך, אפילו יהוא ה"קנאי" טעה וסמך על זה. אחיה השילוני לא איבד בשל כך את מקומו בשלשלת מקבלי התורה ומוסריה.

אין כאן בעיה השקפתית אלא לדבריו בעיה במידות, מה יתן לומר כך ולהסתכן? הרי כל בר דעת מבין את הפרובלם שבהתנהלות סביב ר' חיים אז לא צריך להסתכן בניתוח אדם גדול כזה.

ער איז שוין אינגאנצן פול מיט נגיעות. עכ"ל

( =כבר כולו מלא נגיעות)

זה היה כאשר שלח מכתב לחותנו בעניין פוניבז'

אנא, היזהרו בכבוד חכמים, כי בנפשנו הדבר

לדעתי לפחות , כשרואים היום איך מתנהגים המתיימרים להיות תלמידיו וממשיכי דרכו, המסקנה היא שהצדק עם בעלי מוסר.

ללא מוסר האדם נהפך לחיה טורפת.

לא מתאים לך.

אני מוחה בכל תוקף נגד דברים חמורים ומופרכים אלו

לאור תורתו של מרן החזו"א נמשיך ונלך עדי ביאת ינון בב"א

אולי אני מחדש כאן לכמה מהצופים, אבל לחזו"א היתה ביקורת קשה על בעלי המוסר, (ומי שלא מבין מה ההבדל בין שיטות המוסר של קלם/סלבודקא/נוברדוק לבין "ספר מוסר" בנוסח אורחות יושר צריך אולי לקחת קורס צל בני בראון), ומאידך גיסא, ידוע שהסטייפלר לא היתה ניחא דעתיה כלל מספר אמונה וביטחון.

בכתבי החזו"א זרועים לרוב בהערות עוקצניות כלפי בעלי המוסר ודרכם, (בתמצות נמרץ ופשטני אפשר להגדיר זאת בשאלה האם האדם צריך להתעמק בכוחות נפשו ובירורם), חלקם מצאו את דרכם אפילו ל"מעשה איש", לעיתים בהעלמת הנמען, לדוגמא בהערה נגד זיכוי הרבים של נוברדוק נאמר שהוא דיבר על "חוג פלוני", הקורא התמים עלול להבין שהכוונה בכלל לחב"ד..

זה ההקשר הנכון להבין את דברי החזו"א, בתגובה לשיטת המוסר שכל אדם בכל מצב עלול להיות מוטה ע"י נגיעות.

רבותינו בעלי המוסר אינם צריכים את העזרה שלי בשביל להתמודד רעיונית עם טענות החזו"א, הדברים מבוארים עלי ספרים רבים ובייחוד בכתבי הסבא מנוברדוק זיע"א, ללא גבול שבו מפסיקה סכנת הנגיעה, ולא אפתח במלחמת ציטוטים.
אם כי בנושא הרח"ק המציאות מוכיחה שצדקו בעלי המוסר, ואין אף הסבר אחר למרידה שלו בחמיו, בבית דין ובדין תורה, ודאי וודאי כשמסתכלים על זה בפרספקטיבה מאוחרת לאור הרדיפה שלו כנגד מי שלא מקבל את הנהגת הדור שכן מסתדרת עם האינטרסים, ואעתיק מה שכתבתי באשכול אחר:
כל גדולי בני ברק שהתערבו במחלוקת היתה סיבה-
הרב קרליץ מתנגד לשכניקיות של הרב מרקוביץ,
הרב אדלשטיין סבור שהרב מרקוביץ הוא אסון חינוכי.
הרב ליפקוביץ בשלב מאוחר יותר נהפך לשונא כשסיפרו לו שהמחבלים עושים בלגן ומשבשים את סדרי הישיבה.

אבל הרב קנייבסקי לא קשור לשום נימוק .

הוא ריחם על אחותו המסכנה ואחיינו המסכן, ומכוח זה בעט בגדול הדור ופוסק הדור שאין לו בעולמו אלא ד"א של הלכה ושל דין תורה ולא היתה לו שום נגיעה בפונביז, אישית או משפחתית , ממונית או השקפתית.

אם הרב פוברסקי דיבר על מחלוקת בין האדם לכלב שרודף אותו,

אני שואל, האם בין השופט לבין בני משפחתו העבריינים של הנאשם שמשתוללים בבית המשפט יש "מחלוקת" ?

עכ"פ , גם לדברי החזו"א, הדברים אמורים על האדם הפשוט שאסור לו לתלות שיקולים זרים בדברי החכמים שהוא אמור לציית להם.

ויש לציין שהחזו"א תלה לעיתים קרובות דברי חכמים שחלקו עליו אם בהנהגה או בהלכה בקושי שלהם להודות על האמת, ואכמ"ל.

אבל ככל שהחלטת עפ"י דעת רבותיך שדברי רב פלוני הם מנותקים מהאמת ומעודדים רשע ואכזריות, אין הבדל לעניין דברי החזו"א על הנזק לעולם ולמושג ההנהגה והסנהדרין אם תתלה זאת בנגיעות או בשליטה ששולטים עליו, ודו"ק.

וכמובן, צריך לזכור גם שכל ההזדקקות לנושא האומלל והמצער הזה , שלשמחתנו עד היום לא היתה התנהלות ..... מצד מי שמוחזקים לגדולי תורה והיינו יכולים לקבל את דברי החזו"א כפשוטם,
והיום לאן הגענו, כל המידות הרעות והחייתיות שבקושי האמנו שקיימים אצל חלאות המין האנושי נמצאות אצל יהודים עם זקן ארוך ואפילו משגיחים ורבנים.
הכל כזכור בגלל המהלך המבריק של הרב שטיינמן בהשתלטות על יתד לצורך חיזוק מידת השלום והבין אדם לחברו בעולם

דא עקא שהאופציה האחרת, נגיעות, גרועה שבעתיים... וגם טענה זו טענו המתפקרים.

וכאשר נתברר לי שיש כאן טעות ודאית של החכם בהכרת המציאות, וידוע לי בבירור טיבם של חבר הנוכלים והמופקרים שמקיפים אותו, שמוחזקים לשקר לפניו דרך קבע, חלילה לדון לכף חובה מי שהוחזק מעולם צדיק ות"ח וגדול בישראל, לומר שטעה מחמת עצמו, וקל וחומר מתוך נגיעות ח"ו. בפרט כאשר אינני מכיר את ארחותיו מקרוב, שגם אז מצד הדין היו מחוייבים לדון כל ת"ח לכף זכות.

ובאמת, כל שנתברר לי בהחלט שדבריו אינם תואמים את המציאות, איני יכול עוד לקבל ממנו. ומה לי להכניס ראשי במקור הטעות. מוטב לי לדון לכף זכות ולא להרהר אחריו.

ואם כי החזון איש כותב כי ידיעת דרגתו של כל חכם וחכם הן הן מגופי תורה, אין זה אומר שהדבר מסור לכל אדם להעריך בעצמו. אלא רק מפי אדם גדול מאד שעמד על מהותו. וכל שכן מתוך שאין אדם יודע מה בלבו של חברו, מה ארויח אם אאמין להוצאת שם רע על גדול בישראל.

ולגבי דברי הגריש"א, אילו שמעתי ממנו בעצמי, ניחא. אבל לא שמעתי, ואפילו אינני יודע מי כן שמע. וגם אם שמע בנושא מסויים, אין זה אומר שבכל דבר זה כך.

לגבי דבריך על הגישה הביקורתית של החזו"א לשיטותיהם של "בעלי המוסר", אכן, אף אני כך מקובלני מרבותי, כדבריך. והדברים ידועים וגלויים בעליל לכל מי שמתמצא בכתביו.

ולכל המוחים המזועזעים, אין פירושו של דבר שהחזון איש התנגד ללימוד המוסר או פקפק בתועלתו.

הוא הסתייג, לפי מיעוט הבנתי, מההפרזה הקיצונית בענין במקום להרבות בעסק התורה, שהוא התבלין היחיד ליצה"ר. ומהאשליה העצמית של אותם שעיקר עיסוקם ו"עבודת השם" שלהם בניתוח נפשם ונפש זולתם, ובטוחים שהגיעו לחקר תכלית הטבע האנושי, ומעתה ליבם ברשותם ויצרם מסור בידם. והם בעיניהם צדיקים גמורים וחכמים מכל אדם.