איך הם שכחו מהכלל החשוב הזה.אמר פעם מרן הגרי''ז מבריסק, מדוע אנו רואים שהפשרנים שתמיד מתנגדים לצעדי מחאה נגד החופשיים, אם נוגעים בהם או ברכושם, מיד הם מתקוממים, ונלחמים, ולאן נעלמה פשרנותם?
וענה מרן זצ''ל - הרכוש הוא שלהם, ולכן הם נלחמים עליו, התורה היא לא שלהם, ולכן הם לא נלחמים עליה.
כשמדובר על קדשי שמים, הם לא נלחמים ומוחים, כי זה ''חילול השם''.
אבל כשמדובר על בית הכנסת הפרטי שלהם (שאם הוא לא יהיה קיים, ודאי הם יכלו למצוא לכל אחד מקום בבית כנסת אחר, גם אם מעט יותר מרוחק), פתאום הם נלחמים, ושוכחים מהכלל החשוב של חילול השם.
גירסת הדפסה
סגן המנהל
מפקח
צל"ש
