פירש רש''י: ''לא שנו - דמטלטלין נקנין בחזקה דקרקע אלא שנתן לו דמי כל המטלטלין והקרקע דכי אחזקיה בקרקע אדעתא למיקני כוליה אחזקיה אבל לא נתן לו דמי כל המטלטלין לא קנה מטלטלין בחזקה דקרקע אלא כנגד מעותיו''.
וקשה, מנין לפרש שרבא עוסק בקנין בחזקה ולא בקנין כסף, והרי הוא לא רמז לשום מעשה נוסף על מסירת הכסף? ואדרבה, דברי רבא נאמרו אחר המעשה ברבן גמליאל וחכמים ושם הקנין היה בכסף!
רש''י נצרך לפרש כך, משום שבברייתא שהביאה הגמרא כראיה לדברי רבא נאמר: ''במה דברים אמורים - שנתן לו דמי כולן'', ופירש שם רש''י: ''במה דברים אמורים - דקנה בחזקה דשדה זו את שדה אחרת שאינה סמוכה לה בזמן שנתן לו כו''', כלומר שהמילים במה דברים אמורים עוסקות בקנין החזקה שהוזכר לפני כן בצמידות. אולם אין לכך הכרח, ומסתבר לפרש שכיון שמוזכרת במפורש מסירת דמים מדובר בקנין הכסף שנזכר לפני כן. וכך אמנם מפורש בלשון התוספתא כתובות פרק ב:
''יפה כח שטר מכח כסף וכח כסף מכח שטר שהשטר גובה מנכסים משועבדין מה שאין כן בכסף. יפה כח הכסף שהכסף פודה את הערכין ואת החרמין ואת ההקדשות ואת מעשר שני מה שאין כן בשטר. יפה כח שטר וכסף מכח חזקה וכח חזקה מכח שטר וכסף, יפה כח שטר וכסף ששטר וכסף קונין עבד עברי מה שאין כן בחזקה. יפה כח חזקה שאם מכר לו עשר שדות כיון שהחזיק באחת מהן קנה את כולן אבל לא נתן לו אלא דמי אחת מהן או לא כתב לו אלא על אחת מהן לא קנה אלא אותה שדה בלבד''.
גם מנוסח הגמרא ללא הגהה על פי התוספתא משמע כדברי נוסח התוספתא, שהרי הנושא האמור בקידומת הוא: יפה כח חזקה מכח שניהם – שטר וכסף, ועל כך בא הפירוט שבחזקה: ''כיון שהחזיק באחת מהם וכו''', מכאן שגם אם לא נכתב – מתבקש מאליו הסיום: מה שאין כן בכסף ושטר שקנין בשדה אחד אינו קונה את השאר. לכן גם ללא הגהה מסתבר שפירוש המילים: ''במה דברים אמורים'' דחסורי מיחסרא והכי קתני: ואילו בכסף – במה דברים אמורים שקנה, שנתן לו דמי כולן, אבל לא נתן לו דמי כולן, לא קנה אלא כנגד מעותיו.
ובזה מבואר הכיצד הביאו ראיה מהברייתא לדברי שמואל: ''מסייע ליה לשמואל, דאמר שמואל: מכר לו עשר שדות בעשר מדינות, כיון שהחזיק באחת מהן - קנה את כולן'', ושמואל הרי לא הזכיר שום חילוק במתן המעות ומשמע שהוא הדין אם נתן רק חלק מהמעות. וכן מסתבר, שאם לא כן, מה יכול להיות הטעם שלא קנה בחזקה את כולן אם מוכר את השדות מפני רעתן?!
ובכך גם מתורצות ללא שום דוחק הקושיות המתבקשות שבתוספות: ''במה דברים אמורים שנתן לו דמי כולם - ואם תאמר בלא חזקה נמי קנה מטעם כסף? וי''ל דמיירי באתרא דלא קנו בכספא. וא''ת ומאי קאמר יפה כח חזקה מכח כסף והלא חזקה אינה מועלת בלא כסף? ואומר הר''ח דבמתנה מיהא קנה כולם כשהחזיק באחת מהן בלא כסף. וה''ר שמואל מאיברא פירש שנתן דמי כולם כגון שהמוכר היה חייב ללוקח מעות כבר והשתא ניחא דבאותם מעות לא היה קונה כי היכי דלא מצי לקדושי בהן איתתא לפי שהוא מלוה הכי נמי לא מצי למיקני בהן קרקע, ובהאי נמי איכא יפה כח דחזקה שקונה בלא כסף''.