כל זוגיות היא מסע של חיים.
ככל שאנו ''מונים'' את בן הזוג שלנו מתוך מבט של חיבה כי הוא מיוחד וייחודי אנו מקבלים את הכוח לצלוח את המסע.
הסכנה הגדולה של זוגיות בפרט ומשפחה בכלל היא המבט של ''המובן מאיליו'', הסתמיות.
כלומר, בן הזוג הוא לא משהו או מישהו מיוחד, הילדים הם אינם מיוחדים הם כמו כולם הם ''סתם''.
המבט הזה הוא הרסני, הוא אינו נותן כוח בכדי לצלוח יחד את מהמורות החיים.
רק מבט הרואה כל הזמן את המיוחד בזולת יצמיח כוחות.
לראות את הייחודי הוא יחס המצריך טיפוח מתמיד - הוא לא נשאר סטטי.
תמיד צריך לחפש את המיוחד בבן הזוג ב''עין טובה''.
ככל שיש לדבר או לאדם מקום מיוחד בלב, כך יש יש בטחון ביחס אליו.
במשכן לכל אחד היה מקום, כך גם בבית, לדברים בעלי חשיבות יש מקום שמור, יש סדר, אין בלאגן.
הרעיון הזה בא לידי ביטוי בכך שיש לכל אחד מבני הבית את ה''מקום'' שלו, התפקיד שלו, היעוד שלו.
הרבה פעמים המקום של מישהו נגזר מתפקיד פרקטי - תפקודי שהוא ממלא, כשהתפקיד מסתיים הוא הופך להיות מיותר, אך במצב נכון ה''מקום'' הוא מעבר לרמה התפקודית.
http://www.hadashoffman.com/%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%9F-%D7%96%D7%95%D7%92%D7%99-%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AA-%D7%91%D7%9E%D7%93%D7%91%D7%A8-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2-%D7%95.html