ובהגהות מימוניות (נוסח ההגדה אות ב'), הביא כמה פירושים:
∞ יש מפרשים – שמכות דם וצפרדע היו עם התראה קודם המכה, ומכת כינים בלא התראה. וכן ערוב ודבר בהתראה, ושחין בלא התראה, וכן ברד וארבה בהתראה, וחשך בלא התראה, ולכך ר''י חילקם כך לשלוש, (ובכורות שלא היה לה צירוף, צירפה לאחרון).

∞ וראב''ן פירש – ש'דצך' נעשה ע''י אהרון במטה, 'עדש' נעשה ע''י משה בלא מטה, ו'באחב' עשהם משה במטה, ולכך חילקם ר''י.

∞ וריב''א פירש - שר''י בא ללמד בכך, שמכות כינים, שחין וחשך, שהם האות השלישית שבכל סימן, היו משמשות יחד, שכשהייתה כינים היו עימה שחין וחשך, אלא שכינים הייתה העיקר, וכן בשחין וכן בחשך. ומוכח כן, שהם קשורים יחד, כי אם תכתבם באופן שהאחד על השני, האותיות הראשונות שבכל שורה יצאו 'חשך' (מלמטה למעלה), ושלאחריהם 'שחן', ושלאחריהם 'כנם', כך:

כ נ מ
ש ח נ
ח ש כ

∞ ור''ח פירש - שר''י לימד בסימן שעשה, שכסדר זה של המכות - 'דצך עדש באחב', היו מביאי הביכורים (שמזכירים את המכות בדבריהם), קוראים, ולא כסדר הכתוב בתהילים (עח מד, קה כח), שסדר המכות שם שונה, ערוב לפני צפרדע וארבה לפני ברד, וכדו'.

∞ ואני שמעתי– ש'דצך עדש באחב', זה גימטריא של ''כל המחלה אשר (501) שמתי במצרים לא אשים עליך'', (שמות טו כו).
◇◆•∞•◆