בעוד מתעסקים רבות על ענין המחלוקת שעשה קורח,
התעוררתי להוסיף מבט אקטואלי וכדלהלן:חלומות שווא ידברון!
כמה חלומות ודמיונות היו לקרח...
חלום להגיע לפיסגה...
לשם כך חתר בהתמקדות, ולא שם לב איך שהוא הולך ומסתבך...
הוא רק שם לב להצלחות שלו: עוד ראש סנהדרין הצטרף אליו, ועוד אחד ועוד אחד, ואף הגיע לכמה מאות.. עד מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות...
זוהי הצלחה מעל המשוער..
והנה אף מצליח להתקבל למבחן, ולהקטיר קטורת.
ומרוב התלהבות להשיג את דמיונותיו להגיע לפיסגה, לא שם לב שהוא מסתבך.....
כולנו תמיד צריכים להיות עירניים, האם מימוש דמיונותינו יבואו על חשבון נזק לשני, או על חשבון איזה עניין מוסרי וכדו'
וגם כשכבר נראה לנו שהנה אנחנו מגיעים להצלחה המיוחלת, לבדוק שוב, האם אכן המשך הדרך נקי מעוון.
ואם לא נקי, נתגבר לפרוש מיד מהדמיון המיוחל, פן נסתבך בעולם הזה ובעולם הבא.
את ההקשר לאקטואליה כל אחד מבין!
ניתן למלאות כמה כרכים מהדמיונות שחלמו להגיע ולכבוש את "הפיסגה".
ולא הבינו שהציבור החרדי מעמיד בפיסגתו רק את מי שלא מרגיש נח בפיסגה, כידוע.
בהחלט יתכן שכחלק מהגלות יהיה מי ש"ישתלט" על הפיסגה, וידרוס את כל מי שתחתיו, אבל לא הציבור יעמיד אותו, והציבור אף יהיה במצב של עומד ומצפה מתי יסתלק זה וירווח לנו.
גוט שבת!