מרכז החדשות- סיקור מיוחד

הראיון נעשה לבטאון 'המחנה החרדי' של חסידות בעלזא בפרויקט לחג - יו''ר קהל מחזיקי הדת הרב מרדכי בריסק ומו''ל 'המחנה החרדי' כינס את ארבעת הח''כים מ'אגודת ישראל' - יעקב ליצמן, מאיר פרוש, מנחם אלעזר מוזס וישראל אייכלר, סביב שולחן אחד בלשכת שר הבריאות, ובו עסקו בהישגי הממשלה, האחדות במפלגה, טענות הקיפוח של דגל, היחס ללפיד, סיכוי למפקד ועוצמת הנהגת הדור בידי מועצת גדולי התורה. השיחה נערכה על ידי העיתונאי מאיר ברגר.
בין שאר הדברים בראיון, עלה ישירות הנושא הבוער בעניין הריצה עם 'דגל התורה' והתבטאויות הח''כים של דגל התורה כי אין להם ייצוג הולם בכנסת, ביחס לגודלם בציבור החרדי, וזאת, לאור הנתון המספרי בו הם מחזיקים, לפיו הציבור הליטאי מונה למעלה מ-60% בציבור החרדי-אשכנזי.

לא מכחישים אך מתחמקים

חכ''י אגו''י לא הכחישו את הנתונים הברורים, הידועים גם להם כאמור, אלא התחמקו בטענות שונות שעל אף הנתונים הם אינם מוכנים לתת אפילו שוויון בנציגים, מאחר והם מתבססים על ההסכמים הישנים, ואינם מוכנים לפתוח אותם.
כך השיב השר ליצמן: ''בתשמ''ט התקיימו בחירות בהן רצו 'אגודת ישראל' ו'דגל התורה' בנפרד. התוצאה היתה אז ברורה: חמש מנדטים לאגודה ושניים לדגל. זה היה בתשמ''ט. מאז לא התקיימו בחירות נפרדות, אך מאז קרו כמה דברים: ראשית, צריך לזכור שאת המנדט השני קיבלה דגל התורה בסיועה של בעלזא וגם זה בקושי רב במסגרת בחירות חוזרות במקומות מסוימים''.
עוד הוא אמר: ''היה הסכם בזמנו בין האדמו''ר בעל ה'פני מנחם' מגור לראש הישיבה הגראמ''מ שך על יחס של 60-40. מה הם רוצים עכשיו? ''.
סגן השר פרוש אף הוא לא השיב לטענה הנוקבת, ובהיות שחלק מהמתקפה מונחת לפתחו לאחר שחזר בו מהבטחתו להתפטר במסגרת החוק הנורבגי, לכן הוא בחר להיתמם באמרו :
''אני מאד מצטער שעניין היחס בין דגל התורה לאגודת ישראל הפך באחרונה לעיסוק ציבורי. לפני שנה וחצי קיימנו משא ומתן עם דגל התורה על הליכה משותפת לכנסת, ואני וחבריי באגודת ישראל אינם זוכרים שסיעת דגל התורה העלתה את הנושא שבמידה ויהיו שישה נציגים הם דורשים הסדר זה או אחר''.
.
וכפי הרגיל, שכאשר אין תשובה בוחרים בהתקפה, השתמש גם פרוש בשיטה הזו, ותקף : ''איך נוכל לגשת לבוחרים שלנו שמצפים לראות את נציגי הציבור שלהם פועלים במשותף אל מול הגזירות שפקדו את היהדות החרדית בשנים האחרונות, יש כל כך הרבה נושאים בוערים העומדים על סדר היום, מה לנו ולעיסוק בנושא שלא יהיה רלוונטי בשנתיים הקרובות'', תקף פרוש והוסיף כי ''היהדות החרדית צריכה להתאחד מול המבקשים להרע לנו, חבל שיש מי שמתעסק בנושאים שכעת אינם רלוונטיים''.

הדרישה לקיום מפקד

בשיחה עלתה ישירות גם התביעה של דגל התורה לקיום מפקד, בו יתברר באופן חד וחותך כמה יש לכל אחד, וחכ''י אגו''י הביע התנגדות לכך בטענות שונות ומשונות.
ליצמן אמר: ''באשר למפקד - אני לא חושב שזה מעשי. כדי לעשות מפקד הוגן, צריך לקיים אותו בש''ס, אגודת ישראל ודגל התורה באותו יום וכדי לשמור על טהרת הבחירות ולא שכל אחד יירשם בכמה מפלגות כדי להטות את התוצאות. זה לא מעשי''.
חה''כ אייכלר הוסיף ואמר: ''ראשית אתחבר למה שהרב פרוש הזכיר: התכנסה וועידה בראשות ההנהגה של 'דגל התורה' וגדולי ישראל. נושאים קשים עלו שם, סוגיית הרפורמים, מצוקת הדיור ועוד. אנשים שאלו שאלות קשות. ואז באו כמה יחצ''נים והחלו לנסות להעלות את השאלה האם הציבור הליטאי גדול מהציבור החסידי. אף אחד לא ספר, אף אחד לא הצליב נתונים.
כי כמו שהחסידים אינם גוש אחד גם הציבור הליטאי אינו גוש אחד אלא יש בו עשרות ומאות קהילות. רצינו להקים בשעתו את מועצת הקהילות שידון בענייני הציבור החרדי, דבר שיעניק תחושת שותפות בקרב כל אחד ואחד בציבור החרדי. אם כבר מפקד, אז זה צריך להיות מפקד ממוחשב. לא על ידי קלפיות או שאר פילוגים שיביאו לידי מחלוקת. היום כולם שייכים לקבוצות גדולות. אין כבר ציבורים קטנים שלא מיוצגים על ידי הנציגות החרדית''.
בכך ניסה אייכלר לרמוז לכך שיורד מדגל התורה החלק של הפלג הירושלמי, אך גם הוא התבייש לומר זאת בגלוי, כי הנתונים המונחים לפניהם מוכיחים שעדיין יש לדגל התורה רוב מוחץ.
כך גם הגיב חה''כ מוזס בהתחמקות מהטענות: ''מכיוון שאני לא רואה באופק בחירות, ולמרות שהקואליציה מונה רק 61, איני מבין מדוע הם שולפים את כל התותחים שלהם. למה להעלות את הלהבות?! יחד עם זאת, צריך לשאול אותם 'מה אתם רוצים'? שכן אנחנו לא נלך לבחירות פנימיות. הדבר הזה רק יעמיק את השסע בציבור החרדי''.

החזרה מהנאמר לפני שבועיים

יצויין, כי אך לפני שבועיים כאשר התחילה המתקפה בועידה, אמר חה''כ מוזס עצמו כאשר השתתף בועידת דגל התורה שהוא קורא לקיים מפקד פנימי שיקבע את היחס בין 'דגל התורה' ל'אגודת ישראל', דבר שלא נעשה במפלגה משנת תשל''ז.
והוסיף: ''אני יודע שמעיק לכולם סדר הרשימה. אני מסכים עם כולם ואני מציע אפילו הצעה אופרטיבית. הגיע הזמן, אתם יודעים שהרשימה היום מסודרת לפי תוצאות הבחירות של הועידה שהתקיימה בתשל''ז, הדבר הזה לא מאפשר את הייצוג הנכון, אם אנחנו רוצים באמת לייצג נכונה הגיע הזמן לעשות מפקד אמתי וכנה, ובפרט בזמננו שיש מאגרי מידע, בכל קהילה יש ספר טלפונים, בכל תת קהילה יש עוד ספר טלפונים, אתה יכול להגיע היום לכל אחד ואחד אם הוא מתאים או לא. אני חושב שאם אנחנו נגיע לנקודה הזו אנחנו יכולים באמת ללכת מחיל אל חיל''.
כך גם כאשר התראיין לאחר מכן ברדיו 'קול חי' הוא אמר: ''הגיע הזמן לקיים מפקד, אם חפצים אנחנו בשלום אמתי ובכדי שנתמודד עם כל הבעיות שלנו, אנחנו אמנם 'עם אחד' אבל 'מפוזר ומפורד' כמו שאמר המן והפתרון לזה הוא 'לך כנוס', צריך לעשות מפקד אמיתי ובלי טריקים ושטיקים''.
''כל המחלוקות גורמים שבמקום שנהיה עם 10 מנדטים ירדנו ל-6, אנחנו צריכים לקחת את עצמנו לידים, כזו הצעה יכולה לפתור את כל הבעיות ועדים לכך המחיאות כפיים שהיו באולם''.
בדגל התורה מביעים על כן תמיהה, ושואלים מדוע חזר בו, האם בגלל שנחשף לאחר מכן לאמת הנוקבת הוא החליטו לחזור בו ?! .
כך גם חה''כ אייכלר הביע אז תמיכה בדרישה למפקד, בראיון ל'בחדרי חרדים', וקורא לעריכת מפקד ממוחשב בכל קהילות יהדות התורה.
לדברי ח''כ אייכלר לבחדרי חרדים: ''במקום לריב אפשר לתת ייצוג לכל קהילה חסידית או ליטאית, במועצת הקהילות, לפי מספרים מדוייקים''.
הוא אמנם לא חזר בו כעת בראיון, כאשר הזכיר בתוך דבריו את רעיון המפקד הממוחשב, אך עשה זאת בהבלעה באופן שלא יבלוט, כלומר שלא על מנת לקיים.

הדרישה להורדת אחוז החסימה