על רקע ההפגנות הנערכות לשחרור 'אסיר אילת' נזכרים ב'יתד נאמן', במאמר מערכת שפורסם בשנת תשמ''ו, לפי הוראת הגרא''מ שך

יתד נאמן יום ראשון ל' ניסן תשע''ו 19:21 08/05/2016

10
תגיות: הרב שך, הפגנות, חרדים, יתד נאמן, חיילי צהל, טור אורח

על רקע ההפגנות הנערכות לשחרור 'אסיר אילת' נזכרים ב'יתד נאמן', במאמר מערכת שפורסם בשנת תשמ''ו, בימי מרן הגרא''מ שך זצ''ל, מנהיג היהדות הליטאית.

המאמר פורסם בתאריך כ''ז בכסלו תשמ''ו כאשר עורך העיתון היה אז הרב נתן גרוסמן כיום עורך עיתון הפלס.

מאמר זה נכתב על פי בקשת מרן הגרא''מ שך, שאף עבר על תוכן המאמר קודם הכנסתו לדפוס.

לאחרונה התפרסם מחקר אשר בדק מה מידת האפקטיביות של הפגנות ובאיזו מידה גרמה ההפגנה להשגת יעדיה או לפחות חלק מהן.

והנה מתברר שרק לעיתים נדירות השיגו ההפגנות ולו מעט מכל מה שתבע צבור המפגינים. כל זה אמור כשההפגנה כוונה כנגד השלטון המרכזי. ברם כשיעד ההפגנה היה השלטון המוניציפלי ברוב הפעמים הושגו יערי ההפגנה או לפחות חלק מהן. אולם לא בנושא זה באנו לדון, אם כי גם סוגיא זו צריכה ליבון ועיון.

ברם אם נבחון את ההסטיריה הארוכה של ההפגנות בנושאים דתיים הרי נווכח שלא הושגה שום מטרה ע''י הפגנות. לא במישור הממלכתי ולא במישור המוניציפלי. החל בהפגנות לפני כשלושים שנה כנגד בריכת המריבה וכלה בהפגנות כנגד קולנוע היכל.

למי מביאןת ההפגנות תועלת: במפלגות השמאל הקיצוני ישנם מספר פעלים אשר אינם זוכים לקבל שום כותרת בעתון וגם במפלגתם אין איש מתייעץ בהם לא בנושאי שלום ובטחון ולא בנושאי כלכלה ורווחה ואף לא בנושאי דת ומרינה. והנה כשהם מצליחים להדיח איזה בעל בית -קולנוע לפתוח שעריו בשבת יודעים הם שבכך גררו את החרדים לצאת להפגנה וממילא יוכלו הם החילונים לצאת להפגנה נגדית ולמסור הודעות לכל אמצעי התקשורת ואילו אף לקבל תמונה בעתון, ומי יודע אולי אד תשחק להם השעה ויראו אותם למשך שניות על המסך . הרי שהשתלמה להם כל המהומה. שכן עתה הם מהוים גורם על המפה הפוליטית אשר בתוך מפלגתם אשר בהגיע מועד הגשת מועמרם למועצת העיריה או לכנסת יאלצו להתחשב בהם.

בעוד שאת צבור הפוליטיקאים החילוניים אני מאשים שהם יוזמים את כל אותן פרובוקציות מתוך כוונה לגרור את הדיים למאבק, הרי שאין אני מפנה אותה האשמה לצבור העסקנים והפוליטיקאים החרדים אשר מעשיהם לשם שמים. ברם לימדוני בעלי המוסר שברגע שיה לו לאדם נגיעה הרי כל מערכת חישוביו וחשבונותיו מתעוותת. יסלחו לי איפא הנוגעים בדבר, אבל הבה נהיה כנים.

יש לזכור שאנו חיים בעידן שבו התקשורת בונה, על פי תפישת הפוליטיקאים, את עתידו של הפוליטיקאי, ולכן כל כך חשובה להם כל מילה שאומרים או כותבים עליהם. וכבר ידועה אימרתו של אותו פוליטיקאי שאמר - 'שבח אותי או השמיץ אותי העיקר שתכתוב עלי'. ולצערי הרב, תפישות עולם החילוני הולכות ומשתרשות גם אצלינו. עלד כדי כך שלפני זמן מה הלכו שני אברכים מקרב בני ־העדה החרדית' והציגו עצמם כ־קציני מבצעים' של העדה וזאת על מגת שיראיינו אותם בעתון מעריב שם יוכלו להביע דעות שונות ומשונות ולא אל בני עדתם או אל הצבור החרדי אלא אל הצבור החילוני. זו כוחה סל פרסומת וזו המכשלה העומדת בפני מי שרודף אחריה. ואכן הנהלת העדה החרדית הסתייגה מאותם אברכים וגינתה את חשיפתם בפני התקשורת החילונית.

הגורם השלישי המפיק תועלת רבה מאד מכל הפגנה שהיא, הם כלי התקשורת. שכן יש להם ידיעות עסיסיות אותן יוכלו למסור בהרחבה ואם יוכלו להפיק גם כמה תמונות יפות יוכלו לקבל מאת עורר הלילה מקום בולט כעתון, ואולי אף כדף הראשון. על כן עושים כלי התקשורת כל שביכולתם על מנת לחררר ריב, על מנת לשסות איש באיש, מחנה במחנה מפלגה במפלגה, שכן אם הכל יתנהל על מי מנוחות העתון לא יהיה מעניין ואכן לתקופות המשעממות קוראים בשפה העתונאית 'עונת המלפפונים״. נמצאנו למדים שישנם שלשה גורמים המפיקים תועלת מכל הפגנה שהיא הפוליטיקאים שהם בעד הפוליטיקאים שהם נגד, והמתווכים - קרי כלי התקשורת.

החרדים מפסידים

ועתה הבה נבדוק מי הוא המפסיד, שהרי לא יתכן עסק שהכל ירוויחו, חייב להיות גם גורם כשלהו המפסיד בעסק.

ובכן המפסיד הראשון: היחיד החרדי, כל, אימת שמתקיימת הפגנה אשר מוגדרת כפי התקשורת כ־הפגנה אלימה' שופט הציבור כל אדם בעל חזות חרדית כאילו הוא עצמו השתתף בהפגנה וכאילו הוא זה שתקף את השוטרים וזה שידה את האבן. זוכר אני את ימי נעורי בעת שפרשת יוסלה שעוררה סערה. בכל פעם שעליתי לאוטובוס הייתי נתקל בשאלה ''איפה יוסלה?! אני אותו נער צעיר, אלמוני הינו המטמין, המחביא או לפחות יורע היכן הוא, שהרי מן המפורטות הוא שכל החדרים ערבים זה לזה. כבר למדונו חז''ל 'גדולה שנאה ששונאים ע''ה ת''ח יותר משנאה ששונאים עכו''ם את ישראל׳. ודומה שאפשר להוסיף על אות ומשקל גדול ההכללה בה דנים החילונים כל אדם חרדי יותר מן ההכללה בה דנו והאשימו הגויים כל יהודי בפשע אותו בצע יהודי אלמוני.

אם מכים ארם חרדי במקום כלשהו, אם תולשים או גוזזים פאותיו של ילד כלשהו, דומני שאפשר לומר באופן די ודאי שלהפגנות חלק גדול בכר. מכיון שהן מאפשרות לכלי התקשורת לבצע שטיפת מח המונית לצבור החילוני שעסק להם עם צבור אלים המסוכן לצבור, ואשר שש לזרוק אבן ולפגוע כאדם חילוני. וחייב אני לומר שהסטיגמה הזאת אכן נוצרה, והיא הולכת ומעמיקה.

המפסיד השני: הציבור החרדי' בעוד אשר התועלת מן ההפגנות שואפת לאפס הרי שעמדת המיקוח של הצבור פוחתת ככל שההפגנות גוברות. ונבאר הדברים: אם המורים שובתים, אם עוברי התעשיה האוירית מפגינים, הרי שמאבקם מכוון כנגד הממשלה כגוף המנהל את המדינה אבל אין שום סקטור שרואה את עצמו כנפגע ישירות מעצם ההפגנה. אמנם באופן עקיף כולם ישלמו את המחיר באם ההפגנה תצליח. שהרי עליית שכר המורים יחייב את כלל האוכלוסיה בתשלום מיסים נוספים או בויתור על שירותים מסויימים וכמו כן כל יום שעדיין עברו על הלביא עלה למשלם המיסים מליון דולר, אכל הוא לא הרגיש עצמו כצד בסכסוך ודאי לא כנפגע. אולם בכל הפגנה בנושא דתי הרי רואה הצבור החלוני את עצמי כנפגע וכעשוק ואז מתחילה תסיסה שמשמעותה: הפעם לא נותר לדתיים 'די לסחטנות הדתית' נמצא שגם דברים שהיה ניתן להשיגם ע״י סחר־מכר פוליטי מתחת לשולחן ובחדרי הדרים, יקשה מאד להשיגם משעה שהפכו להיות סלע מאבק פומבי. יתר על כר אם אכן הצבור הדתי מוצג כרןצה לכפות את רצונו על הצביר החילוני נותן הדבר לגיטימציה לצבור החילוני לכפות את רצונו על הצבור החרדי וד''ל.

המפסיד השלישי: תנועת התשובה: לא סוד הוא שמאז התחילה ־סערת תחנות האוטובוסים', קולנע היכל וכר ירד מספר החוזרים כתשובה באופן דרסטי בכל הסקטורים. אקדמאי ועממי, בן כפי ובן עיר, הן הפונים לישיבות והן הפונים לסמינרים. הן הבאים לשמוע הרצאות והן המוכנים לארח חוגי בית, האם כל זה מקרה הוא .? לא ולא!! כל מי שירד ויורד אל העם אשר בשדות יודע שהשאלות הראשונות ששואל האדם החילוני אינם אם התורה ניתנה כסיני אלא למה הדתיים זורקים אבנים. הסטיגמה הזאת של צבור אלים מרתיעה רבים מקרב הצבור החילוני מכל רצון לקונטיקט עם הדת בכל צורה שהיא. אותה חובה קדושה שיהא שם שמים מתאהב על ידנו הולכת ומתרחקת מהישג ידנו.

אנו משקיעים אנרגיה עצומה כהפגנות שתכליתן למנוע כעד החילוניים מלעשות רע. אילו השקענו אותה אנרגיה בכסף ובכח אדם על מנת לגרים לחילוניים לעשות טוב, או לפחות לדעת מה הוא. היה הכל נראה אחרת.

וכבר אמר רבי ישראל סלנטר ״את החשך אין מגרשים עם מקלות אלא על ידי האור''.

תמונת הכתבה

• מקור: http://www.bhol.co.il/101371/%D7%94%D7%A4%D7%92%D7%A0%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%AA-%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9F-%D7%9E%D7%A9%D7%A8%D7%AA%D7%95%D7%AA-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%99-%D7%94%D7%9F-%D7%A4%D7%95%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-.html