מדור מקור נאמן

סיפור חיפאי

קשר אקטואלי: מעשה שארע בחורף אשתקד, והגיעה העת לפרסמו ברבים

את המדור ''מקור נאמן'', נפתח השבוע בסיפור חיפאי (איך לא בימים אלו). הקשר הדברים לבטח יובן בהמשך. הסיפור ארע בחורף אשתקד, וטרם סופר. שמרתי אותו אצלי כדי לשלוף אותו בבוא העת. העת הגיעה.

כידוע לכולם, חיפה החרדית התפתחה מאד בשנים האחרונות עם הגעתם של זוגות צעירים רבים מכל החוגים. ההתחזקות העיקרית מגיעה מהציבור הליטאי, שמרוכז בשני מרכזים גדולים: שכונת הדר ושכונת נווה שאנן.

כמי שהגיע לעיר לפני 26 שנים (מפתח תקווה) והכיר עם השנים את כל הקהילה החרדית, הרי שכיום מדובר במשימה בלתי אפשרית. הכמות גדולה מאד ובס''ד מבורכת. הסיבה לגידול החרדי בעיר נעוצה בכמה סיבות. הראשונות שבהן: המחיר הסביר של הדירות וכן הרמה הגבוהה של מוסדות החינוך. הדבר ניכר בישיבות הגדולות, שראשיהן יודעים לזהות על נקלה בחור חיפאי, בוגר בנפשו, אחראי למעשיו, שקול ומחושב, ויודע להכיר ולהבדיל בין עיקר לטפל. זה החינוך החיפאי ועל כך גאוותינו.

אם בעבר הגיעו לעיר רק צעירים שקשורים לחיפה לאחר שהתחתנו עם בנות המקום, או שיש להם משפחה כזו או אחרת בעיר, הרי שבשנים האחרונות מגיעים לעיר הכרמל גם זוגות ללא שום קשר משפחתי לעיר. הם בוחרים את חיפה לכתחילה בגלל הסיבות שפורטו לעיל, בגלל הכוללים וכן בגלל האפשרות למצוא מקומות תעסוקה לנשים.

עד כאן ההקדמה הארוכה (ויסלחו הקוראים אם מעט נסחפנו והלאינו בתיאור המציאות). הסיפור שלנו מתמקד בזוג צעיר חרדי שהגיע לעיר, ללא שום משפחה מסביב. הזוג בחר לבנות את ביתו בחיפה מכל הסיבות שפורטו לעיל.

כמו כל זוג צעיר הבונה אט אט את מעונו, יצא האברך עם רעייתו לחנות רהיטים גדולה בקריות (איקאה) כדי לחפש ריהוט לא יקר לביתו. פריטי הריהוט נאספו ומילאו את עגלת הקניות, עד שלא נותר בה עוד מקום.

האברך הגיע לקופה לשלם, ונוכח לראות שיהיה עליו להזמין מונית כדי לקחת את כל החפצים שקנה. קודם ששלף את הטלפון, הביט כה וכה וראה אדם חרדי צעיר באחת הקופות הסמוכות. ''יש לך רכב? אתה מגיע לחיפה?'' - ''כן''. ''אולי תוכל לסייע לי''. ''בשמחה''.

האיש גמר את קניותיו, העמיס אותן על רכבו והתקדם לעבר האברך, שהעמיס גם הוא את כל מה שקנה בתוך הרכב. כיוון שהקניות היו רבות, לא נותר ברכב מקום לאברך ולאשתו. ''שמע'', אמר לו בעל הרכב, ''אני מתגורר בנווה שאנן. אגיע הביתה, ואתקשר אליך. תגיד לי כתובת מדויקת ואני אגיע אליך בלילה כדי לפרוק את הרכב עם כל קניותיך''. הסיפור לא מסתיים כמובן.

סוף הסיפור: מי היה האיש שנעתר לסייע לאברך החיפאי ללא שום תמורה?

האברך נתן את כתובתו בשכונת הדר הכרמל, האיש רשם את הדברים והשניים סיכמו להיות בקשר בלילה. ואכן בשעה עשר (בעיצומו של לילה במושגים חיפאים...) הגיע האיש לביתו של האברך והחל לפרוק עבורו את הרהיטים.

כיוון שחיפה בנויה מעליות ומדרגות, היה צורך לעלות מספר קומות גבוה עד הבית. הדבר לא מנע מהאיש, לשוב לרכבו מספר פעמים, הלוך ושוב כדי לסייע לאברך. בשלב מסוים, יצא אחד השכנים, וכאשר ראה את השניים עוסקים במלאכתם, שאל את שכנו האברך, האם האיש שמסייע לו, הוא בן משפחתו.

''לא'', השיב האברך. ''איני מכירו. פגשתי אותו בחנות הרהיטים, ביקשתי את עזרתו והוא נאות מיד. עכשיו הגיע עם רכבו, ומסייע לי להעלות את הדברים הביתה, הכל כמובן ללא שום תמורה''.

''אתה לא מכיר אותו?'' המשיך והקשה השכן. ''הוא לא אמר לך מיהו?''. ''לא ממש לא'', השיב האברך. ''למה אתה שואל בכזו צורה. מה כאן לא בסדר?'' השכן: ''הכל בסדר! תירגע! הכל בסדר! מי שעוזר לך, זה מישהו מוכר כאן בעיר. זה מיכי אלפר – הנציג שלנו בעיריית חיפה''...

לא היינו מפרסמים את הסיפור הזה, אם לא ההקשר האקטואלי שלו. בימים אלו, כאשר יש המנסים לגרום לסכסוך פנימי בעיר, ולהכפיש את שמו של הנציג המסור והמיוחד של ''דגל התורה'' בעירייה, כדי למנוע ממנו ובעצם מ''דגל התורה'' את התפקיד שהובטח בהסכם הקואליציוני – סגן ראש העיר, היה חשוב לחזור לסיפור הזה, כדי להאיר ולהסביר במי מדובר.

ויש לכל הסיפור הזה גם פן אישי (כפי שנכתב כאן בעבר). בבחירות המוניציפאליות, הוצבתי ברשימת שס''ג במקום השני מטעם דגל התורה (החמישי ברשימה). הסקרים הצביעו מראש על סיכוי לקבל ארבעה מושבים, וכך אכן היה. לילה לפני הבחירות – יום שני, ערכתי את העיתון הגדול, שאמור היה להתפרסם למחרת ולהגיע לכל בית חרדי בחיפה (כמו בכל הארץ).

התקשרתי לרב אלפר ושאלתי אותו: ''מה הוחלט סופית, במי תומכים לראשות העיר? מה קבעו רבני הקהילה החרדית? אני חייב לפרסם ידיעה מסודרת, במי תומכת דגל התורה בחיפה, כפי שאנו עושים בכל מקום בארץ''. אלפר השיב ללא היסוס: ''בוחרים ביונה יהב''. הדברים נכתבו שחור על גבי לבן (באישור טלפוני של מנהל המחקה המוניציפאלית של דגל התורה, הרב מנחם שפירא).

מיד לאחר הבחירות, כאשר היה צריך לסגור את ההסכם הקואליציוני, הגיע יו''ר דגל התורה, הרב משה גפני, לעיר יחד עם עמיתיו הרב יעקב ליצמן והרב אריה דרעי. השלושה פעלו יחד מול יונה יהב, והביאו את ההסכם לידי חתימה. אין איפוא שום סיבה להפר את ההסכם.

דברים אלו חוזרים ונכתבים כאן, כדי להזים את כל השמועות והדיבורים, שמנסים ללבות בסביבת ראש עיריית חיפה, יונה יהב, במטרה להמנע מקיום ההסכם, או להטילו על נציג אחר מדגל התורה. כאן המקום איפוא להבהיר, שהנציג היחיד של דגל התורה לתפקיד זה הוא הרב אלפר, שזוכה לתמיכת הציבור החרדי (ולא רק הליטאי) בשל עזרתו לכולם. הנציג השני ימשיך להיות ב''יתד נאמן'', והשלישי (הרב מנחם קפלן) ימשיך בעבודת הקודש ב''לב לאחים''.