הפתעה ברמות. עקיבא וייס מפרסם מכתב ב'בחדרי': החרדים מוותרים על גן דת''ל שניר ברקת הקצה ומצטרפים למאבקם. טוענים: המהלך נועד ליצור מתיחות בתוך השכונה.
בלום וריבלין ב'פילפוליטיקה': ''זה כבר נהפך לנוהל קבוע. הח''כ החרדי מדבר איתך ביום שני, אתה מפרסם זאת ברביעי וההכחשה מתפרסמת ביום חמישי. גפני בדרך כלל עומד מאחורי דבריו, אבל ניפגש במזנון בשבוע הבא...''.
בני רבינוביץ ב'קול חי': ''מגיע לי מזל טוב, לפי הסקר האחרון חמישים אלף מאזינים לי מידי יום שישי ב''קול חי''. פגשתי את יאיר לפיד אתמול בכנסת והוא אמר שהוא מחפש אותי כבר תקופה. אני לא מאלה שיחרימו אותו ולא יתנו לו יד אין לי בעיה לשבת להפגש איתו.''
'כיכר' על התפקדות חרדים למפלגת 'העבודה': נעשים ניסיונות לאחרונה לשכנע אברכים להתפקד. קבוצת חרדים צעירים עומדים מאחורי היוזמה. יעקב וידר מ'הליכוד' בתגובה: ''מדובר בקבוצה שולית. רוב החרדים מזוהים איתנו''.
ח''כ אורי מקלב ב'פילפוליטיקה': ''ההתנהגות כלפי תושבי השכונות המתחרדות בירושלים גובלת באכזריות. לצאת לבד לאופוזיציה זה לא פתרון. קורא לכלל הנציגים החרדים בעירייה לאחד כוחות במלחמה על הזכויות הבסיסיות שלנו''.

הסיפור הבא מובא בספר 'כאיל תערוג', וסופר על ידי אחד מתלמידיו של מרן הגראי''ל שטיינמן שליט''א.
''אני אברך שלומד עם יהודים שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות. באחד הפעמים הגיע עולה מרוסיה, שהוא פרופסור למתמטיקה, וביקש להצטרף לשיעורי התורה, בשני תנאים: הוא לא מהול עדיין, ומבקש שלא ידברו אתו על ענין זה, וכן הוא נשוי לגויה, ומבקש שלא ידברו עמו על זה, ''באם אתם מסכימים לתנאים אלו'', אמר היהודי, ''אשמח להצטרף לשיעור''.
מוסר השיעור ניגש למרן הגראי''ל ושאלו מה לעשות. תשובתו של מרן היתה: 'תלמד אתו פרק 'הזהב' בבא מציעא, ואל תדבר אתו שום דבר על מה שאינו חפץ'.
מוסר השיעור והפרופסור החלו ללמוד את הפרק עליו הורה הרב שטיינמן. ''הוא היה מוכשר גדול, הבין וקלט יפה, וכך למדנו כמה שבועות''.
בעל המעשה ממשיך בסיפור: ''עד ששבוע אחד הגענו לסוגיא של 'תגרי לוד', וכהקדמה לסוגיא אמרתי לו אתה הרי מתמטיקאי, וכנראה מאוד תהנה ממנה. התחלנו ללמוד, אך הוא לא קלט. כך חזרנו פעם שניה ושלישית, אך הוא לא הצליח לקלוט, והיה לו צער גדול מזה. השיעור הסתיים, הפרופסור חזר לביתו, נסה ללמוד בעצמו את הסוגיא שוב ושוב, ולא הצליח להבין.
''בצערו, נזכר הפרופסור כי מוסר השיעור הזכיר את ישיבת 'חברון', בה לומדים התלמידים גם בשעות הלילה המאוחרות. הוא החליט לנסוע לישיבה, ואולי שם יסבירו לו את הסוגיא.
''הפרופסור הגיע לישיבה, ביקש מאחד הבחורים שילמד איתו. הם החלו ללמוד, הבחור הסביר לו את הסוגיה פעם אחר פעם אך הוא לא הבין.
''למחרת הגיע יום השבת. במהלכה ניסה שוב הפרופסור ללמוד ללא הועיל. 'הערלה מפריעה לי להבין את הסוגיה', חשב הפרופסור, והחליט לבצע ברית מילה'', ממשיך מוסר השיעור ומתאר כיצד התגלגלו העניינים.
ביום ראשון פנה לארגון 'ברית יצחק' שמתעסק בבריתות לאנשים מבוגרים, וארגנו לו באותו יום ברית. לאחר מספר ימים הגיע יום השיעור. הפרופסור התקשר והודיע למוסר השיעור כי הוא אינו מרגיש טוב ועל כן לא יגיע. יצוין כי הוא לא סיפר מעולה על ברית המילה שערך.
בשבוע שלאחר מכן, למדו השניים שוב את סוגית תגרי לוד. ''אך ראה זה פלא, הוא הבין את הסוגיה, וקלט היטב את החשבונות והיו לו קושיות ותירוצים עד כדי חבורה שלימה. השתוממתי מאוד למראה עיניי: לפני שבועיים לא הבין כלום וכעת הוא מבין כל כך טוב'', מספר מוסר השיעור וממשיך. ''הפרופסור אמר לי: אתה ודאי מתפלא מה קרה... הרגשתי שהערלה מפריעה לי, ועשיתי ברית מילה. שבוע לאחר הברית הרגשתי קדושה, ועזבתי את אשתי הגויה. זוהי הסיבה שאני מבין את הסוגיה''.
למחרת, נסעו השניים בהתרגשות לביתו של מרן הגראי''ל שטיינמן לתפילת ותיקין. לאחר התפילה נכנסו למרן, ומוסר השיעור אמר למרן כי האיש שלידו רוצה לומר לו 'חבורה' בענין 'תגרי לוד'. מרן הגראי''ל האזין בקשב לסוגיה, ולאחר מכן העיר מוסר השיעור: ''זה האיש שדיברתי אודותיו לפני כחודשיים, שאינו מהול''.
שמע זאת מרן הגראי''ל, חייך ואמר לפרופסור: ''אתה כבר מהול''. בתגובה פרץ הפרופסור בבכי, ושאל את מרן כיצד הוא יודע. השיב מרן הגראי''ל: ''אי אפשר להבין סוגית תגרי לוד כשיש ערלה, ואם הצלחת להבין את הסוגיה ברור שאתה מהול''...

מוקדם יותר הבוקר כאמור, גיבה היועץ המשפטי לכנסת, איל ינון, את יו''ר הוועדה גפני וציין כי מדובר ב''בחבר כנסת מוותיקי המשכן, יו''ר ועדה מנוסה שעד היום לא נזקק לעזרתנו. אנו מגבים את הדרך שבה הוא מנהל את הדיונים''. עוד אמר ינון, כי ''אף שההסתייגויות הן כלי בעיקר אופוזיציוני חשוב, לא יתכן שהן ישמשו על-מנת לסכל לחלוטין את רצונו של הרוב להעביר חקיקה בכנסת. הן נועדו להקשות ולהשפיע על אופי החקיקה במידתיות, אך בוודאי שלא לסכלה''
לאחר דיונים ממושכים, פיליבסטרים ומו''מ מתיש אישרה היום אחר הצהריים (ה') ועדת הכספים לקריאה שנייה ושלישית, את הצעת החוק הקובעת את המסגרת הדו-שנתית של תקציב המדינה לשנים 2017 – 2018. זאת כפתיחה לדיוני התקציב עצמם.
הבוקר, לאחר מו''מ מרתוני, הגיעו בסופו של דבר הקואליציה והאופוזיציה להסכמות שאיפשרו לקצר את משך הדיון על הצעת החוק ואישורה לקראת העלאתה למליאה לאישור סופי בקריאה שנייה ושלישית בשבוע הבא. כתוצאה מהדיונים ומההסכמות, הוחלט שכל מנגנון המעבר בין שתי שנות התקציב, לרבות מנגנון 'ההתכנסות' במקרה שיהיו חריגות בגירעון ובשאר היעדים הפיסקאליים, ייעשה בבקרה ובפיקוח מלאים של ועדת הכספים. יידרש אישורה של הוועדה על-מנת שהאוצר יוכל לבצע את ההתאמות, ככל שיידרשו. ההסכמות בין הקואליציה לאופוזיציה הושגו, בין השאר, לאחר שהיועץ המשפטי לכנסת, נתן הבוקר, גיבוי מלא ליו''ר הוועדה על הדרך שבה הוא מנהל את הדיונים בוועדה.
יו''ר ועדת הכספים, ח''כ משה גפני (יהדות התורה) הודיע שלאחר מו''מ ממושך, גם עם האוצר, הוסכם ש''ועדת הכספים תהיה חלק בכל דבר שנוגע להתאמות ושינויים שיידרשו בין שתי שנות התקציב. אני משבח את חברי הקואליציה והאופוזיציה על הנכונות להגיע להבנות שיאפשרו לאשר חוק שייטיב עם אזרחי ישראל ויבטיח שמירה על האינטרסים הציבוריים לטובת כלל הציבור לאורך שתי שנות התקציב. הכנסנו לחוק שינויים משמעותיים שיבטיחו את הבקרה הציבורית על ניהול התקציב. אמנם מדובר בתקציב דו-שנתי אך קבענו שתהיה תחנה באמצע לבחינת המצב וועדת הכספים תקיים דיון אמצע כבר בתחילת נובמבר 2017 על-מנת לבחון את הצעדים הנדרשים לעמידה ביעדים הכלכליים לטובת המשק''.

מבוכה דיפלומטית נרשמה הערב בטקס 'קבלת הפנים' שנערך בבית שגריר מצרים בהרצליה בהשתתפות ראש הממשלה, הנשיא ובכירי המדינה, לציון ''היום הלאומי'' של מצרים.
המבוכה נרשמה בעקבות היעדרותו הבולטת של שר הביטחון אביגדור ליברמן מהארוע, לאחר שזה כלל לא הוזמן לארוע.
יצויין כי מדובר בארוע מחוותי ראשון מסוגו מאז 2009, עם התחממות היחסים בין המדינות בעידן ממשל א סיסי שנחשב לאוהד את ישראל. נזכיר, כי רק לפני שבועות אחדים ביקר בישראל שר החוץ המצרי לביקור שנחשב כהיסטורי ושבא ללמד על ההתקרבות ועל שיתוף הפעולה בין המדינות.
המשמעות לאי הזמנתו של ליברמן לטקס, הינה בעלת משמעות דיפלומטית רחבה, במיוחד לאור העובדה כי ההתחממות ביחסים בין המדינות נובעת בעיקר מצד שיתוף הפעולה הרחב עם מערכת הביטחון שבראשו עומד ליברמן.
בעבר התבטא ליברמן כי יש להפציץ את סכר אסואן, ובהזדמנות אחרת יצא נגד הנשיא המצרי לשעבר, ''מובארק לא הסכים להגיע לכאן לביקור רשמי אף לא פעם אחת'' ועוד כהנה וכהנה.
במצרים מסתבר יש מי שלא שוכחים לליברמן את הצהרותיו הבעייתיות.
נזכיר כי בעבר דרשה מצרים את התנצלותו של ליברמן על דבריו, וכי עם מינויו לתפקיד שר הביטחון שוחח נתניהו עם א סיס בטלפון וביקש להבהיר כי למינויו של ליברמן לא תהיינה כל השלכות לגבי היחסים עם מצרים.

''מדוע טיסה לאותו יעד בחודשי תמוז או כסליו יעלו חצי מטיסה בחודש תשרי'', כך שאל ח''כ אורי מקלב במליאת הכנסת במסגרת שאילתא דחופה לשר התחבורה.
ח''כ מקלב ציין בדבריו כי מידי שנה מגיעים לאומן כ-20000 איש אשר משלמים עבור המצווה הזו ממיטב כספם, ומדובר בציבור שהפרוטה אינה מצויה בכיסם, שר התחבורה ישראל כץ השיב לח''כ הרב מקלב, כי ''משרדו יעודד חברות נוספות שיעמדו בתנאים הביטחוניים שלנו להשתתף במערך הטיסות העצום לאומן, מה שיביא בוודאי להוזלה משמעותית במחירי הטיסות.
בנוסף העלה ח''כ מקלב בדבריו את עניין המחירים הגבוהים של הטיסות דווקא בתקופת החגים, כאשר נוסעים רבים מבקשים לנצל את תקופה זו, ''לא ייתכן שטיסה לאותו יעד חודש לפני תעלה חצי מחיר מאותה טיסה חודש לאחר מיכן''.
שר התחבורה שהשיב לשאלתו של ח''כ מקלב, הודיע כי ''משרדו מעודד חברות נוספות שיעמדו בתנאים ובקריטריונים שלנו להשתתף במערך הטיסות ולהגביר את התחרות בשוק, מה שבוודאי יביא להוזלת המחירים'', בנוסף הודיע השר כי משרדו יבחן לאשר נחיתת מטוסים בשדה תעופה הקרוב יותר לאומן בכדי להקל את טלטולי הדרך לעולים לציון.

הקץ לנסיעות הארוכות והמתישות באוטובוסים? שר התחבורה הודיע היום כי בתוך 3 חודשים יסיים משרדו לגבש תקנות חדשות שיאפשרו לאוטובוסים לנסוע בשוליים, כאשר המטרה המרכזית היא להפחית את העומס בכבישים ולהקל על צרכני התחבורה הציבורית.
עם זאת היוזמה לא תאפשר באופן גורף לכלל האוטובוסים לצאת לשול הדרך ובכך לחסוך את העומסים בדרכים, על פי הדיווח, בחודשים הקרובים יגבש המשרד רשימת כבישים פרטנית, בהן יכללו קטעים נרחבים מכביש 4, כביש 444 באזור ראש העין וכן כביש 57 באזור נתניה ועוד, כאשר כבישים נוספים בעלי שוליים קצרים יורחבו בהתאמה.
בכבישים המתאימים יותקנו מצלימות אכיפה שישדרו בלייב למרכז בקרה, ויעניקו תמונת מצב בכל רגע נתון אודות המצב בכבישים, כאשר במקביל תהיינה היערכות למקרה שרכב נתקע בשול הדרך על מנת לסייע בחילוצו במידת הצורך ולמנוע בכך לחץ נוסף בכבישים.