צבי זרחיה

''כשאני מסיים תפילה בבית הכנסת בבני ברק מקיפים אותי מתפללים ומשמיעים את רוגזם על הממשלה, שהבטיחה להוריד את מחירי הדירות אך זה לא קרה. אני מנסה להסביר להם שהממשלה מטפלת בנושא בכל כוחה, אבל עדיין לא הגענו למצב שהמחירים מתחילים לרדת. זה לא מספק אותם'' - אומר יו''ר ועדת הכספים, ח''כ משה גפני (יהדות התורה).

גפני, המכהן בכנסת לסירוגין מ–1988, הוא כיום אחד מחברי הכנסת הוותיקים במשכן. על בסיס ניסיונו, הוא אומר, נעשתה טעות בהבטחה להפחית את מחירי הדירות: ''זו שגיאה להציב את המשימה הזאת כאג'נדה ולטפח בקרב הציבור תקווה לפתרון מהיר. אני לא מעביר ביקורת על שר האוצר או על שר השיכון, אבל אסור לטפח אשליות בקרב הזוגות הצעירים שהמחירים יירדו מהיום להיום.

''צריך להבין שהדבר עלול לקחת זמן, ולרבים מהזוגות הצעירים אין את הזמן הזה. עם זאת, צריך לזכור שלראשונה מגיעה ממשלה שלא רק אומרת אלא עובדת במלוא כוחה להפחית את מחירי הדירות ומוכנה לוותר על הכנסותיה ממכירת הקרקעות''.

איך הגענו למשבר כל כך קשה בתחום הדיור?

גפני: ''ברגע שהמדינה יצאה משוק השיכון, הוא הפך להיות שוק חופשי פרוע וללא שום מגבלה. אין דין אחד למי שקונה דירה במעלות לבין מי שקונה דירה במגדלי אקירוב בת''א. הממשלה לא יכולה לומר שיש שוק חופשי ולתת למחירים לעלות — וכך לגרום לקטסטרופה חברתית בלתי ניתנת לשליטה.

''אחרי שהמדינה הפסיקה את הסיוע והעידוד לזוגות צעירים, לא נבנו מספיק יחידות דיור והמחירים עלו. כעת באים עם תירוצים כלכליים ומסבירים למה המחירים עלו''.

''להוריד את הריבית על המשכנתאות''

כחלק מהטיפול בנושא הדיור, בישיבת הממשלה על תקציב 2017–2018 שתתקיים ביום חמישי, תידון הצעת האוצר להטיל מס על בעלי שלוש דירות ויותר. גפני מעריך שההצעה לא תעבור בוועדת הכספים: ''המס הזה לא יוזיל את מחירי הדיור. כדי להוזיל את מחירי הדיור יש לנקוט צעדים אחרים. מצבם של אלה שיש להם כמה דירות לא ישתנה כתוצאה מכך, ויש הערכה שהמס החדש יוטל בסופו של דבר על השוכרים''.

לדבריו, ''משרד האוצר מעריך כי מיסוי על בעלי שלוש דירות ויותר יכניס לקופת המדינה כ–800 מיליון שקל בשנה — אבל מעבר לכך לא הולך לקרות שום דבר. צריך לזכור כי שתי הממשלות האחרונות העלו את מס הרכישה על דירות להשקעה והתוצאה לא היתה מרנינה, לא ראינו שמחירי הדירות ירדו כתוצאה מכך''. עם זאת, יש לציין כי במספר המשקיעים בשוק הדיור נרשמה ירידה חדה.

לו היית שר האוצר, באילו צעדים היית נוקט?

''לא רק שיש להגדיל את היצע הדירות למכירה, כפי שפועל שר האוצר, משה כחלון. המדינה צריכה לסבסד את מחירי הדירות. למשל, לתת מענקי מקום לזכאים, כלומר הלוואה עומדת שתיהפך למענק אם הזכאי יתגורר בה למשך כמה שנים. על הממשלה להיות מעורבת ולתת סיוע לזכאים, במיוחד בפריפריה.

גפני מזכיר כי הממשלה הפסיקה לפני שנים רבות את הבנייה התקציבית, שבה המדינה בונה יחידות דיור באמצעות קבלן ומוכרת אותן לזכאים, ובנוסף הפסיקה להעניק הלוואות מקום ומשכנתאות מסובסדות. בעקבות לחצים של גפני הופחתה הריבית על המשכנתאות המסובסדות לזכאי משרד השיכון — אך היא עדיין גבוהה מהריביות שניתנות על ידי הבנקים למשכנתאות.

הביקורת של גפני מופנית גם אל נגידת בנק ישראל, קרנית פלוג, ואל המפקחת על הבנקים, חדוה בר. באחרונה אמרה המשנה לנגידה, נדין בודו טרכטנברג, כי עלות המשכנתא התייקרה בשנה האחרונה בכ–30%.

''הריבית במשק אפסית אבל הריבית על המשכנתאות עולה באופן שאי אפשר לתאר'', הוא אומר. ''כך, בעצם, יוצרים מצב שבו בשל עליית הריבית על המשכנתאות בהמשך לעליית מחירי הדירות, זוגות צעירים לא יכולים לרכוש דירות. הריבית על המשכנתאות לא יכולה להיות שונה מהריבית הכללית במשק. יש להוריד את הריבית על המשכנתאות כדי לאפשר ליותר אנשים לקחת משכנתא''.

אבל הורדת ריבית המשכנתאות עלולה לתדלק את הביקושים.

''יש צורך לאזן בין הדברים. מחד גיסא לא להוריד את הריבית לשיעור אפסי ומאידך גיסא לא להעלותה באופן דרמטי. כך יוכלו לרכוש דירה אלה שבאמת זקוקים לה, וניתן יהיה להרתיע מעט את המשקיעים.

''למטבע יש שני צדדים. מצד אחד, צריך לסייע לאדם לרכוש דירה, ומצד אחר, צריך לשמור על יציבות הבנקים מפני ירידה חדה בערך הדירה שתפחית את הבטוחות שלהם. היעד הראשון של הממשלה הוא לאפשר לזוגות צעירים לרכוש קורת גג. כל יתר היעדים צריכים להיות כפופים ליעד הזה, ולא להפך.

''בין ועדת הכספים לבנק ישראל מתקיים ויכוח - האם יציבות הבנקים חשובה ולכן אין לשאוף לירידה חדה במחירי הדירות, שתקטין את הבטוחות של הבנקים; או שיש לפעול להוזלה ניכרת של מחירי הדירות, כדי שזוגות צעירים יוכלו לרכוש דירה. מהיכרותי את חברי ועדת הכספים, אני חושב שהם רוצים לסייע לזוגות צעירים להגיע לקורת גג''.

''יהיו שינוים בתקציב ובחוק ההסדרים''

בקרוב יזמן גפני לוועדת הכספים את שר האוצר. בישיבה הוא יודיע לו כי אינו אינו מתחייב לכך שחוק התקציב הדו־שנתי ל–2017–2018 וחוק ההסדרים במשק, שיוגשו לוועדה בתחילת כנס החורף של הכנסת, יאושרו כמות שהם.

''ועדת הכספים לא מאשרת בדרך כלל את החוקים בדיוק כפי שהממשלה הגישה אותן'', הוא אומר. ''חשוב מאוד לממשלה ולשר האוצר שגם אם יש מתח הוא לא יפגע במערכת היחסים האישית ביניהם. היחסים שלי עם כחלון מצוינים במישור האישי''.

גפני כבר הודיע כי אינו מסכים לחוק הסדרים נרחב: ''נראה מה יהיה היקפו של חוק ההסדרים שיוגש בסופו של דבר לכנסת, לאחר שיעבור את הממשלה, את היועצים המשפטיים, את יו''ר הכנסת ויו''ר ועדת הכנסת. עם זאת צריך לזכור שכחלון העביר את מה שהוא רצה בתקציב ל–2015–2016. חוק ההסדרים לא היה קל, ועדת הכספים הכניסה בו שינויים אבל שידרנו על גל אחד''.

לעומת זאת, בחודשים האחרונים יחסי כחלון־גפני ידעו גם מורדות. כך, בישיבת ראשי סיעות הקואליציה התלונן באחרונה כחלון כי הוא מתקשה לעבוד עם גפני, לאחר שהקפיא במשך כשלושה חודשים עודפי תקציב של כ–14 מיליארד שקל. הסיבה להקפאה — אגף התקציבים במשרד האוצר לא הגיש את הפניות לאישור הוועדה על פי נוהל חדש שאושר אשתקד.

האם כיום העברות תקציביות נעשות בשקיפות רבה יותר?

''מטבע הדברים יש פעמים רבות מתח טבעי בין התפקיד של שר אוצר, שמייצג את הממשלה, לבין התפקיד שלי, שמייצג את הכנסת. אבל בתקופה הזאת אין מתח בוועדה, שאישרה באחרונה העברת מיליארדי שקלים. השינויים אושרו לאחר שמשרד האוצר החל לשלוח את הפניות התקציביות לוועדה הכוללות פירוט כולל לגבי השנים האחרונות.

''כיו''ר הוועדה בקדנציה הקודמת, ב–2009–2013, ישבתי לבד בדרך כלל ובמשך כחצי שעה אישרתי את פניות האוצר לשינויים בתקציב. אבל הדור השתנה ודברים השתנו. הסברתי לאנשי אגף התקציבים שכיום חברי הכנסת רוצים לדעת מאין בא הכסף ולאן הוא מופנה, ולא לאשר העברת כספים ועודפים באופן אוטומטי. לאגף התקציבים באוצר לקח הרבה זמן להבין את זה''.

בכוונתו של גפני לשבת בקרוב עם חברי הכנסת ועם אנשי אגף התקציבים כדי לבדוק אם הנוהל החדש המופעל בוועדה — שלפיו משרד האוצר ונציגי המשרדים מעבירים הסברים בכתב על העודפים בשלוש השנים האחרונות ומעבירים יותר מידע על הפניות השוטפות — אינו נוקשה מדי. ''ייתכן שצריך לרכך את הנוהל'', הוא אומר.

גפני דוחה את הטענות שלפיהן עיכב את ההעברות התקציביות כקלף מיקוח נגד משרד האוצר בדרישה לתוספות למגזר החרדי. ''מי שאומר כך טועה'', הוא אומר. ''הראיה לכך — גם לאחר שהוגדלו התקציבים, כפי שנקבע בהסכמים הקואליציוניים, המשכתי להתעקש על קיום הנוהל''.

''לא יורה בנגמ''ש''

גם עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, גפני משדר כעת על גל אחד. ''יהדות התורה לא יורה בנגמ''ש'', הוא אומר בחיוך. בניגוד לקדנציה הקודמת, שבה יהדות התורה תקפה מהאופוזיציה את הבית היהודי, גפני אומר כי הוא ביחסים טובים גם עם בנט. ''אני יושב על הטריבונה'', הוא מסביר. לדעתו, לאחר שהתקציב הדו־שנתי יעבור בסוף השנה, הממשלה הנוכחית תחזיק מעמד עד סוף 2019: ''לאף אחד אין אינטרס לפרק את הממשלה''.

בכנסת מסבירים שלחרדים בוודאי שאין עניין כזה. עם הקמת הממשלה הנוכחית בוטלו הקיצוצים בתקציבי הישיבות שהנהיג שר האוצר הקודם, יאיר לפיד, קצבת הבטחת הכנסה לחרדים תשולם בקרוב באמצעות חקיקה מיוחדת, חוק השוויון בנטל בוטל, והחוק המחייב לימודי ליבה כתנאי לקבלת מלוא התקציבים נמחק.

''דאגנו לבטל את כל הגזירות של לפיד נגד החרדים'', הוא אומר. ''הממשלה הקודמת היכתה בציבור החרדי ללא רחם. משיחות שהיו לי עם לפיד התרשמתי שכיום הוא מתחרט על הצעדים ההם''.

גפני מרוצה מאוד מהתפקיד רב העוצמה שהוא ממלא, ולכן סירב בחצי השנה האחרונה להצעות להתמנות לשר בממשלה, ואפילו לשר הכלכלה: ''שר עוסק בדרך כלל בנושא אחד שהוא תחום משרדו. יו''ר ועדת הכספים מטפל במכלול רחב של נושאים ויש לו אפשרות להשפיע, למשל למנוע סגירת מפעלים. אין לי את מנעמי השלטון. אני נהנה כיו''ר ועדת הכספים והתפקיד הזה מתאים לי יותר מאשר לכהן כשר, מכיוון שאני יכול לשרת את הציבור במגוון נושאים''.

מורה לפיליבסטר

בישיבת ועדת הכספים בשבוע שעבר הוציא גפני מהדיון את ח''כ סתיו שפיר (המחנה הציוני) שערכה פיליבסטר נגד התקציב הדו־שנתי יחד עם חברי כנסת מהאופוזיציה. שפיר, שאינה חברה בוועדה, מקפידה להגיע בדיונים על התקציב ועל העברות תקציביות.

המורה של שפיר בעריכת פיליבסטר היה גפני עצמו. בקדנציה הקודמת, כאשר היה באופוזיציה, הדריך אותה גפני כיצד לפעול נגד יוזמתו של שר האוצר דאז, יאיר לפיד, להנהיג מע''מ 0% על דירות חדשות לזכאים. ''הפיליבסטר שעשינו נגד מע''מ 0% נועד להפיל את הממשלה'', אומר גפני. ''בליכוד ובקואליציה שמחו על הפיליבסטר ההוא, שבעצם הכשיר את הפלטפורמה להקדמת הבחירות''.

אבל בעקבות התעקשותה של סתיו שפיר לקבל הסברים מהאוצר, סילקת אותה מהדיון.

''לאחר שישבתי עם נציגי הקואליציה, האוצר והאופוזיציה הגענו להסכמות שהאוצר יצטרך להציג לוועדת הכספים את תחזית הגירעון החדשה אם יתגלו סטיות לעומת זו שתיקבע בחוק, ולקבל את אישור הוועדה לקיצוץ רוחבי אם ידרש ל–2018. ההישג הזה של הוועדה לא בא בעקבות הפיליבסטר.

''אם האופוזיציה היתה ממשיכה בפיליבסטר ארוך הייתי דואג לקצרו באמצעות שימוש בתקנון, אך זכותה של האופוזיציה לקיים פיליבסטר. איפשרתי לחברי האופוזיציה לעשות את הדברים במסגרת התקנון ובלי שייפגעו הליכי הדיונים''.