בעקבות פסיקתם של שופטי בג''צ בנושא עמונה, גוברת בימים האחרונים התסיסה בקרב אנשי ימין הנמצאים בעמדות השפעה המשליכים על אוכלוסיה רחבה, לקבל את פסיקת בג''צ ולאמץ אותה כבומרנג אל מול כוונתם המקורית של השופטים שישבו בדין.
אחת הטענות המרכזיות שנשמעו בקרב מתנגדי 'בג''צ עמונה' היא, כי קיימת אכיפה סלקטיבית של בית המשפט הנוטה לרעת מתיישבים יהודים. האשמה המוטחת בפניהם של שופטי בג''צ הוא כי ביהמ''ש כי במקרה ופולש יהודי והקרקע, של פלסטיני, הרי שביהמ''ש נוטה באופן אוטומטי לטובת הטוען לבעלות על הקרקע אף ללא שהוצגה מצידו כל הוכחה בנידון. לעומת זאת כשהפולש נמנה על האוכלוסיה הערבית או הבדואית, והטוען לבעלות על הקרקע הנו אזרח יהודי, הרי שביהמ''ש נוטה למשוך את ההליך לאורך שנים כאשר מעטים הם המקרים בהם התייצב ביהמ''ש לטובת הטוען לבעלות.
כעת, עם הפסיקה בענין עמונה, נדמה כי לפחות מבחינת ר''ע ירושלים ניר ברקת ומבחינת עמותת הימין ''עטרת כהנים'', הלך בג''צ צעד אחד רחוק מדי.
שני הגופים פועלים בימים אלו כל אחד בנפרד, להביא לאכיפת חוקי התכנון והבניה כפי שמופיעים בספר החוקים של מדינת ישראל וכפי שנלמד מפסיקת בג''צ בענין עמונה.
לדברי ראש עיריית ירושלים ניר ברקת, הרי ש״פסק דין עמונה לא מותיר לנו יותר שיקול דעת לאפשר גם למי שאינו בעלים במקרקעין לנסות להכשיר עבירות בנייה – אם לא תוסדר עמונה, ידנו כבולות ונאלץ להגיע גם בירושלים להרס של מאות או אלפי בתים. אין חוק אחד ליהודים וחוק אחר לערבים״.
יצויין, כי מוקדם יותר היום ביקשה עיריית ירושלים לקבל צווי הריסה ל-14 מבנים בהם מתגוררים כ-40 משפחות פלסטיניות בשכונת 'בית חנינא', זאת משום שהמבנים הוקמו על קרקע פרטית של יהודים, קרקע שמנוהלת על ידי האפוטרופוס הכללי.
בהודעת העיריה נאמר, כי ''בעוד עד היום נהוג במקרים מסויימים לאפשר להסדיר למפרע בניה בלתי חוקית באמצעות הגשת תוכניות והוצאת היתרים, הרי שבנסיבות אלה, בהן לאנשים אין עוד את היכולת להוציא היתר המכשיר את העבירה (עבירת הבנייה) והבעלות בקרקע אינה שייכת לו, הרי שאין כל טעם בהותרת הצו השיפוטי בסמכות הנאשם בלבד, כעת, בעקבות פסיקת בג''ץ במקרה עמונה, תהיה מחויבת עיריית ירושלים לבצע את צווי ההריסה שהוציאו כאמור בתי המשפט''.
באשר לעמותת ''עטרת כהנים'', שם הגישו תביעות פינוי נגד תשע משפחות ״פלסטיניות נוספות באזור בטן אל־הווא, בסילוואן במזרח ירושלים. נכון להיום מנהלת העמותה תביעות נגד 72 משפחות ״פלסטיניות״, שנדרשות לפנות את בתיהן. המשפחות מתגוררות בשכונה של סילוואן, בשם בטן אל־הווא. תביעות הפינוי מתבססות על כך שבתחילת המאה ה–20 היתה במקום שכונה של יהודים תימנים. כך לפי דיווח שמתפרסם ב''הארץ''.
בדיווח מובא הרקע לזכות הבעלות של עמותת הימין שהגישה את צווי הפינוי, בעלות המוכרת אגב על ידי כלל הרשויות וגורמי האכיפה הרלוונטיים, בשנת 2001 הפכו אנשי עטרת כהנים נאמני ''הקדש בנבנישתי'', ההקדש שהוקם על ידי הקהילה היהודית בירושלים בשנת 1899, כדי להקים את בתי השכונה התימנית. בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את בקשת אנשי העמותה להפוך לנאמנים, בזכות תמיכת האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים בבקשה. מאז מנהלת העמותה מאבק משפטי וכלכלי נגד ״הפלסטינים״ בשכונה, במאמץ לפנותם מבתיהם. רוב הדיירים ״הפלסטינים״ מתגוררים במקום מאז שנות ה–50 וה–60. כ–80 משפחות ״פלסטיניות מתגוררות בשטחים שהועברו על ידי המדינה לידי ההקדש, ואת כולן מתכוונת עטרת כהנים לפנות, לטובת מתיישבים יהודים. בשנתיים האחרונות הואצו מאוד ההליכים המשפטיים וכמה משפחות פונו מבתיהן. בין היתר פונתה לפני כשנה ביתה של משפחת אבו־נאב, שהיה בית הכנסת העתיק של השכונה התימנית. בימים אלו נשלם שיפוץ המבנה, כדי להפוך אותו שוב לבית כנסת. בימים האחרונים הוצב על גג המבנה מגן דוד גדול, שנדלק בלילה.
נגד עשרות משפחות אחרות הוגשו תביעות לפינוי. בשבועיים האחרונים הושלם המהלך והוגשו לבית המשפט השלום שתי תביעות נוספות, האחת נגד משפחת שחאדה, שמחזיקה במתחם ובו חמש דירות, והשנייה נגד משפחת ר'ית, המחזיקה ארבע דירות. בסך הכל מדובר בעשרות בני אדם המתגוררים בדירות אלה. ההליכים המשפטיים צפויים להימשך שנים.
כך או כך, בעמותה בונים בעתיד על פיתוחה ושיגשוגה של שכונה יהודית גדולה בשכונת סילוואן המזרח ירושלמית ובכך להחזיר עטרה ליושנה.