דיון סוער נערך היום (שלישי) בוועדת הכספים בנושא תקציב שירותי הדת. השר לשירותי דת דוד אזולאי ויו''ר ועדת הכספים, חבר הכנסת משה גפני, הביעו תרעומת קשה על מה שהם כינו ''אפליה לרעה'' של שירותי הדת בהשוואה לכל שאר השירותים הניתנים לאזרח באמצעות תקציבי משרדי הממשלה השונים.
יו''ר הוועדה, ח''כ משה גפני אמר: ''אנחנו לא מצליחים לשבור את תקרת הזכוכית של תקציבי שירותי הדת למרות שאנשים נזקקים לשירותים אלו, לא פחות משירותים אחרים. זה חייב להשתנות. לא אתפשר על-כך''.
השר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש''ס) היגב: ''אנחנו כל הזמן מתייעלים אך לא מקבלים תמורה עבור ההתייעלות. המדינה חסכה כסף רב במשך שנים עקב צמצום שירותי הדת והפחתת תקנים. עתה, נדרש שהכסף יוחזר לפחות בחלקו על-מנת להעמיד מערכת שירותי דת ראויה''.
הדיון היום היה המשך מהדיון הקודם, שבו התברר עד כמה מצב שירותי הדת בישראל קשה. בתחילת הישיבה סיפר יו''ר הוועדה גפני, כי ''מביקורים שקיים במשרדי הרבנות הראשית ובבתי דין, הוא נחשף למציאות קשה של מקומות שאינם ראויים למתן שירות לאזרח, הדבר לא דומה לאף תחום אחר ובכוונתי לפעול לשינוי המצב הזה. ניכר ששירותי הדת הם בתחתית המדרג בסדרי העדיפויות של האוצר''.
השר לשירותי דת התרעם וטען כי ''במשך שנים המדינה חסכה כסף רב על חשבון תקציבי שירותי הדת''. אזולאי הציע לגפני, שייזום בדיקה של מרכז המחקר של הכנסת בנושא, מה היה היקף החיסכון של המדינה מצמצום שירותי הדת. התקציב ירד וכתוצאה מכך שירותי הדת התייעלנו כמה שניתן. אנחנו רוצים לקדם עוד דברים רבים ולשפר את השירות לאזרח, כמו לנתק את המשגיח בתחומי הכשרות מן המושגח וכד', אך נדרשים לכך תקציבים ותקנים.
''רוצים להוסיף רבנים בהתיישבות אבל איך רב יבוא להתיישבות כשהוא מקבל 5,000 ₪?!'', זעק אזולאי. ''במערכת המשפט הדבר הזה לא היה קורה אבל כאן כן, כי זה שירותי הדת היהודיים ובזה מותר לפגוע. גם תקציב המקומות הקדושים מגוחך ועומד בסה''כ על 10 מיליון ₪. מצד שני עומדים להשקיע מאות מיליוני שקלים בהקמת מתחמי קבורה רווייה, דבר שאנו יודעים כבר היום שייכשל, בעוד יש פתרונות אחרים, והכל בטענה שאין קרקעות. שיפסיקו לתקוף את שירותי הדת, אנחנו מתייעלים אך לא מקבלים תמורה''.
מנכ''ל המשרד לשירותי דת, עודד פלוס אמר בדיון, כי ''מנסים לפעול מול משרד האוצר אף שהגענו לסיכום תקציבי ל- 2017-2018, אך הוא לא מספק אותנו. עובדי שירותי הדת הם בתחתית השכר בשירות המדינה.
מנכ''ל הרבנות, משה דגן הגיב: ''מצב הרבנות הראשית קשה. אין מסלולי קידום לעובדי הרבנות ואין לנו משאבי אנוש. בעבר לא טיפלו בזה והיו הקפאות של תקנים והיו קיצוצים רוחביים. הפערים בממוצע עומדים על 4,000 ₪ פער מול פקידים בדרגות מקבילות במשרדי ממשלה''.
גם מנהל בתי הדין הרבניים, הרב שמעון יעקבי, הביע תרעומת: ''המצב מביש למרות שזה חלק ממערכת המשפט במדינה. בתי הדין עוסקים בהמון היבטים; גירושין, ענייני משפחה, החזקת ילדים, מזונות חלוקת רכוש, ירושות וצוואות ועוד. כ- 90 אלף תיקים בשנה. בהקשר הזה המדינה לא מצליחה לספק שירות ראוי לציבור. ראש הממשלה מינה לפני שנה צוות להשוואת התנאים של בתי הדין לבתי המשפט אך לא חלה התקדמות. אם בודקים בית משפט או בית דין באותו אזור הפערים עצומים החל בהיבט החומרי, הנראות של בתי המשפט טובה לאין שיעור משל בתי הדין, בעוד יש שם הרבה פחות אנשים.
''העומס על בתי הדין גדול פי כמה. שופט עוסק בממוצע בתיק אחד ביום לעומת בית דין בין 10-15 תיקים. הפערים קטסטרופליים ובלתי ניתנים להשוואה. מערכת המשפט גדלה פי 5 מ- 1960 עד 2013 ובתי הדין פי 1.4 והאוכלוסייה היהודית גדלה פי- 3 באותה תקופה אך בפועל לא נוסף תקן של דיין אחד ב- 20 השנים האחרונות. ההצעה האחרונה שקיבלנו היא של תוספת 4 תקנים ב- 2017 ועוד 4 תקנים ב- 2018. כדי להשלים פערים משנים קודמות זקוקים ל- 53 תקנים. לכל שופט יש עוזר משפטיים אך לכל מערכת בתי הדין יש 9 עוזרים. על כל שופט 4.9 עובדים מנהליים אצלנו 2.2 עובדים לכל דיין''.
ח''כ אורי מקלב (יהדות התורה) העלה דרש את התערבות המשרד לשירותי דת לטובת הציבור בנושא תעריפי המקוואות. ''תעריפי המקוואות לגברים גבוהים מאוד. כניסה למקווה ביום שישי עולה 20 ₪ לחמש דקות. ועדת התעריפים נמצאת באוצר והטענה היא שהתעריף הגבוה נובע מעלייה דרמטית של מחירי המים והחשמל. אמנם קשה להתווכח ולא ברור אם עליית התעריף היא במקביל לעליית התשומות אך יש לבדוק את העניין. מה שכן, ניתן לראות שרוב המקוואות לגברים הם פרטיים ודווקא בהם התעריפים נמוכים מאשר במקוואות הממשלתיים'', טען.
לדבריו: ''אין שום סבסוד. זה לא שימוש של הנאה אלא צורך דת. היו המון פניות אל הלשכות שלנו בתקופת החגים. יש לבחון את הדרכים להוזלת התעריף''. מנכ''ל המשרד, עודד פלוס השיב: ''אני רוצה להוריד המחיר אך אז לא יהיה כסף למועצות לתת שירותי דת''. ח''כ מקלב: ''זה פוגע בציבור''. השר אזולאי, ציין שהוא ''שותף לבקשה של ח''כ מקלב. נבדוק את העניין, כיצד ניתן להוזיל את תעריפי המקוואות''.
רפרנט תקציבים באגף תקציבים באוצר, יובל טלר התייחס בדיון לנושא פערי השכר ברבנות לעומת משרדי הממשלה: ''ברבים ממשרדי הממשלה יש שונות בנושא השכר נוכח הסכמים נפרדים שהם השיגו לעובדיהם. בכל מקרה, ככל שהמשרד והרבנות יגיעו להסכמות עם אגף השכר באוצר, אגף תקציבים יילך עם ההסכם שיושג. אנחנו לא מתעסקים בנושא השכר''. יתר תשובותיו בנושאים שהועלו בדיון הותירו את השר ואת חברי הכנסת לא שבעי רצון.
יו''ר ועדת הכספים גפני סיכם את הדיון ודרש מנציגי מרכז המחקר של הכנסת (הממ''מ) ''להכין מחקר שיבדוק נתונים של 10 שנים לאחור כמה רבנים יש כיום, כמה עזבו וכמה נכנסו ומה קרה עם כל שירותי הדת, על-מנת שנקבל תמונת מצב לגבי תקציבים שהיו ומה יש לדרוש כעת''.
גפני שב על דרישתו בכל הדיונים הנוגעים לשירותי הדת ולתקצוב המועצות הדתיות ''לתקצב את שירותי הדת בדיוק באותו אופן שבו מתקצבים את כל יתר התחומים. אין כל סיבה שתהיה דיפרנציאליות ושהנטל דווקא בתחום שירותי הדת ייפול על הרשויות המקומיות שנדרשות לתקצב את המועצות ב- 60% רשות, 40% ופחות מכך האוצר, בעוד שבחינוך למשל, האוצר מתקצב 75%. לא אסבול יותר את הדבר הזה, למה שונים שירותי הדת מתחומי החינוך, הרווחה, התחבורה וכל נושא אחר?! התחייבו בפניי לפני התקציב הקודם כי בתוך שנה עד שנתיים אופן התקצוב יושווה לשאר התחומים. אלא ששירותי הדת הם בתחתית המדרג ורוצים גם לשסות את השלטון המקומי בשירותי הדת. לא יכול לסבול עוד את התופעה הזו''.
כמו כן, התייחס גפני לעניין תעריפי המקוואות ואמר: ''לא מקבל את התשובה הזו, אתם לא יכולים לכסות את חוסר התקציב שלכם על חשבון האזרחים שאין להם את הכסף הזה! צריך לבדוק מה המשמעות התקציבית ולפעול לתת לכך מענה על-מנת להוזיל את התעריפים''.
לבסוף אמר: ''אדבר עם הממונה על השכר בנושא שכר עובדי הרבנות ועובדי המועצות הדתיות. גם בנושא הכשרות אכנס לעובי הקורה ואדרוש שינויים. ועדת הכספים תטפל בנושא שירותי הדת באופן יסודי ותדרוש שיפורים משמעותיים. לא נשלים עם המצב הקיים''.