''בסופו של דבר, אין קיצורי דרך. השינוי האמתי יצטרך לבוא מלמטה, מהצעירים החרדים עצמם, ובעיקר ממי שמקורב למוקדי ההשפעה – הכתבים, העוזרים הפרלמנטריים, העסקנים הצעירים. עד כמה שיצא לי להכיר את הקבוצה הזו, מאחורי הקלעים כולם מסכימים שאין סיבה מוצדקת להתנגדות, אפילו במונחים חרדיים. ככל שהם יתחילו להציף את הבעיה לתודעת המנהיגים שלהם יותר מהר, העתיד של ילדיהם הקטנים יהיה טוב יותר. ככל שזה יבוא מהם, כבקשה אותנטית וטבעית, ולא כהישג של מפלגה יריבה זו או אחרת, העסקנים הפוליטיים יוכלו להניח למלחמות ולהקשיב לדרישות המוצדקות.

''הניצנים כבר כאן. חוגי אנגלית לילדים חרדים כבר קיימים בשטח, ועשרות פוסטים בפייסבוק תחת ההאשטאג ''תובעים ליבה'' מציפים את תסכולם הקשה של חרדים שביקשו פרנסה ונדהמו מהפערים שהם נאלצים להשלים.

''נעצום עיניים לרגע, וננסה לדמיין את התרחיש העתידי הבא. יועץ פוליטי ממולח רוכן לעבר גדול הדור התורן ולוחש באוזנו: ''רבי, המצוקה בשטח הולכת וגדלה מיום ליום. השפה האנגלית הפכה לחובה בעולם העבודה. הורים מוציאים הון עתק על חוגים לילדיהם, וקורסים כלכלית. אולי יש מקום להתיר?'' ''מה השאלה למעשה?'' ימלמל גדול הדור, והמקורב ישיב: ''המדינה... יכולה לתת את השיעורים בחינם''. ''נו, שתיתן, שילמדו הקינדרלך'', ישיב הרב בפסקנות, ויוסיף בדאגה: ''בנוסף ללימוד התורה כמובן, לא במקום. שחלילה לא יאמרו שמדובר בניצחון על התורה''. עם קצת תעוזה בתוך החברה החרדית, וסבלנות בחברה הכללית, התיאור הזה יכול להפוך למציאות.