במשך יותר מעשרים שנה , מאז שהרב שך הכניס את ר' חיים גריינימן ור' דוב לנדו ואנשיהם להקפאה,
היו הרבה אנשים שהסתובבו בתחושת החמצה,
כיצד האנשים הנעלים , המתורבתים, החושבים ,והחכמים האלו נדחקו הצידה , והעולם הליטאי מנוהל בדרכו הברוטלית , הפופוליסטית ,וחסרת ההתחשבות של הרב שך.כנראה, אמרו לעצמם , שעולמנו השפל פשוט אינו ראוי להנהגה הנעלית והמרוממת של תלמידי החזון איש.
אבל גלגל ההיסטוריה מסתובב, ועל גבו של הרב שטיינמן החוגים הללו חוזרים למרכז הבמה , תוך שר' חיים קנייבסקי דבק יותר ויותר בשורשיו מצד דודו, ונפטר מן ההשפעות השליליות של חמיו ואביו,ומצטרף להגאונים שליט"א מבית סלבודקא.
איי, איזה כבוד לזולת , איזו מתינות, איזו מחשבה עמוקה, חיובי סקילה נשלפים מהשרוול, חרמות ונדויים, קללות ומחלות, ישיבות נידונות לחורבן בהליך מהיר, איסורי גזל והלבנת פנים נעלמים כלא היו ועוד היד נטויה.
אבל השיא היה בישיבת המועצת האחרונה , מועצת כמו שצריך , בהשתתפות הגאון רב"ד פוברסקי שליט"א סוף סוף, בניהול הצדיק ר' בני רבינוביץ ,
כיצד הרב גולדמן שליט"א מעביר על מידותיו , וכעדותו הנאמנה של הבה נתבונן ניגש למשב"ק ,לא פחות ולא יותר, את ר' שמואל אויערבאך .
תוך כבוד לת"ח, כראוי לאנשי החכמה האצילים.
אשרי עין ראתה זאת.
ואני שואל, איך הסתדרנו בלעדיכם עשרים שנה ?